איך ציסטה בשחלה נעלמת – מדריך מקיף להבנת התהליך הטבעי

ציסטה בשחלה היא תופעה שכיחה המשפיעה על נשים רבות בשלבים שונים של חייהן. מדובר בשקיק מלא נוזל המתפתח בשחלה, שברוב המקרים אינו מסוכן ונעלם מעצמו ללא התערבות רפואית. למרות זאת, גילוי של ציסטה בשחלה עלול לעורר דאגה וחרדה אצל נשים רבות. במאמר זה נסקור בהרחבה את התהליך הטבעי שבו ציסטות בשחלה נעלמות, את הסוגים השונים של ציסטות, הסימפטומים האפשריים, ומתי יש צורך בהתערבות רפואית. נבחן גם את הגורמים המשפיעים על התמוססות הציסטה, שיטות מעקב, וגישות טיפוליות במקרים שבהם הציסטה אינה נעלמת מעצמה. הבנת התהליכים הטבעיים המתרחשים בגוף יכולה לסייע בהפחתת החרדה ולספק מידע חיוני לקבלת החלטות מושכלות בנוגע לבריאות נשים.

מהי ציסטה בשחלה וכיצד היא נוצרת?

ציסטה בשחלה היא שקיק מלא נוזל המתפתח בתוך או על פני השחלה. השחלות הן חלק ממערכת הרבייה הנשית ומייצרות ביציות והורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון. ציסטות שחלתיות מופיעות בצורות שונות ומסיבות מגוונות.

ישנם מספר סוגים עיקריים של ציסטות שחלתיות:

• ציסטות פונקציונליות – הסוג הנפוץ ביותר, נוצרות כחלק מהמחזור החודשי.
• ציסטות פוליקולריות – נוצרות כאשר הזקיק (פוליקול) אינו נפתח לשחרור ביצית.
• ציסטות של הגופיף הצהוב – נוצרות כאשר הגופיף הצהוב אינו מתפרק לאחר שחרור הביצית.
• ציסטות אנדומטריואידיות – קשורות לאנדומטריוזיס.
• ציסטות דרמואידיות – מכילות רקמות מגוונות כמו שיער, עצם ושיניים.
• ציסטות ציסטאדנומות – ממולאות בנוזל או חומר חצי-מוצק.

רוב הציסטות נוצרות כתוצאה מפעילות טבעית של השחלות במהלך המחזור החודשי. בתהליך הביוץ הטבעי, השחלות מפתחות זקיקים המכילים ביציות. לאחר שחרור הביצית, הזקיק בדרך כלל מתפרק. כאשר התהליך אינו מתרחש באופן תקין, עלולה להיווצר ציסטה.

גורמים נוספים שעלולים להגביר את הסיכון להתפתחות ציסטות כוללים הריון, אנדומטריוזיס, זיהומים באגן, ושימוש בגלולות למניעת הריון. חשוב לציין שברוב המקרים, ציסטות שחלתיות הן שפירות (לא סרטניות) ואינן מסכנות חיים.

התהליך הטבעי של היעלמות ציסטות שחלתיות

מחקרים מראים כי רוב הציסטות השחלתיות הפונקציונליות נעלמות באופן ספונטני תוך מספר מחזורים חודשיים. הישרדות והיעלמות הציסטה תלויה במספר גורמים, כולל סוג הציסטה, גודלה וגיל האישה.

תהליך ההתמוססות הטבעי של ציסטה כולל את השלבים הבאים:

1. ספיגת נוזלים – הגוף סופג באופן טבעי את הנוזלים מתוך הציסטה.
2. פירוק רקמות – הרקמות של הציסטה מתפרקות ומתמוססות בהדרגה.
3. החזרת איזון הורמונלי – השחלה חוזרת לתפקוד נורמלי לאחר היעלמות הציסטה.

ציסטות פונקציונליות בדרך כלל נעלמות תוך 1-3 חודשים ללא צורך בטיפול מיוחד. ציסטות פוליקולריות נוטות להיעלם תוך מחזור חודשי אחד. ציסטות של הגופיף הצהוב עשויות להימשך מעט יותר זמן, אך גם הן נוטות להיעלם באופן ספונטני תוך כמה שבועות.

חשוב לציין כי ציסטות מסוגים אחרים, כמו ציסטות דרמואידיות או ציסטות אנדומטריואידיות, נוטות להיות יציבות יותר ופחות סביר שייעלמו מעצמן. במקרים אלה, התערבות רפואית עשויה להידרש באמצעות ניטור או טיפול אקטיבי.

סימפטומים של ציסטות שחלתיות והשינויים בעת היעלמותן

בעוד שרוב הציסטות השחלתיות אינן גורמות לסימפטומים כלל, חלק מהנשים עשויות לחוות מגוון תסמינים שיכולים להשתנות בעת התמוססות טבעית של הציסטה. הכרת סימנים אלה יכולה לעזור לזהות את תהליך ההחלמה.

סימפטומים נפוצים של ציסטות שחלתיות כוללים:

• כאבי בטן או אגן, לעיתים חדים או עמומים
• תחושת כבדות או לחץ באזור האגן
• כאב בזמן קיום יחסי מין
• קשיים במתן שתן
• שינויים במחזור החודשי (דימום לא סדיר או כבד)
• רגישות בחזה
• בחילה או הקאות (במקרים חמורים)

כשציסטה מתחילה להיעלם, רבות מהנשים מדווחות על הקלה הדרגתית בסימפטומים. הכאב והלחץ באגן פוחתים, והמחזור החודשי חוזר לסדרו. תהליך זה יכול להימשך מספר ימים עד מספר שבועות, בהתאם לגודל הציסטה וקצב ההתמוססות הטבעי שלה.

במקרים מסוימים, כאשר ציסטה מתפוצצת או מסתובבת (פיתול), עלולים להופיע סימפטומים חריפים יותר כמו כאב פתאומי חזק, סחרחורות, חום או דימום חריג. מצבים אלה דורשים טיפול רפואי דחוף.

חשוב לתעד את הסימפטומים ואת השינויים בהם לאורך זמן, מידע זה יכול לסייע לרופא המטפל להעריך את התקדמות תהליך ההחלמה הטבעי או לזהות מצבים הדורשים התערבות.

גורמים המשפיעים על קצב היעלמות הציסטה

מחקרים מראים שמספר גורמים משפיעים על המהירות שבה ציסטה שחלתית מתפוגגת באופן טבעי. הבנת גורמים אלה יכולה לסייע בהערכה מדויקת יותר של התהליך הצפוי.

גורם	השפעה על היעלמות הציסטה
גודל הציסטה	ציסטות קטנות (פחות מ-5 ס”מ) נוטות להיעלם מהר יותר מציסטות גדולות.
סוג הציסטה	ציסטות פונקציונליות נעלמות בדרך כלל מהר יותר מסוגים אחרים.
גיל האישה	אצל נשים צעירות יותר, הגוף נוטה לספוג ציסטות מהר יותר.
מצב הורמונלי	שינויים הורמונליים טבעיים או כתוצאה מנטילת תרופות יכולים להשפיע על קצב ההיעלמות.
היסטוריה רפואית	נשים עם היסטוריה של ציסטות חוזרות עשויות לחוות תהליכי החלמה שונים.

איזון הורמונלי תקין משחק תפקיד מרכזי בהיעלמות טבעית של ציסטות. רבות מהציסטות הפונקציונליות מושפעות ישירות מרמות האסטרוגן והפרוגסטרון במהלך המחזור החודשי. כאשר המחזור החודשי מתנהל באופן תקין, הסיכוי להיעלמות ספונטנית של ציסטות אלה עולה.

פעילות גופנית סדירה עשויה לתרום להיעלמות מהירה יותר של ציסטות שחלתיות. פעילות גופנית מסייעת באיזון הורמונלי, משפרת את זרימת הדם לאיברי האגן, ומחזקת את המערכת החיסונית – כל אלה יכולים לתמוך בתהליך הריפוי הטבעי.

גם תזונה מאוזנת ובריאה, עשירה בנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים חיוניים, עשויה לתרום לבריאות הורמונלית טובה יותר ולהאיץ את תהליך היעלמות הציסטה. מזונות המסייעים לאיזון הורמונלי כוללים פירות וירקות טריים, דגנים מלאים, שמנים בריאים, ומזונות עשירים באומגה 3.

שיטות לניטור התמוססות ציסטות שחלתיות

מעקב אחר היעלמות ציסטה בשחלה חיוני להבטיח שהתהליך הטבעי מתרחש כמצופה. הרופאים משתמשים במספר שיטות כדי לעקוב אחר התקדמות התמוססות הציסטה ולוודא שאין סיבוכים.

השיטה העיקרית לניטור ציסטות שחלתיות היא באמצעות אולטרסאונד (סונאר). בדיקה זו מאפשרת לרופאים לראות את השחלות ולמדוד באופן מדויק את גודל הציסטה ומאפייניה. בדרך כלל, הרופא עשוי להמליץ על אולטרסאונד חוזר לאחר מספר שבועות או חודשים כדי לעקוב אחר שינויים בגודל הציסטה.

בנוסף לאולטרסאונד, ניתן לבצע בדיקות דם לניטור רמות הורמונים ומדדים אחרים שיכולים להצביע על אופי הציסטה והתקדמות היעלמותה. בדיקות אלה כוללות:

• רמות הורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון
• בדיקת סמני סרטן כמו CA-125 (בעיקר במקרים של חשד לציסטות חשודות)
• ספירת דם מלאה לזיהוי סימני דלקת

ניהול יומן מעקב אישי יכול לסייע למטופלת ולרופא לזהות דפוסים וקצב השינוי בסימפטומים. מומלץ לתעד:

1. שינויים בכאב או אי-נוחות
2. שינויים במחזור החודשי
3. סימפטומים חדשים שמופיעים
4. סימפטומים ישנים שנעלמים

במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על טכניקות הדמיה נוספות כמו CT או MRI, במיוחד אם האולטרסאונד אינו מספק תמונה ברורה מספיק או אם יש חשד לסיבוכים. עם זאת, ברוב המקרים של ציסטות שגרתיות, אולטרסאונד מספק מידע מספק לניטור התהליך.

לציין כי תדירות המעקב תלויה בגודל הציסטה המקורי, סוג הציסטה, וגורמי סיכון אישיים. בציסטות קטנות ופשוטות, המעקב עשוי להיות לאחר 2-3 חודשים, בעוד שבציסטות מורכבות יותר, המעקב עשוי להיות תכוף יותר.

אורח חיים ותזונה המסייעים בהיעלמות ציסטות

למרות שאין הוכחות מדעיות חד-משמעיות לכך שתזונה ואורח חיים יכולים לגרום ישירות להסרת ציסטה שחלתית, מחקרים מצביעים על כך שגורמים אלה עשויים לתמוך בבריאות הורמונלית ולסייע בתהליכים הטבעיים בגוף.

שינויים תזונתיים שעשויים לסייע כוללים:

• הפחתת צריכת סוכר ופחמימות מזוקקות – סוכר מעובד עלול להגביר דלקת בגוף ולהשפיע לרעה על איזון הורמונלי.
• הגברת צריכת סיבים תזונתיים – סיבים מסייעים בהוצאת עודפי אסטרוגן מהגוף.
• שילוב מזונות עשירים באומגה 3 – כמו דגים, אגוזים וזרעי פשתן, המסייעים בהפחתת דלקת.
• תוספת מזונות עשירים בויטמין D – שיכולים לסייע באיזון הורמונלי.
• הוספת אנטיאוקסידנטים – פירות וירקות צבעוניים המסייעים בהפחתת נזקי חמצון.

פעילות גופנית משחקת תפקיד חשוב בבריאות הכללית ובאיזון ההורמונלי. פעילות סדירה בעצימות בינונית, כמו הליכה, שחייה או יוגה, יכולה לסייע ב:

• שיפור זרימת הדם לאיברי האגן
• הפחתת רמות הורמוני הסטרס
• שמירה על משקל גוף תקין (עודף משקל יכול להשפיע לרעה על איזון הורמונים)
• שיפור מצב הרוח וההרגשה הכללית

ניהול סטרס הינו היבט משמעותי נוסף. רמות גבוהות של סטרס כרוני עלולות להשפיע לרעה על איזון הורמונים בגוף. שיטות להפחתת סטרס כוללות:

1. טכניקות נשימה ומדיטציה
2. תרגול יוגה או טאי צ’י
3. פעילויות פנאי והרפיה
4. טיפול פסיכולוגי או קוגניטיבי-התנהגותי במקרה הצורך

שינה איכותית בכמות מספקת חיונית לאיזון הורמונלי תקין. מחקרים מראים שחוסר שינה כרוני עלול להשפיע לרעה על ייצור הורמונים ולהפריע לתהליכי הריפוי הטבעיים בגוף. מומלץ לשאוף ל-7-8 שעות שינה איכותית בלילה ולשמור על שגרת שינה קבועה.

בנוסף, מחקרים עדכניים מצביעים על כך ששמירה על הידרציה נאותה וצמצום צריכת אלכוהול וקפאין עשויים לתרום להפחתת הסימפטומים הקשורים לציסטות שחלתיות ולתמוך בתהליכים הטבעיים בגוף.

מתי ציסטה שחלתית דורשת התערבות רפואית?

למרות שרוב הציסטות השחלתיות נעלמות מעצמן, ישנם מצבים שבהם התערבות רפואית בציסטה שחלתית היא הכרחית. זיהוי נכון של מצבים אלה חיוני להבטחת הטיפול המתאים והימנעות מסיבוכים.

סימנים אזהרה המצביעים על צורך בהתערבות רפואית דחופה כוללים:

• כאב פתאומי, חזק וחד בבטן או באגן
• כאב המלווה בחום, בחילות או הקאות
• סחרחורות, חולשה או עילפון
• דימום נרתיקי חריג (במיוחד לאחר גיל המעבר)

מאפיינים של ציסטות המגבירים את הסיכוי לצורך בהתערבות כוללים:

מאפיין	סיבה להתערבות
גודל מעל 5-10 ס”מ	סיכון מוגבר לפיתול או קרע של הציסטה
ציסטות מוצקות או מעורבות	סיכון מוגבר לממאירות
ציסטות שאינן נעלמות לאחר מספר מחזורים	עשויות להצביע על בעיה כרונית
ציסטות הגורמות לכאבים משמעותיים	פגיעה באיכות החיים
ציסטות בנשים לאחר גיל המעבר	סיכון מוגבר לממאירות

אפשרויות הטיפול כאשר נדרשת התערבות כוללות:

1. טיפול תרופתי – גלולות למניעת הריון עשויות לסייע במניעת ציסטות פונקציונליות חדשות, אך אינן מצמצמות ציסטות קיימות.
2. ניתוח לפרוסקופי – פרוצדורה מינימלית פולשנית המאפשרת הסרת הציסטה תוך כדי שמירה על השחלה.
3. ניתוח פתוח (לפרוטומיה) – נדרש במקרים של ציסטות גדולות במיוחד או כאשר יש חשד לממאירות.
4. כריתת שחלה חלקית או מלאה – במצבים חמורים או במקרה של ציסטות חוזרות.

חשוב להדגיש שההחלטה על התערבות רפואית מבוססת על שיקולים רבים, כולל גיל המטופלת, רצון לשמר פוריות, חומרת הסימפטומים, וההיסטוריה הרפואית. ההחלטה צריכה להתקבל בשיתוף פעולה בין המטופלת לרופא המטפל לאחר דיון מקיף בסיכונים ובתועלות של כל גישה טיפולית.

טיפולים טבעיים ומשלימים לתמיכה בהיעלמות ציסטות

בנוסף לטיפולים רפואיים קונבנציונליים, ישנן גישות טבעיות ומשלימות שרבות מהנשים בוחרות לשלב כדי לתמוך בספיגת ציסטה שחלתית טבעית. חשוב להדגיש שגישות אלו צריכות להיות משלימות למעקב רפואי מסודר, ולא כתחליף לו.

צמחי מרפא מסוימים נחקרו בהקשר של בריאות הורמונלית נשית, ביניהם:

• שורש ליקוריץ – עשוי לסייע באיזון רמות אסטרוגן
• שרף צ’אסט ברי – משפיע על רמות פרולקטין והורמונים אחרים
• דוננג-קווי (אנג’ליקה סינית) – משמש ברפואה הסינית לטיפול בבעיות גניקולוגיות
• ג’ינג’ר – בעל תכונות אנטי-דלקתיות
• כורכום – ידוע בתכונותיו האנטי-דלקתיות ונוגדות החמצון

אקופונקטורה היא שיטת טיפול מהרפואה הסינית המסורתית שמחקרים מסוימים מצביעים על יעילותה בטיפול בבעיות הורמונליות וגניקולוגיות. טיפול זה מבוסס על החדרת מחטים דקות לנקודות ספציפיות בגוף כדי לאזן את זרימת האנרגיה ולתמוך בתפקוד מערכות הגוף.

עיסוי בשיטות מסוימות, כמו עיסוי בטן מסורתי (עיסוי צ’י נאי) או רפלקסולוגיה, עשוי לסייע בשיפור זרימת הדם והלימפה באזור האגן, מה שעשוי לתמוך בתהליך הריפוי הטבעי של הגוף. עם זאת, חשוב להיוועץ במטפל מוסמך ולהימנע מעיסוי ישיר באזור הבטן במקרה של ציסטות גדולות או כואבות.

תוספי תזונה שעשויים לתמוך באיזון הורמונלי כוללים:

1. אומגה 3 – בעל תכונות אנטי-דלקתיות
2. מגנזיום – חיוני למגוון תהליכים הורמונליים
3. ויטמין D – משפיע על ייצור הורמונים
4. ויטמין B קומפלקס – תומך במטבוליזם של הורמונים

שיטות להפגת מתח כמו יוגה, מדיטציה ונשימה עמוקה עשויות לתרום לאיזון הורמונלי ולהפחתת דלקת כרונית בגוף, שעלולה להשפיע לרעה על בריאות השחלות.

חשוב להדגיש כי לפני התחלת שימוש בכל צמח מרפא, תוסף תזונה או שיטת טיפול חלופית, יש להתייעץ עם הרופא המטפל. זאת במיוחד אם נוטלים תרופות אחרות, סובלים ממצבים רפואיים נוספים, או מתכננים הריון. מחקרים רפואיים מדגישים את חשיבות הגישה המשולבת, המשלבת מעקב רפואי מסודר עם אמצעים תומכים נוספים.

תמיכה נפשית ורגשית בהתמודדות עם ציסטות שחלתיות

ההתמודדות עם ציסטות שחלתיות אינה מוגבלת להיבט הפיזי בלבד. המתנה לריפוי טבעי של ציסטה בשחלה עלולה ליצור מתח נפשי ודאגה, במיוחד כשמדובר בציסטות גדולות או כאלה שאינן נעלמות במהירות.

חרדה ודאגה הן תגובות טבעיות לאחר גילוי ציסטה בשחלה. התמודדות עם אי-ודאות לגבי המשמעות הרפואית, הפוטנציאל לסיבוכים, והשפעה אפשרית על הפוריות – כל אלה עלולים ליצור מתח ניכר. חשוב לזכור שרוב הציסטות השחלתיות הן שפירות ונעלמות מעצמן, ולכן יש מקום לאופטימיות זהירה.

אסטרטגיות להתמודדות עם החרדה כוללות:

• איסוף מידע מהימן ממקורות רפואיים מוסמכים
• שיתוף החששות עם הרופא המטפל וקבלת מענה לשאלות
• הימנעות מחיפוש אינטנסיבי של מידע באינטרנט העלול להגביר חרדה
• למידת טכניקות הרפיה כמו מדיטציה ונשימה עמוקה
• פעילות גופנית סדירה להפחתת מתח

קבוצות תמיכה, בין אם מקוונות או פנים אל פנים, מספקות הזדמנות לשתף חוויות ולקבל תמיכה מנשים המתמודדות עם אתגרים דומים. הידיעה שאינך לבד בהתמודדות עשויה להפחית משמעותית את תחושת הבדידות והחרדה.

במקרים של מצוקה נפשית משמעותית, פנייה לטיפול פסיכולוגי עשויה להיות מועילה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נמצא יעיל במיוחד בהתמודדות עם חרדה הקשורה למצבים רפואיים. טיפול זה מספק כלים מעשיים לזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים ולפיתוח אסטרטגיות התמודדות יעילות.

שיתוף בני משפחה וחברים קרובים בתהליך יכול לספק רשת תמיכה חיונית. הסברה פשוטה על המצב הרפואי והצרכים האישיים יכולה לסייע לסביבה הקרובה להבין ולתמוך בצורה מיטבית.

ניהול יומן אישי שבו ניתן לתעד סימפטומים פיזיים, מחשבות ורגשות יכול לסייע בזיהוי דפוסים ובהבנה טובה יותר של ההשפעה הרגשית של המצב. כתיבה רפלקטיבית מהווה גם כלי טיפולי לעיבוד רגשי.

מניעה והפחתת הסיכון להישנות ציסטות שחלתיות

בעוד שלא ניתן למנוע לחלוטין את היווצרותן של ציסטות שחלתיות, ישנן אסטרטגיות שעשויות להפחית את הסיכון להופעתן ולתמוך במניעת הישנות ציסטה בשחלה לאחר היעלמותה.

בדיקות גינקולוגיות שגרתיות חיוניות לזיהוי מוקדם של ציסטות שחלתיות ומעקב אחריהן. מומלץ לקיים בדיקה גינקולוגית שנתית הכוללת בדיקה ידנית של האגן, ובמקרה הצורך, בדיקות אולטרסאונד נוספות. זיהוי מוקדם מאפשר מעקב מסודר ומניעת סיבוכים אפשריים.

אמצעים הורמונליים, כמו גלולות למניעת הריון, עשויים לשמש למניעת היווצרות ציסטות פונקציונליות אצל נשים הסובלות מציסטות חוזרות. גלולות אלה מדכאות את הביוץ, ובכך מפחיתות את הסיכוי להיווצרות ציסטות פוליקולריות או ציסטות של הגופיף הצהוב. יש להתייעץ עם רופא לגבי התאמה אישית של טיפול הורמונלי.

אורח חיים בריא תורם למניעת ציסטות שחלתיות והישנותן:

• שמירה על משקל גוף תקין
• פעילות גופנית סדירה ומתונה
• הפחתת צריכת מזונות מעובדים וסוכרים פשוטים
• תזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וחלבונים איכותיים
• הפחתת צריכת קפאין ואלכוהול
• הימנעות מעישון

ניהול יעיל של מצבים רפואיים קשורים יכול לסייע בהפחתת הסיכון לציסטות שחלתיות. מצבים כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) או אנדומטריוזיס קשורים לשכיחות גבוהה יותר של ציסטות שחלתיות. טיפול וניהול נאותים של מצבים אלה עשויים להפחית את הסיכון להיווצרות ציסטות חדשות.

כמו כן, זיהוי ומניעת זיהומים באגן חשובים להפחתת הסיכון לציסטות הקשורות לדלקת. שימוש באמצעי מניעה חוסמים (כמו קונדומים) יכול להפחית את הסיכון לזיהומים המועברים במגע מיני, שעלולים להוביל לדלקת באגן.

הפחתת סטרס כרוני, באמצעות טכניקות כמו מדיטציה, יוגה או נשימה עמוקה, עשויה לתרום לאיזון הורמונלי טוב יותר ולהפחית את הסיכון לציסטות הקשורות להפרעות הורמונליות.

סיכום – הבנת התהליך הטבעי של היעלמות ציסטות שחלתיות

ציסטות שחלתיות הן תופעה שכיחה בקרב נשים בגילאים שונים, וברוב המקרים הן נעלמות מעצמן באופן טבעי. הבנת התהליך הטבעי שבו ציסטות שחלתיות מתפוגגות חיונית לניהול נכון של המצב ולהפחתת החרדה הנלווית אליו. רוב הציסטות הפונקציונליות נספגות בגוף תוך 1-3 מחזורים חודשיים, כאשר הגוף סופג את הנוזלים ומפרק את רקמות הציסטה. אימוץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה וניהול סטרס, יכול לתמוך בתהליך ההחלמה הטבעי. חשוב לקיים מעקב רפואי מסודר ולפנות לטיפול במקרים של סימנים מדאיגים. זכרו כי ידע והבנה הם כלים חשובים בהתמודדות עם ציסטות שחלתיות ובשמירה על בריאות האישה לטווח ארוך.

שאלות נפוצות בנושא איך ציסטה בשחלה נעלמת