כיצד בנק ישראל מוריד או מעלה את המחירים במשק – מדריך מקיף

בנק ישראל מהווה גורם מפתח בניהול הכלכלה הישראלית. אחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות מחירים במשק באמצעות מדיניות מוניטרית. בנק ישראל יכול להשפיע באופן ישיר ועקיף על רמת המחירים במשק, על שערי הריבית, ועל הפעילות הכלכלית במדינה. כאשר המחירים עולים מהר מדי (אינפלציה גבוהה), או יורדים (דפלציה), בנק ישראל מתערב כדי לאזן את המצב. המאמר שלפניכם מסביר כיצד בנק ישראל משפיע על המחירים במשק באמצעות כלים מוניטריים שונים, ומה המשמעות של החלטותיו עבור האזרח הפשוט, המשקיעים, והמשק בכללותו. נבחן את התהליכים, השיקולים והכלים העומדים לרשות הבנק המרכזי בניהול המדיניות הכלכלית של ישראל.

תפקידו של בנק ישראל בשמירה על יציבות המחירים

התפקיד העיקרי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים במשק הישראלי. משמעות הדבר היא שמירה על ערך הכסף לאורך זמן. כאשר מחירים עולים במהירות, ערך הכסף יורד, וכוח הקנייה של האזרחים נשחק.

בנק ישראל הגדיר יעד אינפלציה שנתי של 1% עד 3%. טווח זה נחשב ליציבות מחירים המאפשרת צמיחה כלכלית בריאה. אינפלציה הנמצאת בטווח היעד מאפשרת לעסקים ולמשקי הבית לתכנן את פעילותם הכלכלית בוודאות יחסית.

מעבר לשמירה על יציבות מחירים, בנק ישראל תומך גם בהשגת מטרות נוספות של המדיניות הכלכלית, כגון עידוד צמיחה כלכלית, תמיכה בתעסוקה מלאה וחיזוק יציבות המערכת הפיננסית.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד, מתכנסת באופן קבוע כדי להחליט על המדיניות המוניטרית המתאימה למצב הכלכלי במשק. ההחלטות מתפרסמות בהודעות רשמיות ובתדרוכי עיתונאים.

איך קביעת הריבית משפיעה על מחירים במשק הישראלי

הכלי העיקרי שמשמש את בנק ישראל לשליטה במחירים הוא ריבית בנק ישראל. זוהי הריבית המרכזית במשק, אשר משפיעה על כל שאר הריביות במשק. כאשר בנק ישראל מעלה או מוריד את הריבית, ההשפעה מתפשטת לכל תחומי הכלכלה.

כאשר האינפלציה גבוהה מיעד בנק ישראל, הבנק נוטה להעלות את הריבית. העלאת הריבית מייקרת את עלות האשראי ומעודדת חיסכון. כתוצאה מכך, הביקושים במשק מצטמצמים והלחץ על המחירים קטן.

לעומת זאת, כאשר האינפלציה נמוכה מהיעד או כאשר המשק זקוק לעידוד, בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית. הורדת הריבית מוזילה את האשראי, מעודדת השקעות וצריכה, ובכך מגדילה את הביקושים ותורמת להעלאת המחירים.

קיים מנגנון תמסורת בין החלטות הריבית לבין השפעתן על המשק, הכולל מספר ערוצים:

• ערוץ האשראי – משפיע על עלות ההלוואות לעסקים ומשקי בית
• ערוץ שער החליפין – משפיע על יצוא, יבוא ומחירי מוצרים מיובאים
• ערוץ הציפיות – משפיע על ציפיות השוק לגבי אינפלציה עתידית
• ערוץ מחירי הנכסים – משפיע על שוק הנדל”ן ושוק ההון

השפעת שינויי הריבית אינה מיידית. לרוב, נדרשים 12-18 חודשים עד שההשפעה המלאה של שינוי ריבית מורגשת במשק. מסיבה זו, החלטות הריבית של בנק ישראל מתבססות על תחזיות לגבי המצב הכלכלי העתידי.

השפעת הריבית על הלוואות ומשכנתאות – המימד הצרכני

שינויים בריבית בנק ישראל משפיעים ישירות על ריבית הפריים, שהיא הבסיס לרבות מההלוואות במשק ובמיוחד למשכנתאות בריבית משתנה.

כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית, ריבית הפריים עולה בהתאם, וכך גם תשלומי המשכנתא של מי שלקח הלוואה בריבית משתנה. למשל, העלאת ריבית של 0.5% עשויה להוסיף מאות שקלים לתשלום החודשי במשכנתא ממוצעת.

כאשר בנק ישראל מוריד את הריבית, לבנקים יש גישה למזומן בריבית נמוכה יותר, ולכן הם מוכנים לתת הלוואות בריבית נמוכה יותר. הדבר מפחית את ההחזרים החודשיים של בעלי המשכנתאות.

ההשפעה על הלוואות בריבית קבועה פחות ישירה, אך שיעורי הריבית החדשים משפיעים על הלוואות חדשות. בתקופות של ריבית נמוכה, יותר אנשים יכולים להרשות לעצמם לקחת הלוואות, מה שמגדיל את הביקוש לדיור ומעלה את מחירי הנדל”ן.

השפעה על סוגי הלוואות שונים

השפעת שינויי הריבית משתנה בהתאם לסוג ההלוואה:

סוג ההלוואה	השפעת העלאת ריבית	השפעת הורדת ריבית
משכנתא בריבית משתנה	עלייה בהחזר החודשי	ירידה בהחזר החודשי
משכנתא בריבית קבועה	אין השפעה על הלוואות קיימות	אין השפעה על הלוואות קיימות
אשראי צרכני	התייקרות האשראי	הוזלת האשראי
הלוואות לעסקים	עלייה בעלויות המימון	ירידה בעלויות המימון

צרכנים חכמים יכולים לנצל תקופות של ריבית נמוכה למימון מחדש של הלוואות קיימות ולקיחת הלוואות בתנאים טובים יותר. מאידך, בתקופות של ריבית גבוהה, כדאי לשקול דחיית רכישות גדולות או לבחור במסלולי ריבית קבועה.

הקשר בין ריבית בנק ישראל לחיסכון והשקעות

שינויי ריבית משפיעים גם על כדאיות החיסכון וההשקעות. כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית, התשואה על פיקדונות וחסכונות אחרים במערכת הבנקאית עולה בהתאם.

מי שיש לו פיקדונות שצמודים לריבית פריים צפוי להרוויח כאשר ריבית בנק ישראל עולה, ולהיפך – להרוויח פחות כאשר היא יורדת.

בסביבת ריבית גבוהה, אפיקי השקעה נטולי סיכון כמו פיקדונות בנקאיים ואג”ח ממשלתיות הופכים אטרקטיביים יותר. לעומת זאת, כאשר הריבית נמוכה, משקיעים נוטים לחפש תשואה גבוהה יותר בשוק המניות ובנדל”ן.

להלן כמה השפעות של שינויי ריבית על אפיקי השקעה שונים:

• אג”ח ממשלתיות ואג”ח קונצרניות – עלייה בריבית גורמת לירידה במחירי האג”ח הקיימות, ולהיפך
• מניות – לרוב, עלייה בריבית יוצרת לחץ שלילי על שוק המניות בשל התייקרות עלויות המימון לחברות
• נדל”ן – עלייה בריבית מייקרת משכנתאות ומפחיתה ביקושים, מה שעשוי להוביל לירידת מחירים
• פיקדונות בנקאיים – הופכים אטרקטיביים יותר בסביבת ריבית עולה

חשוב לציין כי תגובת השווקים לשינויי ריבית אינה אוטומטית ומושפעת מגורמים רבים, כולל ציפיות המשקיעים, מצב הכלכלה העולמית, והאם שינוי הריבית היה צפוי או מפתיע.

מעבר לריבית: אמצעים מוניטריים נוספים להשפעה על המחירים

בנוסף לקביעת הריבית, בנק ישראל משתמש במגוון כלים מוניטריים נוספים כדי להשפיע על רמת המחירים במשק:

התערבות בשוק מטבע החוץ

בנק ישראל מבצע לעיתים רכישות מט”ח כדי למנוע את התחזקות השקל. שקל חזק מוזיל יבוא ומפחית אינפלציה, אך פוגע ביצואנים. לעומת זאת, החלשת השקל תורמת להעלאת מחירי המוצרים המיובאים ולעידוד האינפלציה.

ההתערבות בשוק המט”ח היא כלי חשוב במיוחד במשק קטן ופתוח כמו ישראל, המושפע רבות מסחר בינלאומי. בנק ישראל רכש בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים כדי לשמור על יתרות מט”ח גבוהות ולמנוע תיסוף חד של השקל.

הרחבה כמותית (Quantitative Easing)

בתקופות משבר כלכלי או כאשר הריבית קרובה לאפס, בנק ישראל עשוי לפנות לרכישת אג”ח ממשלתיות וקונצרניות בשוק המשני. פעולה זו מזרימה כסף למערכת הפיננסית, מורידה את הריביות ארוכות הטווח, ומעודדת אשראי.

במשבר הקורונה, בנק ישראל הפעיל תוכנית הרחבה כמותית נרחבת, שכללה רכישת אג”ח בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, כדי לייצב את השווקים ולתמוך בכלכלה.

הנחיות מקרו-יציבותיות

בנק ישראל משתמש גם בהנחיות מקרו-יציבותיות כדי לווסת את שוק האשראי, במיוחד בשוק הנדל”ן. הגבלות על שיעור המימון (LTV) במשכנתאות ועל שיעור ההחזר מההכנסה (PTI) הן דוגמאות לכלים אלה.

בתקופות של התחממות שוק הנדל”ן, בנק ישראל עשוי להחמיר את ההגבלות על משכנתאות כדי לצנן את הביקושים ולמנוע יצירת “בועה”. פעולות אלה משפיעות על רמת המחירים בשוק הדיור, ודרכו על מחירים נוספים במשק.

השפעת מדיניות בנק ישראל על המגזר העסקי

המדיניות המוניטרית של בנק ישראל משפיעה בצורה משמעותית על המגזר העסקי. עסקים ניצבים בפני עלויות מימון שונות בהתאם לרמת הריבית במשק.

כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית, חברות נאלצות להתמודד עם:

• עלויות מימון גבוהות יותר להשקעות ולהון חוזר
• ירידה בביקושים לסחורות ושירותים בשל הקטנת כוח הקנייה של הצרכנים
• לחץ על שיעורי הרווחיות

מנגד, כאשר בנק ישראל מוריד את הריבית, חברות נהנות מ:

• הוזלת עלויות המימון והאשראי העסקי
• הגדלת ההשקעות בפרויקטים חדשים
• עלייה בביקושים לסחורות ושירותים

סקטורים שונים במשק מושפעים באופן שונה משינויי ריבית. ענפים עתירי הון, כמו נדל”ן, תשתיות ותעשייה כבדה, מושפעים יותר מעליות ריבית בשל התלות הגבוהה במימון חיצוני.

חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה מושפעות גם מתגובת המשקיעים לשינויי ריבית. העלאת ריבית עשויה להוביל למעבר משקיעים מאפיקי מניות לאפיקי חוב, מה שמפחית את שווי המניות.

האתגרים בניהול מדיניות מוניטרית אפקטיבית

ניהול מדיניות מוניטרית הוא משימה מאתגרת הדורשת איזון בין מטרות שלעתים מתנגשות זו בזו. בנק ישראל מתמודד עם מספר אתגרים:

השפעות גלובליות

כלכלת ישראל מושפעת מאוד מהכלכלה הגלובלית. החלטות ריבית של בנקים מרכזיים גדולים, כמו ה-Fed האמריקאי או ה-ECB האירופי, משפיעות על שערי החליפין ועל זרמי ההון לישראל.

כאשר ריביות בעולם עולות, בנק ישראל נאלץ לעתים להעלות ריבית גם אם המצב המקומי אינו מחייב זאת, כדי למנוע פיחות חד בשקל שעלול להאיץ אינפלציה.

פיגור בהשפעה

קיים פיגור זמן משמעותי בין החלטות מדיניות מוניטרית לבין השפעתן המלאה על המשק. לרוב נדרשים 12-18 חודשים עד שהשפעתן המלאה של החלטות ריבית ניכרת באינפלציה ובפעילות הכלכלית.

בנק ישראל מתבסס על מודלים כלכליים ותחזיות כדי לנסות לחזות את המצב העתידי של המשק ולקבל החלטות מתאימות מראש, אך תחזיות אלה אינן מושלמות.

איזון בין יעדים מתחרים

בנק ישראל צריך לאזן בין יעד יציבות המחירים לבין תמיכה בצמיחה כלכלית ותעסוקה. לעתים, הפעולות הנדרשות להשגת יעד אחד עלולות לפגוע ביעדים אחרים.

למשל, בתקופת אינפלציה גבוהה, העלאת ריבית נדרשת לריסון המחירים, אך עלולה להאט את הצמיחה ולהגדיל את האבטלה. בנק ישראל נדרש למצוא את האיזון הנכון בהתאם לתנאים הכלכליים.

האינפלציה בישראל – מגמות היסטוריות והשפעת בנק ישראל

לאורך ההיסטוריה הכלכלית של ישראל, האינפלציה עברה תנודות משמעותיות. בשנות ה-80, ישראל חוותה היפר-אינפלציה שהגיעה לשיא של כ-450% ב-1984.

תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 היוותה נקודת מפנה, ומאז בנק ישראל אימץ גישה אקטיבית יותר בניהול המדיניות המוניטרית. בשנת 1992 אימצה ישראל רשמית את משטר יעד האינפלציה.

הטבלה הבאה מציגה את התפתחות האינפלציה בישראל לאורך השנים ואת תגובת בנק ישראל:

תקופה	רמת האינפלציה	תגובת בנק ישראל	תוצאות
שנות ה-80	היפר-אינפלציה (100%-450%)	תוכנית הייצוב הכלכלית	האטה הדרגתית של האינפלציה
שנות ה-90 המוקדמות	10%-20%	אימוץ יעד אינפלציה, ריביות גבוהות	הורדה הדרגתית של האינפלציה
שנות ה-2000	0%-4%	ריבית משתנה בהתאם לצרכי המשק	שמירה על יציבות מחירים
משבר 2008	תנודתית, נטייה לדפלציה	הורדות ריבית חדות	מניעת דפלציה ותמיכה בצמיחה
2020-2022 (קורונה)	עלייה חדה באינפלציה	העלאות ריבית מדורגות	ניסיון לרסן את האינפלציה

הצלחת בנק ישראל בהשגת יעד האינפלציה לאורך השנים הייתה משתנה. בתקופות מסוימות, האינפלציה חרגה מיעד הבנק, בין אם כלפי מעלה (כמו בתקופת עליית מחירי הדיור בשנים האחרונות) או כלפי מטה (כמו בתקופות של האטה כלכלית עולמית).

יעילות המדיניות המוניטרית מושפעת גם מגורמים שאינם בשליטת בנק ישראל, כמו משברים עולמיים, שינויים במחירי סחורות, ומדיניות פיסקאלית ממשלתית.

השלכות מעשיות של מדיניות בנק ישראל על האזרח הפשוט

האזרח הישראלי הממוצע מושפע מהחלטות בנק ישראל בדרכים רבות, גם אם אינו מודע לכך תמיד. להלן ההשפעות המעשיות העיקריות:

המשכנתא והלוואות

שינויי ריבית משפיעים ישירות על ההחזר החודשי של משכנתאות בריבית משתנה. העלאת ריבית של 1% עשויה לייקר את ההחזר החודשי בכ-10%, תלוי בתנאי ההלוואה.

גם הלוואות צרכניות וכרטיסי אשראי מושפעים משינויי ריבית. בתקופות של ריבית גבוהה, כדאי לצמצם את השימוש באשראי צרכני יקר.

מחירי מוצרים ושירותים

המדיניות המוניטרית משפיעה על רמת המחירים הכללית במשק. בהצלחתה לרסן אינפלציה, בנק ישראל מונע שחיקה של כוח הקנייה ושומר על ערך החסכונות של הציבור.

עליית ריבית עשויה להוביל להאטה בעליית מחירים או אפילו לירידת מחירים בחלק מהתחומים, כמו נדל”ן. מנגד, הורדת ריבית עשויה להאיץ עליית מחירים בסקטורים שונים.

חסכונות והשקעות

עליית ריבית מגדילה את התשואה על פיקדונות בנקאיים וחסכונות, מה שמשפר את מצבם של חוסכים, במיוחד אנשים מבוגרים שנוטים להחזיק נכסים פיננסיים סולידיים.

מאידך, הריבית משפיעה גם על שוק ההון, כולל קרנות הפנסיה. ירידות בשוק המניות בעקבות העלאת ריבית עשויות לפגוע בחסכונות הפנסיוניים לטווח הקצר, אם כי לטווח ארוך ההשפעה מתמתנת.

תעסוקה ושכר

מדיניות מוניטרית מרחיבה (ריבית נמוכה) תומכת בצמיחה ובתעסוקה. מנגד, מדיניות מצמצמת (ריבית גבוהה) עלולה להאט את קצב הצמיחה ולהגדיל את שיעור האבטלה.

בטווח הארוך, יציבות מחירים תורמת לסביבה כלכלית יציבה המאפשרת צמיחה בריאה, יצירת מקומות עבודה והעלאת רמת החיים.

עתיד המדיניות המוניטרית בישראל והאתגרים החדשים

בנק ישראל ניצב בפני אתגרים חדשים בניהול המדיניות המוניטרית בעידן הגלובלי והטכנולוגי. הכלכלה העולמית הופכת מקושרת יותר, וקצב השינויים הטכנולוגיים מאיץ.

אחד האתגרים המרכזיים הוא העלייה ברמת החוב הציבורי במדינות רבות, כולל ישראל, בעקבות משבר הקורונה. חוב ציבורי גבוה מגביל את יכולת הממשלה להשתמש במדיניות פיסקלית להמרצת המשק, ומגדיל את התלות במדיניות המוניטרית.

בנק ישראל בוחן גם את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC). מהלך כזה עשוי לשנות את האופן שבו המדיניות המוניטרית מועברת למשק ולהגביר את יעילותה.

האתגר של שינויי האקלים מתחיל גם הוא להשפיע על שיקולי המדיניות המוניטרית. בנקים מרכזיים בעולם, כולל בנק ישראל, מתחילים להתייחס לסיכוני האקלים בהערכותיהם לגבי יציבות פיננסית ומדיניות מוניטרית.

נושא נוסף הוא אי-השוויון הכלכלי. מחקרים מראים כי מדיניות מוניטרית מרחיבה עשויה להגדיל פערים כלכליים דרך השפעתה על מחירי נכסים, שמיטיבה עם בעלי הון. בנק ישראל יצטרך להתחשב גם בשיקולים אלה בעתיד.

המדיניות המוניטרית העתידית תצטרך למצוא את האיזון הנכון בין שמירה על יציבות מחירים לבין תמיכה בצמיחה בת-קיימא ויעדים חברתיים וסביבתיים.

סיכום: השפעת בנק ישראל על המחירים במשק

בנק ישראל ממלא תפקיד מכריע בשמירה על יציבות המחירים במשק הישראלי. באמצעות מגוון כלים מוניטריים, ובראשם קביעת הריבית, הבנק משפיע על רמת האינפלציה ועל הפעילות הכלכלית.

ההחלטות של בנק ישראל משפיעות על כל תחומי החיים הכלכליים של אזרחי ישראל – מהלוואות ומשכנתאות, דרך חיסכון והשקעות, ועד לשוק העבודה ורמת המחירים הכללית במשק.

יכולתו של בנק ישראל לנווט את המשק בין האתגרים השונים תלויה בעצמאותו המקצועית, באמון הציבור, ובשיתוף פעולה עם מקבלי החלטות אחרים במשק. רק באמצעות מדיניות מוניטרית שקולה וארוכת טווח ניתן להבטיח יציבות מחירים וצמיחה כלכלית בת-קיימא.

מקור: אתר בנק ישראל – ניהול המדיניות המוניטרית
מקור: כתבה ב-ynet על השפעת הריבית

שאלות נפוצות בנושא כיצד בנק ישראל מוריד או מעלה את המחירים במשק