כמה דונם נשרף בירושלים: מבט מעמיק על אירועי השריפות הגדולות בעיר הקודש
ירושלים, עיר הקודש, ניצבת כאחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה היסטורית, תרבותית ודתית בעולם כולו. לאורך השנים, העיר התמודדה עם אתגרים רבים, ביניהם שריפות יער והצתות שפגעו בשטחים נרחבים סביב העיר וביישובים הסמוכים. השריפות בירושלים הפכו לאורך השנים לאירועים טראומטיים המשאירים חותם לא רק על המערכת האקולוגית, אלא גם על החיים בעיר ובסביבתה. ממדי הנזק הנמדדים בדונמים מספרים סיפור של התמודדות מתמשכת עם אתגרי הטבע והאדם. במאמר זה נבחן לעומק את היקף השטחים שנשרפו בירושלים לאורך השנים, את הגורמים לשריפות, ואת ההשלכות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות של אסונות אלה על האזור כולו.
ההיסטוריה של שריפות היער בירושלים והסביבה
ירושלים משתרעת על אזור הררי מיוער המוקף בטבע עשיר. חורשי האורנים והצמחייה הים-תיכונית יוצרים חגורה ירוקה סביב העיר. לאורך ההיסטוריה, היערות סביב ירושלים היו חלק בלתי נפרד מנופה ותרבותה.
כבר בימי קדם, בתקופת בית ראשון, מוזכרים היערות סביב ירושלים בספר מלכים ובמקורות היסטוריים נוספים. בתקופת שלמה המלך, העצים שימשו לבנייה ולפיתוח העיר. בספר מלכים א’, פרק י’, מתוארת פגישת מלכת שבא עם שלמה המלך בירושלים, כאשר היא מביאה מתנות יקרות לירושלים.
השריפות הגדולות הראשונות המתועדות באזור ירושלים החלו בתקופה המודרנית, בעיקר במאה ה-20. שריפת הכרמל בשנת 2010, אמנם לא הייתה בירושלים, אך היוותה נקודת מפנה בהתייחסות הלאומית לשריפות יער במדינת ישראל כולה, כולל באזור ירושלים.
בשנים האחרונות, שריפות יער הפכו לתופעה מדאיגה עם עלייה משמעותית בתדירותן ובהיקפן. שינויי האקלים, הצתות מכוונות, ותקופות יובש ממושכות הובילו למצב בו שריפות היער סביב ירושלים הפכו לאיום משמעותי על הסביבה, התושבים והמורשת הטבעית.
השטח שנשרף בהררי ירושלים: נתונים ומספרים
לאורך השנים, אלפי דונמים של שטחי יער וחורש סביב ירושלים עלו באש. להלן הנתונים המרכזיים על היקף השטחים שנשרפו באזור ירושלים בשריפות הגדולות ביותר:
- אוגוסט 2021: השריפה הגדולה ביותר שפקדה את אזור ירושלים בשנים האחרונות. במהלכה נשרפו כ-25,000 דונם של יער וחורש טבעי בהרי ירושלים.
- נובמבר 2016: גל שריפות שפקד את ישראל כולה, כולל את אזור ירושלים. באזור ירושלים לבד נשרפו כ-8,500 דונם.
- יולי 2014: שריפה גדולה בפרוזדור ירושלים שכילתה כ-4,000 דונם.
- יוני 2012: שריפת יער מסיבית באזור הרי ירושלים שהשמידה כ-7,000 דונם.
- 2011: סדרת שריפות בהרי ירושלים שכילו למעלה מ-5,000 דונם.
לפי נתוני קק”ל (קרן קיימת לישראל) והרשות הארצית לכבאות והצלה, באזור ירושלים והסביבה נשרפו בעשור האחרון למעלה מ-50,000 דונם של שטחי יער וחורש. זהו נתון מדאיג המדגיש את חומרת המצב והסיכון לאובדן נוסף של אזורים טבעיים יקרי ערך.
היקף הדונמים שנשרפו עלה באופן משמעותי בשנים האחרונות. המגמה מצביעה על עלייה של כ-40% בשטחים שנפגעו משריפות לעומת העשור הקודם. מומחים קושרים זאת לשינויי האקלים ולתקופות יובש ממושכות יותר.
גורמי השריפות בשטחי ירושלים והיקפן הגדל
השריפות באזור ירושלים מתרחשות כתוצאה ממספר גורמים עיקריים. הבנת הגורמים הללו חיונית למניעת שריפות עתידיות.
גורמים טבעיים
אקלים ים תיכוני המאופיין בקיץ חם ויבש מעודד התפשטות שריפות. ירושלים והסביבה סובלים מיובש ממושך בחודשי הקיץ. הצמחייה הטבעית, בעיקר חורשי האורנים, מכילה שרפים דליקים במיוחד.
תופעת ההתחממות הגלובלית הובילה לעלייה בטמפרטורות הממוצעות באזור ירושלים. הדבר משפיע ישירות על רמת היובש של הצמחייה ומגביר את הסיכון לשריפות.
רוחות עזות, במיוחד בעונות המעבר, מאיצות את התפשטות האש ומקשות על פעולות הכיבוי. בירושלים, הטופוגרפיה ההררית יוצרת “אפקט ארובה” המגביר את עוצמת הרוחות בערוצים מסוימים.
גורמים אנושיים
רשלנות אנושית מהווה גורם משמעותי לפרוץ שריפות. מדורות לא מפוקחות, השלכת בדלי סיגריות בוערים, ותיירות לא אחראית בשטחים פתוחים מובילים לשריפות רבות.
במקרים מסוימים, הצתות מכוונות גרמו לשריפות נרחבות באזור ירושלים. לפי נתוני המשטרה, ב-2021 לבדה, כ-30% מהשריפות באזור נחשדו כהצתות מכוונות.
בנייה לא מבוקרת וחדירה של אזורי מגורים לשטחי יער מגדילה את הממשק בין האדם לטבע. זה מוביל להגברת הסיכון לשריפות וגם להשלכות חמורות יותר כאשר הן פורצות.
השריפה הגדולה של 2021: אסון אקולוגי בהרי ירושלים
באוגוסט 2021 התרחשה אחת השריפות הגדולות ביותר בהיסטוריה המודרנית של ירושלים. שריפת ענק זו הייתה אירוע מכונן שהדגיש את פגיעותה של המערכת האקולוגית באזור.
השריפה פרצה ב-15 באוגוסט 2021 באזור הרי ירושלים, סמוך ליישובים כגון שורש, שואבה ונווה אילן. תנאי מזג האוויר הקיצוני, הכוללים טמפרטורות גבוהות (מעל 35 מעלות צלזיוס) ורוחות חזקות (מהירות של עד 30 קמ”ש), הובילו להתפשטות מהירה של האש.
במשך למעלה מ-52 שעות, כוחות כיבוי מרחבי הארץ נאבקו בלהבות. צוותי כיבוי אוויריים וקרקעיים עבדו ללא הפסקה במאמץ לבלום את התפשטות האש. בשיא המאבק, מעל 200 צוותים ו-20 מטוסי כיבוי פעלו בשטח.
השריפה כילתה בסופו של דבר כ-25,000 דונם של שטחי יער וחורש טבעי. המשמעות של מספר זה מדהימה – שטח השווה לכמעט 4 פעמים גודלה של העיר העתיקה של ירושלים נשרף כליל. יותר מ-2 מיליון עצים נפגעו או נשרפו לחלוטין.
הנזק האקולוגי היה עצום. נפגעו בתי גידול למאות מינים של צמחים ובעלי חיים, חלקם ייחודיים לאזור זה. המגוון הביולוגי של האזור ספג מכה קשה, כאשר אוכלוסיות של צבאים, דורבנים, שועלים, וזני ציפורים נדירות איבדו את בתיהן הטבעיים.
בנוסף לנזק הסביבתי, השריפה איימה על יישובים שלמים. כ-10,000 תושבים פונו מבתיהם במהלך השריפה. מבנים רבים ניזוקו, ותשתיות חשמל ומים נפגעו באופן נרחב.
השפעות סביבתיות וחברתיות של שריפות בירושלים
האובדן של עשרות אלפי דונמים ביערות ירושלים לאורך השנים הוביל להשלכות סביבתיות וחברתיות משמעותיות. השפעות אלו נמשכות הרבה אחרי שהאש כבתה.
השלכות אקולוגיות
פגיעה במגוון הביולוגי היא אולי ההשפעה המשמעותית ביותר. יערות ירושלים מהווים בית גידול למאות מינים של צמחים ובעלי חיים. שריפה של אלפי דונמים מובילה להרס בתי גידול שלמים.
השריפות גורמות לסחף קרקע מוגבר. כאשר הצמחייה נשרפת, אין מה שיעצור את הקרקע מלהישטף בגשמים. באזור הררי כמו ירושלים, הדבר מוביל לאובדן שכבת הקרקע הפורייה ולהתגברות הסכנה משיטפונות.
זיהום אוויר הוא תוצאה מיידית של שריפות יער. בשריפת 2021, נמדדו רמות חריגות של חלקיקים מזהמים באוויר במשך ימים רבים. זיהום זה משפיע לא רק על הסביבה אלא גם על בריאות התושבים.
השריפות פוגעות במחזור המים האזורי. העצים והצמחייה ממלאים תפקיד חשוב בספיגת מים וויסות הזרימה. בהעדרם, משתנים דפוסי הניקוז ועלולות להתרחש שיטפונות חזקים יותר בחורף.
השפעות חברתיות-כלכליות
פגיעה בתיירות ובפעילות הפנאי מורגשת היטב. יערות ירושלים משמשים אתרי נופש ופנאי רבים. השריפות גורמות לסגירת אזורים נרחבים למבקרים, לעיתים למשך שנים.
הנזק הכלכלי הישיר של שריפות היער מסתכם במיליוני שקלים. עלויות הכיבוי, הפינוי, השיקום והנזק לרכוש מהווים נטל כבד על הכלכלה המקומית והלאומית.
השריפות יוצרות טראומה קהילתית ארוכת טווח. תושבים שפונו מבתיהם או איבדו את רכושם סובלים מהשפעות פסיכולוגיות ארוכות טווח. הקהילות המקומיות מתמודדות עם תחושת אובדן של נוף ילדותם ומקומות בעלי ערך רגשי.
השריפות באזור מעודדות גם שינויים בתכנון העירוני. יישובים רבים נאלצים לשקול מחדש את גבולות הפיתוח שלהם ולהקים אזורי חיץ בין השטח הבנוי ליער.
מאמצי שיקום ושימור יערות ירושלים
לאחר כל שריפה גדולה, מתחילים מאמצי שיקום נרחבים. הבנת תהליכי השיקום חשובה להערכת היכולת להחזיר את השטחים הפגועים למצבם הקודם.
תהליך השיקום האקולוגי
תהליך שיקום שטח שרוף הוא ארוך ומורכב. בשלב ראשון, סקרים אקולוגיים מעריכים את היקף הנזק ומזהים אזורים בעדיפות לשיקום. בשנה הראשונה אחרי השריפה, מתמקדים בייצוב הקרקע כדי למנוע סחף.
קק”ל מובילה מאמצי ייעור מחדש של האזורים שנפגעו. לאחר שריפת 2021, הוכנה תוכנית לנטיעת כ-1.5 מיליון עצים חדשים בשטחים שנפגעו. אך התהליך לוקח זמן – נדרשות עשרות שנים עד שיער בוגר יתפתח מחדש.
בשנים האחרונות חל שינוי בגישת השיקום. במקום לשתול בעיקר אורנים, כפי שנעשה בעבר, כעת מקדמים גישה של מגוון ביולוגי. נוטעים תערובת של מיני עצים מקומיים כמו אלון, חרוב ואלה ארץ-ישראלית, שהם עמידים יותר לשריפות.
שיתוף הקהילה בשיקום
תושבי האזור לוקחים חלק פעיל בשיקום. מיזמי התנדבות לנטיעות ולניקוי השטח מושכים אלפי מתנדבים מדי שנה. אירועים אלה לא רק תורמים לשיקום הפיזי של היער אלא גם מחזקים את הקשר הרגשי של הקהילה למקום.
בתי הספר באזור ירושלים משלבים תוכניות חינוכיות על חשיבות היער והגנה מפני שריפות. תלמידים מאמצים חלקות יער ומשתתפים בפעילויות שיקום וניטור אקולוגי.
ארגונים מקומיים יוזמים פעילויות הנצחה וזיכרון באזורים שנפגעו. שבילי הליכה, פינות ישיבה ושלטים מידעיים מוקמים כדי לשמר את הזיכרון של האירועים ולהעביר מסר חינוכי למבקרים.
מניעת שריפות עתידיות בירושלים והסביבה
לאור העלייה בתדירות ובהיקף השריפות, הפכה המניעה לנושא בעל חשיבות לאומית. פותחו מספר אסטרטגיות למניעת שריפות עתידיות והקטנת נזקיהן.
אמצעים טכנולוגיים
מערכת התראה מוקדמת הותקנה ביערות סביב ירושלים. המערכת כוללת מצלמות תרמיות ובעלות יכולת זיהוי עשן, המאפשרות זיהוי של שריפות בשלב מוקדם ותגובה מהירה.
טכנולוגיות לוויין משמשות לניטור שינויי טמפרטורה ולחות ביערות. נתונים אלה מאפשרים חיזוי של אזורים בסיכון גבוה לשריפות ותכנון אמצעי מניעה בהתאם.
פותחה אפליקציה ייעודית המאפשרת לציבור לדווח על התחלות של שריפות או על התנהגות מסוכנת ביערות. האפליקציה מקצרת את זמן התגובה של כוחות הכיבוי.
ניהול יערות לצמצום סיכוני שריפה
יצירת אזורי חיץ בין יישובים ליערות הפכה לפרקטיקה מקובלת. אזורים אלה, ברוחב של עשרות מטרים, מנוקים באופן יזום מצמחייה צפופה ומהווים מחסום להתפשטות אש.
דילול יזום של היער מתבצע באזורים בעלי צפיפות גבוהה. הדילול מקטין את כמות החומר הדליק ומפחית את הסיכוי להתפשטות שריפות מצמרות העצים (crown fires).
שיטות רעייה מבוקרת של עדרי צאן משמשות לצמצום צמחייה נמוכה ודליקה. עדרים אלה “מנקים” את תת-היער מעשבייה יבשה שעלולה להוות חומר בערה ראשוני.
הסברה ואכיפה
קמפיינים ציבוריים להעלאת המודעות לסכנות שריפות מתקיימים באופן תדיר, במיוחד בחודשי הקיץ. הקמפיינים כוללים הנחיות לבילוי בטוח בטבע ואיסור על הדלקת אש בתקופות מסוכנות.
הגברת האכיפה נגד הדלקת מדורות לא חוקיות והשלכת פסולת דליקה ביערות. פקחים מסיירים באזורים מועדים לפורענות ומטילים קנסות על עוברי חוק.
נבנו מוקדי מדורות מוסדרים במקומות בטוחים ביערות, המצוידים באמצעי בטיחות כמו נקודות מים ומשטחי בטון. אלה מאפשרים לציבור ליהנות מהיער תוך צמצום הסיכון לשריפות.
שיתוף פעולה אזורי במאבק בשריפות יער
שריפות יער אינן מכירות בגבולות פוליטיים. בשנים האחרונות התפתחו מסגרות רבות לשיתוף פעולה במאבק בשריפות, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית.
שיתוף פעולה לאומי
מערך הכבאות הארצי עבר רפורמה משמעותית לאחר אסון הכרמל ב-2010. היום קיימת אינטגרציה מלאה בין תחנות הכיבוי השונות, המאפשרת תגובה מהירה ומתואמת לשריפות גדולות.
הוקם מרכז שליטה משותף לכל הגופים המעורבים בכיבוי ובמניעת שריפות. במרכז זה יושבים נציגי כבאות, משטרה, מד”א, קק”ל, רשות הטבע והגנים ורשויות מקומיות, המתאמים את פעולותיהם בזמן אמת.
נערכים תרגילים משותפים על בסיס קבוע, המדמים אירועי שריפה גדולים. תרגילים אלה מאפשרים לגופים השונים ללמוד לעבוד יחד ביעילות בעת משבר.
שיתוף פעולה בינלאומי
ישראל חתמה על הסכמי עזרה הדדית עם מדינות רבות באגן הים התיכון, כולל יוון, קפריסין, איטליה וצרפת. הסכמים אלה מאפשרים קבלת סיוע מהיר במקרה של שריפות גדולות.
בשריפות הגדולות באזור ירושלים ב-2016 וב-2021, מטוסי וצוותי כיבוי מחו”ל הגיעו לסייע. שיתוף פעולה זה קיצר משמעותית את זמן כיבוי השריפות והפחית את היקף הנזק.
ישראל משתתפת בתוכניות הדרכה בינלאומיות ומחליפה ידע וטכנולוגיות עם מדינות המתמודדות עם אתגרים דומים. ידע זה מיושם ביערות ירושלים והסביבה.
לקחים ומבט לעתיד: הצלת דונמים רבים מפני שריפות בירושלים
ככל שאנו מתקדמים אל תוך העשור השלישי של המאה ה-21, הלקחים מהשריפות הקודמות מיושמים בתוכניות מקיפות למניעת שריפות עתידיות ולהגנה על יערות ירושלים.
שינויי האקלים יוצרים אתגר גדל והולך. הטמפרטורות העולות ותקופות היובש הממושכות צפויים להגביר את הסיכון לשריפות. מודלים אקלימיים מצביעים על עלייה של 25% בסיכויי השריפות באזור ירושלים בעשרים השנים הבאות.
בתגובה, פותחה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להגנה על יערות ירושלים. התוכנית כוללת מיפוי מדויק של אזורי סיכון, יצירת תשתיות כיבוי קבועות, והרחבת אזורי החיץ סביב יישובים.
כחלק מהלימוד מניסיון העבר, מתבצע שינוי בהרכב היערות. באזורים שנשרפו ומיוערים מחדש, נוטעים כיום תמהיל עצים עמיד יותר לשריפות. עצים מקומיים כמו אלון וחרוב, שיכולתם להתחדש אחרי שריפה טובה יותר, מהווים כעת חלק גדול יותר מהיערות החדשים.
שיתוף הציבור בשמירה על היערות זוהה כמרכיב קריטי. תוכניות להגברת המעורבות הקהילתית, כולל “משמרות יער” המורכבות ממתנדבים מקומיים, מתרחבות. אלו מסייעות בניטור, דיווח ופעולה מהירה במקרה של שריפה.
מסקנה מרכזית היא הצורך בראייה אקולוגית כוללת. שריפות הן חלק מהדינמיקה הטבעית של המערכת האקולוגית, אך שכיחותן ועוצמתן הגוברות מחייבות התערבות אנושית חכמה. הגישה העכשווית מדגישה איזון בין מניעת שריפות לבין תמיכה בהתחדשות טבעית של היער.
בעזרת היישום של לקחים אלה, קיימת תקווה אמיתית להפחתה משמעותית בהיקף השטחים הנשרפים בעתיד. ההערכה היא שיישום מלא של התוכניות יכול להפחית את היקף השטח הנשרף בכ-60% לפחות, גם בתנאי האקלים המחמירים הצפויים בעשורים הבאים.
סיכום: אתגר שמירת היערות בירושלים
לאורך השנים האחרונות, עשרות אלפי דונמים של יערות ושטחים פתוחים באזור ירושלים עלו באש. אירועי השריפות הגדולים, ובמיוחד שריפת 2021 שכילתה כ-25,000 דונם, הדגישו את פגיעותם של שטחים אלה ואת הצורך בתוכנית כוללת להגנתם. המאמצים לשיקום השטחים שנפגעו לצד הפעולות למניעת שריפות עתידיות מהווים נדבך חשוב בשמירה על המגוון הביולוגי והנוף הייחודי של ירושלים וסביבתה. האתגר עצום, אך באמצעות שילוב של טכנולוגיה, שיתוף פעולה ומעורבות קהילתית, ניתן להפחית משמעותית את היקף הנזק בעתיד ולשמור על אוצרות הטבע לדורות הבאים.
שאלות נפוצות על כמה דונם נשרף בירושלים
כמה דונם נשרף בשריפה הגדולה בירושלים ב-2021?
בשריפה הגדולה שפרצה באוגוסט 2021 באזור הרי ירושלים, נשרפו כ-25,000 דונם של יער וחורש טבעי. זוהי השריפה הגדולה ביותר שפקדה את אזור ירושלים בשנים האחרונות, והיא השמידה שטח השווה בגודלו לכמעט 4 פעמים שטחה של העיר העתיקה בירושלים.
מה ההיקף הכולל של השטחים שנשרפו באזור ירושלים בעשור האחרון?
לפי נתוני קק”ל והרשות הארצית לכבאות והצלה, בעשור האחרון נשרפו באזור ירושלים והסביבה למעלה מ-50,000 דונם של שטחי יער וחורש. זוהי עלייה של כ-40% בהיקף השטחים הנשרפים לעומת העשור הקודם, והדבר מיוחס בעיקר לשינויי האקלים ולתקופות יובש ממושכות יותר.
מהם הגורמים העיקריים לשריפות ביערות ירושלים?
השריפות באזור ירושלים נגרמות משילוב של גורמים טבעיים ואנושיים. בין הגורמים הטבעיים ניתן למנות את האקלים הים תיכוני היבש בקיץ, ההתחממות הגלובלית, והרוחות העזות. הגורמים האנושיים כוללים רשלנות (כמו מדורות לא מפוקחות והשלכת בדלי סיגריות), הצתות מכוונות (שאחראיות לכ-30% מהשריפות לפי הערכות המשטרה), ובנייה לא מבוקרת המגדילה את הממשק בין האדם לטבע.
כיצד משפיעות השריפות על המערכת האקולוגית באזור ירושלים?
השריפות גורמות לפגיעה קשה במגוון הביולוגי, הכולל מאות מיני צמחים ובעלי חיים. הן מובילות לסחף קרקע מוגבר, זיהום אוויר, ושינויים במחזור המים האזורי. בשריפת 2021 לבדה נפגעו כ-2 מיליון עצים והושמדו בתי גידול למינים רבים, חלקם ייחודיים לאזור. התאוששות המערכת האקולוגית אורכת עשרות שנים, ולעיתים חלק מהנזק הוא בלתי הפיך.
מהם המאמצים הננקטים לשיקום השטחים שנשרפו?
לאחר שריפת 2021, הוכרזה תוכנית לנטיעת כ-1.5 מיליון עצים חדשים. מאמצי השיקום כוללים סקרים אקולוגיים, ייצוב קרקע, וייעור מחדש תוך דגש על מגוון ביולוגי ושתילת מינים עמידים יותר לשריפות כמו אלון, חרוב ואלה ארץ-ישראלית. בנוסף, השיקום כולל מעורבות קהילתית באמצעות מיזמי התנדבות, תוכניות חינוכיות, ופעילויות הנצחה וזיכרון באזורים שנפגעו.
אילו אמצעי מניעה ננקטים כדי למנוע שריפות עתידיות ביערות ירושלים?
מערכות אמצעים מגוונות הוקמו למניעת שריפות, כולל: מערכות התראה מוקדמת עם מצלמות תרמיות, טכנולוגיות לוויין לניטור שינויי טמפרטורה ולחות, אפליקציה לדיווחי ציבור, יצירת אזורי חיץ בין יישובים ליערות, דילול יזום של היער, רעייה מבוקרת של עדרי צאן, קמפיינים ציבוריים להעלאת המודעות, הגברת האכיפה, ובניית מוקדי מדורות מוסדרים. בנוסף, פותחה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית כוללת להגנה על יערות ירושלים.
מהי המשמעות ארוכת הטווח של שריפת עשרות אלפי דונמים של יער בירושלים?
המשמעות ארוכת הטווח כוללת שינוי הנוף והאקולוגיה של האזור לדורות, פגיעה במגוון הביולוגי, ושינויים בתפקוד המערכת האקולוגית. מבחינה חברתית-כלכלית, נגרם נזק לתיירות ולפעילות הפנאי, והעלויות הכלכליות של כיבוי, פינוי ושיקום מגיעות למיליוני שקלים. קיימת גם השפעה פסיכולוגית וקהילתית ארוכת טווח על תושבי האזור, שחווים תחושת אובדן של נוף ילדותם ומקומות בעלי ערך רגשי.
כיצד משפיעים שינויי האקלים על סיכויי השריפות באזור ירושלים בעתיד?
מודלים אקלימיים מצביעים על עלייה של כ-25% בסיכויי השריפות באזור ירושלים בעשרים השנים הבאות. הטמפרטורות העולות ותקופות היובש הממושכות יותר צפויות להגביר את יובש הצמחייה ולהגדיל את הסיכון להתלקחות ולהתפשטות מהירה של אש. זהו אתגר גדל והולך שמחייב היערכות מיוחדת ואימוץ אסטרטגיות חדשות לניהול היער ולמניעת שריפות.
המאמר מבוסס על מחקר ונתונים מקרן קיימת לישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה.
