איפה פותחים תיק גירושין: טיפים ומידע חשוב לשים לב אליו

Group discussing initiating divorce process in supportive environment






איפה פותחים תיק גירושין – מדריך מקיף להליך הגירושין בישראל

איפה פותחים תיק גירושין – מדריך מקיף להליך הגירושין בישראל 2024

הליך הגירושין בישראל הוא תהליך מורכב ורגיש שמשלב היבטים משפטיים, רגשיים וכלכליים. עבור זוגות המחליטים לסיים את נישואיהם, השאלה הראשונה שעולה היא: “איפה פותחים תיק גירושין?”. במדינת ישראל, פתיחת הליך גירושין אינה עניין טכני פשוט אלא תהליך הכולל מספר שלבים ומערכות משפטיות. בשונה ממדינות אחרות, בישראל קיימת מערכת ייחודית של ערכאות שיפוט בענייני משפחה, כאשר הסמכות הבלעדית לסידור גט ניתנה לבתי הדין הרבניים. מאמר מקיף זה יסביר את התהליך המלא של פתיחת תיק גירושין, החל מההחלטה הראשונית ועד להשלמת הליך הגירושין, תוך התייחסות לשינויים שחלו בחוק בשנים האחרונות ובמיוחד תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

מבוא להליך הגירושין בישראל – הבנת התהליך

הליך הגירושין במדינת ישראל שונה באופן מהותי מהמקובל במדינות אחרות בעולם. ייחודיות זו נובעת מהעובדה שענייני נישואין וגירושין בישראל כפופים לדין הדתי, וההליך מתנהל בבתי הדין הדתיים – עבור יהודים, בבית הדין הרבני.

חשוב להבין כי גירושין בישראל אינם מהווים הליך אחד, אלא שרשרת של הליכים משפטיים שעשויים להתנהל במקביל בערכאות שונות. בעוד שסידור הגט עצמו נעשה בבית הדין הרבני בלבד, נושאים נלווים כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות יכולים להתנהל גם בבתי המשפט לענייני משפחה.

בשנת 2016 נכנס לתוקף “החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה”, המכונה גם “חוק המהו”ת”. חוק זה יצר שינוי מהותי בתהליך פתיחת תיק גירושין, כאשר הוא מחייב את הצדדים להתחיל בהליך של “בקשה ליישוב סכסוך” טרם פתיחת תביעות משפטיות.

ההליך כולל ארבעה מפגשים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין במטרה לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום או לפחות להגיע להסכמות בסוגיות השנויות במחלוקת. רק לאחר מיצוי הליך זה, רשאים הצדדים להגיש תביעות משפטיות.

היכן מגישים בקשה ליישוב סכסוך – צעד ראשון בדרך לגירושין

החוק קובע כי הצעד הראשון בהליך הגירושין הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך. זהו צעד חובה שבלעדיו לא ניתן להמשיך בהליכי הגירושין המשפטיים. את הבקשה ניתן להגיש באחת משתי ערכאות:

  • בית הדין הרבני – הערכאה המוסמכת לסידור גט
  • בית המשפט לענייני משפחה – המטפל בסוגיות אזרחיות הנלוות לגירושין

בחירת הערכאה להגשת הבקשה ליישוב סכסוך היא החלטה אסטרטגית חשובה, שכן היא עשויה להשפיע על המשך ניהול ההליך. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לפני קבלת החלטה זו.

לצורך הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יש למלא טופס ייעודי ולשלם אגרה. הטופס פשוט יחסית ואינו דורש פירוט של טענות או דרישות הצדדים. עם הגשת הבקשה, נקבעת פגישת מהו”ת ראשונה ביחידת הסיוע, שאמורה להתקיים תוך כ-45 ימים ממועד הגשת הבקשה.

חשוב לציין כי במהלך תקופה זו ובמשך 15 ימים נוספים לאחר סיום הליך המהו”ת (תקופה המכונה “תקופת עיכוב ההליכים”), לא ניתן להגיש תביעות הנוגעות לסכסוך המשפחתי. מטרת העיכוב היא לאפשר לצדדים להתרכז בניסיון ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ולא בהתכוננות להליכים משפטיים.

תהליך הגשת בקשה לפתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני

לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים, ובמידה שהסכסוך לא נפתר במסגרת פגישות המהו”ת, ניתן להגיש תביעת גירושין. הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני היא הדרך הרשמית לפתיחת הליך הגירושין עצמו.

לצורך הגשת התביעה יש להכין את המסמכים הבאים:

  • כתב תביעה מפורט הכולל את עילות הגירושין
  • תעודת זהות של התובע/ת
  • תעודת נישואין או מסמך המעיד על הנישואין
  • אישור על סיום הליך המהו”ת
  • קבלה על תשלום אגרת פתיחת תיק

את התביעה ניתן להגיש באמצעות אתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, או פיזית במזכירות בית הדין הרבני הרלוונטי לפי מקום מגורי הצדדים. עלות פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני עומדת על כ-420 ₪ נכון לשנת 2024.

בכתב התביעה יש לפרט את הסיבות לבקשת הגירושין וכן את הסעדים הנלווים המבוקשים, כגון מזונות אישה, חלוקת רכוש, או כל עניין אחר שבסמכות בית הדין. חשוב לנסח את כתב התביעה בצורה מקצועית ומדויקת, שכן הוא מהווה את הבסיס להליך המשפטי.

לאחר הגשת התביעה, בית הדין קובע מועד לדיון ראשון, ומוציא הזמנה לצד השני. על המשיב להגיש כתב הגנה בתוך הזמן שנקבע לכך (בדרך כלל 30 יום מיום קבלת ההזמנה).

מה קורה בתהליך יישוב הסכסוך ביחידות הסיוע?

הליך יישוב הסכסוך המתקיים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין הוא שלב קריטי בתהליך הגירושין. מדובר בסדרה של עד ארבעה מפגשים שמטרתם לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בהסכמה ולמנוע התדיינות משפטית מיותרת.

המפגשים מתנהלים על ידי צוות מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי טיפול מוסמכים. הם מסייעים לצדדים לנהל דיאלוג, לזהות את הנושאים השנויים במחלוקת ולחפש פתרונות מוסכמים.

בפגישות אלו נדונים הנושאים הבאים:

  • האם יש סיכוי לשלום בית והמשך הנישואין
  • הסדרי משמורת וראייה לילדים משותפים
  • חלוקת רכוש ונכסים
  • הסדרי מזונות
  • אפשרות להפניה לגישור או טיפול זוגי

חשוב לציין כי הליך המהו”ת אינו הליך משפטי אלא טיפולי, והמידע שנמסר במהלכו חסוי ואינו יכול לשמש בהליכים משפטיים עתידיים. אם בתום ההליך מגיעים הצדדים להסכמות, ניתן לגבש הסכם גירושין ולהביאו לאישור בית המשפט/בית הדין.

במקרה שלא הושגו הסכמות, או שהוחלט לסיים את ההליך לפני מיצויו, מסתיימת תקופת עיכוב ההליכים כעבור 15 ימים נוספים, ואז רשאים הצדדים להגיש את תביעותיהם לערכאות המשפטיות.

הגשת תביעות נלוות לגירושין – היכן לפתוח תיקים בנושאי רכוש ומשמורת

לצד תביעת הגירושין עצמה, קיימות תביעות נלוות הקשורות להיבטים שונים של פירוק התא המשפחתי. תביעות אלה יכולות להיות מוגשות הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לכללי הסמכות המקבילה.

התביעות הנלוות העיקריות כוללות:

  1. תביעת חלוקת רכוש – הסדרת חלוקת הנכסים, החסכונות, והחובות המשותפים
  2. תביעת משמורת ילדים – קביעת הורה משמורן והסדרי שהות
  3. תביעת מזונות ילדים – קביעת גובה דמי המזונות ואופן חלוקת ההוצאות
  4. תביעת מזונות אישה – במקרים המתאימים על פי הדין
  5. תביעה לפירוק שיתוף – מכירת דירה משותפת או נכסים אחרים
סוג התביעה בית הדין הרבני בית המשפט לענייני משפחה
תביעת גירושין (סידור גט) סמכות בלעדית ✓ אין סמכות ✗
חלוקת רכוש סמכות מקבילה (בהסכמת הצדדים או כרוך לתביעת הגירושין) ✓ סמכות מקבילה ✓
משמורת וזמני שהות סמכות מקבילה (בהסכמת הצדדים או כרוך לתביעת הגירושין) ✓ סמכות מקבילה ✓
מזונות ילדים סמכות מקבילה (בהסכמת הצדדים או כרוך לתביעת הגירושין) ✓ סמכות מקבילה ✓
מזונות אישה סמכות מקבילה (בהסכמת הצדדים או כרוך לתביעת הגירושין) ✓ סמכות מקבילה ✓

בעניין הסמכות המקבילה, חשוב להבין את עקרון “מרוץ הסמכויות” ו”כריכת תביעות”. הערכאה הראשונה שאליה מוגשת תביעה בעניין מסוים, קונה סמכות בלעדית לדון באותו עניין. בנוסף, ניתן “לכרוך” נושאים נלווים לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני, כך שבית הדין יקנה סמכות לדון גם בהם.

בחירת הערכאה להגשת התביעות הנלוות היא החלטה אסטרטגית חשובה, שכן לכל ערכאה יתרונות וחסרונות בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה לדיני משפחה בטרם קבלת החלטה זו.

פתיחת תיק גירושין בהסכמה – הליך מוסכם ויעיל

כאשר בני זוג מגיעים להחלטה משותפת להתגרש ומסכימים על תנאי הגירושין, ניתן לפתוח תיק גירושין בהסכמה. זהו הליך פשוט ומהיר יותר בהשוואה לגירושין בתביעה.

גם במקרה של גירושין בהסכמה יש לעבור תחילה את הליך הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אך ניתן לבקש לקצר את התהליך ולקיים פגישת מהו”ת אחת בלבד. בפגישה זו יציינו הצדדים כי הגיעו להסכמות וברצונם לקדם הסכם גירושין.

לאחר מכן, על הצדדים לנסח הסכם גירושין מקיף הכולל התייחסות לכל הסוגיות הרלוונטיות:

  • הסכמה להתגרש
  • חלוקת רכוש, נכסים וחובות
  • הסדרי משמורת וזמני שהות עם הילדים
  • מזונות ילדים
  • מזונות בן/בת זוג (במידה ורלוונטי)
  • סוגיות נוספות ספציפיות לזוג

את ההסכם יש להגיש לאישור בשתי ערכאות:

  1. אישור בבית המשפט לענייני משפחה – המעניק להסכם תוקף של פסק דין
  2. אישור בבית הדין הרבני וסידור הגט

יתרונות הגירושין בהסכמה הם רבים: חיסכון בזמן ובהוצאות משפטיות, הפחתת המתח והעוינות בין הצדדים, והאפשרות לשמור על יחסים תקינים לאחר הגירושין, דבר חשוב במיוחד כאשר ישנם ילדים משותפים.

ההליך המוסכם עשוי להסתיים בתוך מספר חודשים, בניגוד להליכי גירושין בתביעה שעלולים להימשך שנים. למרות ההסכמות, מומלץ לכל צד להתייעץ עם עורך דין לפני חתימה על הסכם הגירושין, על מנת להבטיח שזכויותיו מוגנות כראוי.

הגשת תביעת גירושין חד-צדדית – מתי וכיצד?

במקרים בהם אין הסכמה בין בני הזוג לגבי עצם הגירושין או תנאיהם, ניתן להגיש תביעת גירושין חד-צדדית. זהו הליך מורכב יותר המתחיל לאחר מיצוי הליך יישוב הסכסוך והמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים.

תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני באמצעות כתב תביעה מפורט המציג את עילות הגירושין. בדין העברי, קיימות עילות שונות לגירושין, כגון:

  • מעשה כיעור או בגידה
  • אלימות פיזית או מילולית
  • הפרת חובות בין בני זוג
  • מאיסות (“מאיס עלי”)
  • סירוב לחיי אישות
  • מחלות קשות או מום שהוסתר

בכתב התביעה יש לפרט את העובדות התומכות בעילת הגירושין, ולצרף ראיות במידת האפשר. מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה לניסוח כתב התביעה, שכן ניסוח לא מקצועי עלול לפגוע בסיכויי התביעה.

לאחר הגשת התביעה, בית הדין ישלח הזמנה למשיב/ה, אשר רשאי/ת להגיש כתב הגנה תוך 30 יום. בהמשך, יתקיימו דיונים בבית הדין בהם יוצגו ראיות ויישמעו עדויות. בסופו של דבר, בית הדין יכריע האם קיימת עילה לגירושין.

חשוב לציין כי בדין העברי לא קיימים גירושין אוטומטיים בשל פירוד ממושך, כפי שקיים בשיטות משפט אחרות. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה בפסיקת בתי הדין הרבניים להכיר בפירוד ממושך (מעל 18 חודשים) כעילה מספקת לחיוב בגט.

עלויות וזמנים בפתיחת תיק גירושין – מה צפוי מבחינה כלכלית?

הליך הגירושין כרוך בעלויות שונות, אשר משתנות בהתאם לאופי ההליך ומורכבותו. העלויות העיקריות כוללות:

סוג ההוצאה עלות משוערת (בש”ח) הערות
אגרת בקשה ליישוב סכסוך 300-400 תשלום חד-פעמי בתחילת התהליך
אגרת פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני 420-500 נכון לשנת 2024
אגרת תביעה רכושית 1% משווי הרכוש הנתבע (מינימום 500) משתנה בהתאם לשווי התביעה
אגרת אישור הסכם בבית המשפט 300-500 במקרה של גירושין בהסכמה
שכר טרחת עורך דין 7,000-50,000+ משתנה מאוד בהתאם למורכבות התיק והייצוג הנדרש
הוצאות נלוות (מגשר, שמאי, חוקר פרטי) 2,000-15,000+ לפי הצורך

יש לציין כי ישנה אפשרות לקבלת פטור מאגרות עבור מי שידו אינה משגת, באמצעות הגשת בקשה לפטור והצגת מסמכים המעידים על מצב כלכלי קשה.

באשר למשך הזמן הצפוי לסיום הליכי הגירושין:

  • הליך יישוב הסכסוך – כ-3 חודשים
  • גירושין בהסכמה – 3-6 חודשים מתום הליך יישוב הסכסוך
  • גירושין בתביעה – 1-3 שנים (ולעיתים אף יותר במקרים מורכבים)

חשוב להבין כי משך הזמן מושפע מגורמים רבים, כגון: עומס בבתי המשפט ובתי הדין, מידת שיתוף הפעולה בין הצדדים, מורכבות הסוגיות הרכושיות, וקיומם של ילדים משותפים.

הליכי גירושין עלולים להיות מתישים רגשית וכלכלית, ולכן חשוב להיערך אליהם מראש, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיננסית. מומלץ לשקול אפשרויות לייעול ההליך, כגון גישור או הליך שיתופי, אשר עשויים לחסוך זמן, כסף וסבל רגשי.

סיוע משפטי בהליכי גירושין – האם אפשר להסתדר בלי עורך דין?

שאלה נפוצה בקרב זוגות המתכננים להתגרש היא האם ניתן לנהל את הליך הגירושין ללא עורך דין. מבחינה טכנית, החוק אינו מחייב ייצוג משפטי בהליכי גירושין, אולם ברוב המקרים הייצוג המשפטי מומלץ ביותר.

הסיבות העיקריות לחשיבות הייצוג המשפטי:

  • מורכבות הדין – דיני משפחה בישראל מורכבים וכוללים היבטים של דין דתי ואזרחי
  • השלכות ארוכות טווח – להחלטות בהליך הגירושין השפעה משמעותית על החיים העתידיים
  • הבנת הזכויות – רבים אינם מודעים לזכויותיהם המלאות בהליך הגירושין
  • אסטרטגיה משפטית – ניהול הליך יעיל דורש אסטרטגיה משפטית מתאימה
  • אובייקטיביות – בעת משבר רגשי, קשה לקבל החלטות רציונליות ללא סיוע מקצועי

למי שידם אינה משגת לשכור שירותי עורך דין פרטי, המדינה מעמידה שירותי סיוע משפטי ממשלתי הניתן במחלקות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. הזכאות לסיוע נקבעת על פי מבחני הכנסה ורכוש, אך גם על פי סיכויי התיק.

אפשרות נוספת היא פנייה לארגונים ועמותות המספקים סיוע משפטי בחינם או במחיר מוזל, כגון: נעמת, ויצ”ו, יד לאישה, ומרכזי הסיוע המשפטי באוניברסיטאות השונות.

במקרה של גירושין בהסכמה, כאשר אין מחלוקות מהותיות בין בני הזוג, ניתן לשקול שימוש בשירותי גישור או הליך שיתופי. אלה הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים, החוסכים זמן וכסף ומאפשרים לצדדים שליטה רבה יותר בתוצאה.

עם זאת, גם בהליך מוסכם מומלץ לכל צד להתייעץ עם עורך דין לפני חתימה על הסכם, על מנת להבטיח שזכויותיו מוגנות. ניתן לרכוש ייעוץ משפטי בודד במחיר נמוך יחסית, מבלי להזדקק לייצוג מלא.

מסקנות והמלצות למתגרשים – איך להתמודד עם התהליך בצורה מיטבית

הליך הגירושין מהווה תקופה מאתגרת המשלבת קשיים רגשיים, משפטיים וכלכליים. מתוך הניסיון המצטבר, להלן המלצות מעשיות שיסייעו להתמודד עם התהליך בצורה מיטבית:

  1. היערכות מוקדמת – אספו מסמכים רלוונטיים, כגון תלושי שכר, דפי חשבון בנק, מסמכי בעלות על נכסים וחסכונות
  2. בחירת עורך דין מתאים – חפשו עורך דין המתמחה בדיני משפחה, בעל ניסיון, והתרשמו מיכולת התקשורת שלו עמכם
  3. שקילת גישור – בחנו אפשרויות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום, כגון גישור, הליך שיתופי או טיפול זוגי
  4. תעדוף נכון – הגדירו מראש מהן הסוגיות החשובות לכם באמת ובאילו נושאים תהיו מוכנים להתפשר
  5. הגנה על הילדים – הקפידו להרחיק את הילדים מהסכסוך ולשים את טובתם בראש סדר העדיפויות
  6. יציבות כלכלית – תכננו את ההתנהלות הכלכלית בתקופת הגירושין ולאחריה, כולל שינויים בתקציב המשפחתי
  7. תמיכה רגשית – אל תזניחו את הצד הרגשי, שקלו פנייה לטיפול פסיכולוגי או קבוצות תמיכה
  8. שמירה על כבוד הדדי – למרות הקושי, נסו לשמור על יחסים מכבדים עם בן/בת הזוג, במיוחד כשיש ילדים
  9. תיעוד – שמרו תיעוד של כל התקשורת ביניכם, הוצאות הקשורות לילדים ואירועים רלוונטיים אחרים
  10. סבלנות – הכירו בכך שהליך הגירושין אינו מהיר, התאזרו בסבלנות והתמקדו בצעד הבא

זכרו כי גם בתקופות הקשות ביותר של הליך הגירושין, חשוב לשמור על פרספקטיבה ולזכור שמדובר בתקופה זמנית. בסופו של דבר, רוב האנשים מצליחים להשתקם ולבנות חיים חדשים ומספקים לאחר הגירושין.

דווקא בשל מורכבות התהליך והרגישות הרבה סביבו, מומלץ לשאוף ליישוב הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה ככל האפשר. הליכים מוסכמים לא רק חוסכים זמן, כסף ועוגמת נפש, אלא גם מאפשרים שליטה רבה יותר בתוצאה ומפחיתים את הפגיעה בכל המעורבים, במיוחד בילדים.

הטיפול בהליך הגירושין באופן שקול, מושכל ומקצועי, יסייע לכם להשיג את התוצאה הטובה ביותר בנסיבות המורכבות, ולהתחיל את הפרק הבא בחייכם על הצד הטוב ביותר.

שאלות ותשובות בנושא איפה פותחים תיק גירושין

היכן פותחים תיק גירושין בישראל?

את הליך הגירושין בישראל מתחילים בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, שיכולה להיות מוגשת באחת משתי ערכאות: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. לאחר מיצוי הליך יישוב הסכסוך, יש להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, שהוא הערכאה היחידה המוסמכת לסדר גט בישראל. במקביל, ניתן להגיש תביעות נלוות (רכוש, משמורת, מזונות) בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לכללי הסמכות המקבילה.

מה העלות של פתיחת תיק גירושין?

העלויות של הליך גירושין משתנות בהתאם למורכבותו ולאופיו. העלויות העיקריות כוללות: אגרת בקשה ליישוב סכסוך (כ-300-400 ש”ח), אגרת פתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני (כ-420-500 ש”ח), אגרות לתביעות נלוות, ושכר טרחת עורך דין (החל מכ-7,000 ש”ח ועד עשרות אלפי שקלים במקרים מורכבים). למי שידו אינה משגת, קיימת אפשרות לבקשת פטור מאגרות ולקבלת סיוע משפטי ממשלתי.

כמה זמן אורך הליך הגירושין ועד לקבלת הגט?

משך הליך הגירושין משתנה בהתאם לנסיבות. הליך יישוב הסכסוך נמשך כ-3 חודשים. לאחריו, גירושין בהסכמה עשויים להסתיים בתוך 3-6 חודשים נוספים. לעומת זאת, גירושין בתביעה וללא הסכמה עלולים להימשך שנה עד שלוש שנים, ולעתים אף יותר במקרים מורכבים. משך הזמן מושפע מגורמים כמו עומס בבתי הדין, מידת שיתוף הפעולה בין הצדדים, מורכבות הסוגיות הרכושיות וקיומם של ילדים משותפים.

מהי בקשה ליישוב סכסוך ולמה חייבים להגיש אותה?

בקשה ליישוב סכסוך היא הליך חובה שנקבע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (2016), המכונה גם “חוק המהו”ת”. מטרת ההליך היא לאפשר לצדדים לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך בדרכי שלום או להגיע להסכמות לפני פתיחה בהליכים משפטיים. ההליך כולל עד ארבע פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין, ורק לאחר מיצויו ותום תקופת עיכוב ההליכים (15 יום נוספים) ניתן להגיש תביעות משפטיות.

האם אפשר להתגרש אם רק צד אחד רוצה בכך?

על פי הדין העברי, גירושין דורשים הסכמה של שני הצדדים. עם זאת, במקרים מסוימים, בית הדין הרבני יכול לחייב בן זוג בגירושין אם קיימת עילה מוכרת, כגון: בגידה, אלימות, הפרת חובות בין בני זוג, או פירוד ממושך. בשנים האחרונות ניכרת מגמה בפסיקת בתי הדין להכיר בפירוד ממושך (מעל 18 חודשים) כעילה מספקת לחיוב בגט. במקרים קיצוניים, בית הדין יכול להטיל סנקציות על סרבן/ית גט, כולל מאסר, הגבלת חשבונות בנק, שלילת רישיון נהיגה ועוד.

האם חובה לשכור עורך דין לצורך גירושין?

מבחינה חוקית, אין חובה לשכור עורך דין בהליכי גירושין, אך הדבר מומלץ ביותר. דיני משפחה בישראל מורכבים וכוללים היבטים של דין דתי ואזרחי. להחלטות בהליך הגירושין השלכות ארוכות טווח, ורבים אינם מודעים לזכויותיהם המלאות. עורך דין מקצועי יכול לנסח מסמכים משפטיים בצורה נכונה, לייעץ לגבי אסטרטגיה משפטית, ולהבטיח שזכויותיכם מוגנות. למי שאין ידו משגת, קיימות אפשרויות לסיוע משפטי ממשלתי או דרך ארגונים ועמותות.

מהם היתרונות של גירושין בהסכמה לעומת תביעת גירושין?

גירושין בהסכמה מציעים יתרונות משמעותיים לעומת תביעת גירושין. ראשית, הם חוסכים זמן רב – הליך מוסכם עשוי להסתיים תוך מספר חודשים, לעומת שנים בהליך תביעה. שנית, יש חיסכון כלכלי משמעותי בהוצאות משפטיות. שלישית, ההליך המוסכם מפחית את המתח והעוינות בין הצדדים, מה שמקל על ההתמודדות הרגשית. רביעית, הצדדים שומרים על שליטה בתוצאות במקום להפקידן בידי שופט או דיין. חמישית, במקרים שיש ילדים משותפים, ההליך המוסכם מאפשר שמירה על יחסים תקינים יותר בין ההורים לאחר הגירושין, מה שמיטיב עם הילדים.

מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה?

בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הם שתי ערכאות שונות עם סמכויות ואופי שיפוט שונים. בית הדין הרבני מורכב מדיינים דתיים ופועל על פי ההלכה היהודית, והוא בעל סמכות בלעדית בענייני גירושין וסידור גט. בית המשפט לענייני משפחה הוא ערכאה אזרחית המיישמת את החוק האזרחי של מדינת ישראל. שתי הערכאות מחזיקות בסמכות מקבילה בנושאים הנלווים לגירושין, כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות. בחירת הערכאה להגשת תביעות בנושאים אלו היא החלטה אסטרטגית חשובה, שכן כל ערכאה פועלת על פי עקרונות שונים ועשויה להגיע להחלטות שונות באותו עניין.

עריכה: מרכז אבנר – ייעוץ משפחתי וגישור