מתי קוראים מגילה בירושלים השנה? מדריך מקיף לקריאת מגילת אסתר בפורים

פורים הוא חג מלא שמחה וקדושה בלוח השנה היהודי, אך לעתים מתעוררות שאלות מעשיות לגבי זמני קיום המצוות, במיוחד בירושלים. השנה, כאשר ט”ו באדר חל בשבת, נוצר מצב מיוחד המכונה “פורים המשולש”, המשנה את הסדר הרגיל של קריאת המגילה וקיום מצוות החג בירושלים. בניגוד לרוב השנים, בהן תושבי ירושלים קוראים את המגילה ב-ט”ו באדר, השנה יקראו גם הם את המגילה ביום חמישי בלילה וביום שישי בבוקר – י”ד באדר, יחד עם שאר ערי הארץ. מאמר זה מספק מידע מקיף על זמני קריאת המגילה בירושלים השנה, ההלכות המיוחדות הנוגעות לפורים המשולש, וכיצד לקיים את כל מצוות החג בצורה הנכונה והמהודרת.

ייחודיות פורים בירושלים – רקע והסבר על “פורים המשולש”

פורים נחגג בתאריכים שונים בהתאם למעמדה של העיר בתקופת מרדכי ואסתר. בערים שלא היו מוקפות חומה מימות יהושע בן-נון חוגגים ב-י”ד באדר, ובערים המוקפות חומה מימות יהושע בן-נון, כמו ירושלים, חוגגים ב-ט”ו באדר, יום הנקרא “שושן פורים”.

המקור להבדל זה מופיע במגילת אסתר עצמה: “על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר שמחה ומשתה ויום טוב” (אסתר ט, יט), ואילו בשושן הבירה נלחמו היהודים יום נוסף, ולכן חגגו את הניצחון ב-ט”ו באדר.

חז”ל קבעו שערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן-נון יחגגו ב-ט”ו באדר, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל. כיום, ירושלים היא העיר העיקרית בארץ ישראל שנוהגים בה דין זה בוודאות. ישנן עוד מספר ערים בארץ כמו טבריה, צפת, עכו, יפו וחברון, שלגביהן קיים ספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע, ולכן נוהגים בהן לקרוא את המגילה בשני הימים.

“פורים המשולש” הוא מצב מיוחד שמתרחש כאשר ט”ו באדר חל בשבת. במקרה כזה, מצוות החג מתחלקות לשלושה ימים:

• יום חמישי (י”ג באדר): תענית אסתר
• יום שישי (י”ד באדר): קריאת המגילה, מתנות לאביונים ומשלוח מנות בכל הארץ כולל ירושלים
• שבת (ט”ו באדר): תפילת “על הניסים” בירושלים
• יום ראשון (ט”ז באדר): סעודת פורים בירושלים (לדעת חלק מהפוסקים)

שורש הדין מגיע מהגמרא במגילה דף ד’ ע”ב, שם נקבע כי אין קוראים את המגילה בשבת מחשש שמא יטלטלו אותה ברשות הרבים לצורך לימוד, ולכן מקדימים את הקריאה ליום שישי.

לוח זמנים מפורט: מתי יקראו את מגילת אסתר בירושלים בשנה זו?

השנה, בשל העובדה שט”ו באדר חל בשבת, לוח הזמנים של פורים בירושלים שונה מהרגיל. להלן לוח זמנים מפורט לקיום מצוות החג:

היום	התאריך	המצוות	הערות
יום חמישי	י”ג באדר	תענית אסתר, קריאת המגילה בלילה	התענית מתחילה בעלות השחר ומסתיימת בצאת הכוכבים. לאחר מכן קוראים את המגילה בבתי הכנסת.
יום שישי	י”ד באדר	קריאת המגילה בבוקר, מתנות לאביונים, משלוח מנות	יש להקפיד לקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים בזמן שמאפשר הכנה ראויה לשבת.
שבת	ט”ו באדר	הוספת “על הניסים” בתפילה ובברכת המזון	אין קוראים את המגילה בשבת. בירושלים זהו יום פורים עצמו, אך ללא המצוות המעשיות.
יום ראשון	ט”ז באדר	סעודת פורים (לחלק מהפוסקים)	לדעת חלק מהפוסקים, יש לקיים את סעודת פורים בירושלים ביום ראשון.

חשוב לציין כי על פי רוב הפוסקים, גם בירושלים יש לקיים את סעודת פורים ביום שישי, כדי לסמוך את הסעודה לקריאת המגילה. אולם, יש לתכנן את הסעודה כך שלא תפגע בתיאבון לסעודת ליל שבת.

לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף, יש לקיים את סעודת פורים ביום שישי, עדיף בשעות הבוקר, כדי שיהיה אפשר להיכנס לשבת עם תיאבון. לעומת זאת, הרב אליהו זצ”ל פסק שעדיף לקיים את הסעודה ביום ראשון, ט”ז באדר.

הלכות מיוחדות לקריאת המגילה בירושלים בשנה שט”ו אדר חל בשבת

כאשר ט”ו באדר חל בשבת, חלים מספר דינים מיוחדים על אופן קיום מצוות הפורים בירושלים. להלן ההלכות העיקריות:

קריאת המגילה: גם בירושלים קוראים את המגילה ביום י”ד באדר (יום שישי), הן בלילה והן ביום. זאת בניגוד לשנים רגילות, בהן קוראים בירושלים בט”ו באדר. הסיבה היא שחכמים תיקנו שאין קוראים את המגילה בשבת, שמא יטלטלו אותה ברשות הרבים לצורך לימוד אצל בקי.

ברכות המגילה: כאשר קוראים את המגילה בירושלים ביום י”ד, מברכים את כל הברכות כרגיל: “על מקרא מגילה”, “שעשה ניסים” ו”שהחיינו” לפני הקריאה, וברכת “הרב את ריבנו” לאחריה.

על הניסים: בירושלים מוסיפים “על הניסים” בתפילה ובברכת המזון במשך שלושה ימים: יום שישי (י”ד באדר), שבת (ט”ו באדר) ויום ראשון (ט”ז באדר) – אם מקיימים בו את סעודת פורים. אולם, אם שכחו להוסיף “על הניסים”, אין חוזרים על התפילה.

קריאת התורה: ביום שישי קוראים “ויבוא עמלק” בכל מקום, כולל ירושלים. בשבת, בירושלים, מוציאים ספר תורה נוסף וקוראים בו את פרשת “ויבוא עמלק” למפטיר.

חלוקת מצוות החג בין הימים השונים בירושלים – מתי קוראים ומתי חוגגים?

פורים המשולש יוצר מצב מיוחד שבו מצוות החג מתפזרות על פני מספר ימים. להלן פירוט על אופן קיום המצוות השונות בירושלים:

קריאת המגילה ומתנות לאביונים

בשנה זו, גם בירושלים, קוראים את המגילה ביום חמישי בערב (ליל י”ד באדר) וביום שישי בבוקר (י”ד באדר). זאת בניגוד לשנים רגילות, בהן קוראים בירושלים בט”ו באדר.

מצוות מתנות לאביונים מתקיימת ביום שבו קוראים את המגילה, כלומר ביום שישי, י”ד באדר. זוהי הזדמנות חשובה להעניק צדקה לנזקקים לפני כניסת השבת. יש להקפיד לתת לפחות שתי מתנות לשני אביונים שונים.

משלוח מנות

את מצוות משלוח מנות יש לקיים גם כן ביום שישי, י”ד באדר. חשוב לתכנן את משלוחי המנות מראש ולהתחשב בעובדה שיום שישי הוא גם ערב שבת, ולכן הזמן מוגבל יותר.

משלוח מנות צריך לכלול לפחות שתי מנות של מאכל או משקה, ויש לשלוח לפחות לאדם אחד. מומלץ להכין את המשלוחים מבעוד מועד ולחלקם בשעות הבוקר של יום שישי, כדי להספיק להתכונן לשבת כראוי.

סעודת פורים

לגבי סעודת פורים בירושלים, קיימות מספר דעות בקרב הפוסקים:

1. ביום שישי: לפי רוב הפוסקים, יש לקיים את סעודת פורים ביום שישי, י”ד באדר, כדי לסמוך את הסעודה לקריאת המגילה. עדיף לקיימה בשעות הבוקר, כדי שיהיה אפשר להיכנס לשבת עם תיאבון.
2. ביום ראשון: לפי חלק מהפוסקים, כמו הרב מרדכי אליהו זצ”ל, עדיף לקיים את הסעודה ביום ראשון, ט”ז באדר, כיוון שזהו היום הסמוך לט”ו באדר, שהוא יום הפורים האמיתי בירושלים.

הרב עובדיה יוסף פסק שיש לקיים את הסעודה ביום שישי, ולא לדחותה ליום ראשון. לעומת זאת, הרב שלמה זלמן אוירבך נטה לדעה שאפשר לקיים את הסעודה ביום ראשון, אם הדבר נוח יותר.

על הניסים ושמחת פורים

בירושלים אומרים “על הניסים” בתפילה ובברכת המזון בשבת, שהיא ט”ו באדר, היום שבו חל פורים בירושלים. אם שכחו לומר “על הניסים”, אין חוזרים על התפילה או ברכת המזון.

למרות שאין מקיימים את המצוות המעשיות של פורים בשבת, יש להרבות בשמחה, בדברי תורה הקשורים לפורים ובשירים המתאימים לחג. זוהי הזדמנות להעמיק בלימוד מגילת אסתר ובמשמעויות הרוחניות של החג.

השוואה בין מנהגי פורים בירושלים לעומת שאר ערי הארץ בשנה רגילה ובשנה זו

בשנים רגילות, קיים הבדל משמעותי בין אופן חגיגת פורים בירושלים לבין שאר ערי הארץ. אולם, השנה, בשל העובדה שט”ו באדר חל בשבת, ההבדלים מצטמצמים. להלן השוואה מפורטת:

המצווה	ירושלים בשנה רגילה	שאר ערי הארץ בשנה רגילה	ירושלים השנה	שאר ערי הארץ השנה
קריאת המגילה	ט”ו באדר	י”ד באדר	י”ד באדר (יום שישי)	י”ד באדר (יום שישי)
משלוח מנות	ט”ו באדר	י”ד באדר	י”ד באדר (יום שישי)	י”ד באדר (יום שישי)
מתנות לאביונים	ט”ו באדר	י”ד באדר	י”ד באדר (יום שישי)	י”ד באדר (יום שישי)
סעודת פורים	ט”ו באדר	י”ד באדר	י”ד באדר (שישי) או ט”ז באדר (ראשון)	י”ד באדר (יום שישי)
על הניסים	ט”ו באדר	י”ד באדר	י”ד, ט”ו ולחלק גם ט”ז באדר	י”ד באדר בלבד

כפי שניתן לראות, השנה ההבדל העיקרי בין ירושלים לשאר ערי הארץ הוא באמירת “על הניסים” ובזמן סעודת פורים (לדעת חלק מהפוסקים). ההבדל המסורתי בזמני קריאת המגילה מצטמצם, וכל תושבי הארץ קוראים את המגילה באותו היום.

חשוב לציין כי בערים שיש ספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע בן-נון, כמו טבריה, צפת, יפו, עכו וחברון, בשנים רגילות נוהגים לקרוא את המגילה בשני הימים – י”ד וט”ו באדר. אולם השנה, גם בערים אלו יקראו רק ביום י”ד באדר, כמו בכל הארץ.

המקורות ההלכתיים לדיני פורים המשולש והשלכותיהם על ירושלים

המקור הראשוני לדיני פורים כאשר ט”ו באדר חל בשבת מופיע בתלמוד הבבלי, במסכת מגילה דף ד’ ע”ב. שם נאמר: “אמר רבי חלבו אמר רבי הונא: כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון, שחל להיות בשבת – מקדימין וקורין בערב שבת”.

הטעם לקביעה זו הוא מחשש שמא יטלטלו את המגילה ברשות הרבים לצורך לימוד אצל בקי. זהו אותו הטעם שבגללו דחו חכמים את תקיעת שופר ונטילת לולב בשבת.

הרמב”ם בהלכות מגילה (פרק א’ הלכה ז’) פוסק: “כרך שחל יום חמישה עשר שלו להיות בשבת, קורין בערב שבת שהוא ארבעה עשר, ואין עושין פורים אלא בחמישה עשר שהוא זמנם”.

לגבי שאר מצוות היום, כותב השולחן ערוך (אורח חיים, סימן תרפ”ח סעיף ו’): “כרכים המוקפים חומה שחל ט”ו להיות בשבת, קורין המגילה בי”ד ומפזרין מעות לאביונים בו ביום, ומשלוח מנות ביום א'”.

אולם, הרמ”א חולק וסובר שגם משלוח מנות יש לקיים בי”ד, וזוהי הדעה המקובלת להלכה. בעניין סעודת פורים, לא הכריע השולחן ערוך במפורש, וזהו מקור המחלוקת בין הפוסקים.

המשנה ברורה (סימן תרפ”ח ס”ק י”ח) מביא שלוש דעות בעניין זמן סעודת פורים בירושלים כאשר ט”ו באדר חל בשבת:

1. יש לקיימה ביום שישי, י”ד באדר, יחד עם קריאת המגילה.
2. יש לקיימה ביום ראשון, ט”ז באדר, כיוון שהוא סמוך לט”ו באדר.
3. יש לקיימה בשבת עצמה, אך לשם כך צריך לעשות היכר מיוחד שזו סעודת פורים.

למעשה, רוב הפוסקים מכריעים לקיים את הסעודה ביום שישי, כדי לסמוך אותה לקריאת המגילה. כך פסק גם הרב עובדיה יוסף, כפי שמובא בספרו “חזון עובדיה”. לעומת זאת, הרב מרדכי אליהו זצ”ל נטה להעדיף את קיום הסעודה ביום ראשון.

מנהגים מיוחדים לפורים בירושלים והשפעת “פורים המשולש” עליהם

מלבד ההלכות הבסיסיות, התפתחו בירושלים לאורך הדורות מנהגים מיוחדים לחגיגת פורים. “פורים המשולש” משפיע גם על אופן קיומם של מנהגים אלה. להלן סקירה של חלק מהמנהגים:

משלוח מנות מהודר

בירושלים נהגו רבים להקפיד על משלוח מנות מהודר במיוחד, המכיל מאכלים מיוחדים ומסורתיים. בשנת “פורים המשולש”, יש להקפיד לשלוח את המנות ביום שישי, תוך התחשבות בעובדה שמדובר בערב שבת.

הרב בן ציון אבא שאול זצ”ל הציע לשלוח משלוחי מנות שיכולים לשמש גם לסעודת שבת, ובכך לקיים הן את מצוות משלוח מנות והן את הכנת צרכי השבת.

תהלוכות פורים ותחפושות

בירושלים נהגו לקיים תהלוכות פורים מפוארות, במיוחד בשכונות הוותיקות. בשנת “פורים המשולש”, התהלוכות מתקיימות ביום שישי, אך בשל אילוצי הזמן והצורך להתכונן לשבת, הן עשויות להיות מצומצמות יותר.

לגבי תחפושות, הנוהג הוא ללבוש אותן בזמן קריאת המגילה וחגיגות היום. השנה, הדבר יתקיים ביום שישי, אך יש להקפיד להחליף את התחפושות לבגדי שבת לפני כניסת השבת.

סעודות פורים מיוחדות

בקהילות רבות בירושלים נהגו לערוך סעודות פורים מפוארות ומיוחדות. בשנת “פורים המשולש”, יש מקהילות שיערכו את הסעודה ביום שישי, בשעות הבוקר, ויש שידחו אותה ליום ראשון.

הרב יוסף שלום אלישיב זצ”ל נהג לערוך את סעודת פורים ביום שישי, אך הרב שלמה זלמן אוירבך זצ”ל העדיף לעתים לדחות אותה ליום ראשון, בהתאם לנסיבות.

לימוד תורה מיוחד

בישיבות ובבתי מדרש בירושלים נהגו לקיים לימוד תורה מיוחד בפורים, בדגש על מגילת אסתר ועל הלכות החג. בשנת “פורים המשולש”, ניתן להקדיש את יום השבת ללימוד מעמיק של עניני פורים, כפי שהמליץ הרב חיים קניבסקי זצ”ל.

הרב אברהם שפירא זצ”ל הדגיש את חשיבות לימוד עניני מחיית עמלק בשבת זו, לאור הקשר בין פרשת זכור לחג הפורים.

הנחיות מעשיות לתושבי ירושלים ומבקרים בה בפורים השנה

כדי להקל על תושבי ירושלים והמבקרים בה בפורים השנה, להלן הנחיות מעשיות לקיום מצוות החג בצורה הנכונה והמהודרת:

לקראת פורים

• תכנון מראש: השנה, בשל העובדה שפורים חל בסמיכות לשבת, יש לתכנן היטב את לוח הזמנים כדי להספיק לקיים את כל מצוות החג ולהתכונן כראוי לשבת.
• הכנת משלוחי מנות: מומלץ להכין את משלוחי המנות מבעוד מועד, כדי שיהיה אפשר לחלקם בנוחות ביום שישי.
• הכנת מתנות לאביונים: כדאי להכין מראש את הכסף או השוברים שמיועדים למתנות לאביונים, ולוודא שיש דרך נוחה להעבירם לנזקקים ביום שישי.

יום חמישי – תענית אסתר וליל פורים

• תענית אסתר: התענית מתחילה בעלות השחר ומסתיימת בצאת הכוכבים. יש להקפיד על תפילת מנחה הכוללת “עננו” ועל קריאת “ויחל” בתורה.
• קריאת המגילה בערב: לאחר תפילת ערבית, יש להקשיב לקריאת המגילה בבית הכנסת, תוך הקפדה על שמיעת כל מילה. אם יש צורך, אפשר לחפש קריאות מאוחרות יותר בבתי כנסת אחרים.
• התכוננות ליום המחרת: כדאי להתכונן מראש ליום שישי העמוס, שבו יש לקיים את רוב מצוות החג וגם להתכונן לשבת.

יום שישי – יום פורים וערב שבת

• קריאת המגילה בבוקר: יש להשתדל להגיע לקריאת המגילה מוקדם בבוקר, כדי לפנות זמן לשאר מצוות היום ולהכנות לשבת.
• מתנות לאביונים: יש לתת לפחות שתי מתנות לשני אביונים שונים. אפשר לתת באמצעות גבאי צדקה אמינים או ארגוני חסד.
• משלוח מנות: יש לשלוח לפחות שתי מנות של מאכל או משקה לאדם אחד. מומלץ לחלק את המשלוחים בשעות הבוקר.
• סעודת פורים: לפי רוב הפוסקים, יש לקיים את סעודת פורים ביום שישי, עדיף בשעות הבוקר. יש להקפיד שהסעודה לא תפגע בתיאבון לסעודת ליל שבת.
• הכנות לשבת: יש להקדיש זמן מספיק להכנות לשבת, כולל בישול, ניקיון והדלקת נרות בזמן.

שבת – ט”ו באדר

• על הניסים: יש להוסיף “על הניסים” בתפילות ובברכת המזון. אם שכחו, אין חוזרים על התפילה.
• קריאת התורה: בירושלים, מוציאים ספר תורה נוסף וקוראים בו את פרשת “ויבוא עמלק” למפטיר.
• שמחת שבת ופורים: יש להרבות בשמחה, בדברי תורה הקשורים לפורים ובשירים המתאימים לחג.

יום ראשון – ט”ז באדר

• סעודת פורים (אופציונלי): לדעת חלק מהפוסקים, יש לקיים את סעודת פורים בירושלים ביום ראשון. אם נוהגים כך, יש להקפיד על סעודה חגיגית הכוללת לחם, בשר ויין.
• על הניסים: לדעת חלק מהפוסקים, אם מקיימים את סעודת פורים ביום ראשון, יש לומר “על הניסים” בברכת המזון.

שאלות ותשובות אודות דיני ומנהגי פורים בירושלים כשט”ו אדר חל בשבת

להלן מספר שאלות נפוצות ותשובות לגביהן, העשויות לסייע בהבנת הדינים המיוחדים החלים על פורים בירושלים השנה:

שאלה: מדוע משנים את זמן קריאת המגילה בירושלים כאשר ט”ו באדר חל בשבת?
תשובה: חכמים תיקנו שאין קוראים את המגילה בשבת, מחשש שמא יטלטלו אותה ברשות הרבים לצורך לימוד אצל בקי. לכן, מקדימים את הקריאה ליום שישי, י”ד באדר.

שאלה: האם מותר לקיים סעודת פורים בשבת בירושלים?
תשובה: אין איסור לקיים סעודת פורים בשבת, אך יש לעשות היכר מיוחד שזו סעודת פורים, כגון הוספת מאכל מיוחד. עם זאת, רוב הפוסקים מעדיפים לקיים את הסעודה ביום שישי או ביום ראשון.

שאלה: אם מקיימים את סעודת פורים ביום שישי, באיזו שעה מומלץ לקיימה?
תשובה: מומלץ לקיים את הסעודה בשעות הבוקר או הצהריים המוקדמות של יום שישי, כדי שיהיה אפשר להיכנס לשבת עם תיאבון ולקיים את סעודת ליל שבת כראוי.

שאלה: מי שנמצא בירושלים בפורים אך אינו תושב קבוע של העיר, כיצד עליו לנהוג?
תשובה: על פי ההלכה, מי שנמצא בירושלים בפורים ודעתו לחזור למקומו, נוהג כמנהג מקומו. אולם, אם הוא שוהה בירושלים במשך כל ימי הפורים (י”ד, ט”ו וט”ז באדר), עליו לנהוג כמנהג ירושלים.

שאלה: האם יש חובה לומר “על הניסים” בתפילה ובברכת המזון בירושלים בשבת?
תשובה: כן, בירושלים יש לומר “על הניסים” בתפילה ובברכת המזון בשבת, שהיא ט”ו באדר. אולם, אם שכחו לומר, אין חוזרים על התפילה או ברכת המזון.

סיכום – תזכורת מעשית לתושבי ירושלים לקראת פורים השנה

לסיכום, פורים בירושלים השנה מתאפיין בדינים מיוחדים בשל העובדה שט”ו באדר חל בשבת. זהו “פורים המשולש”, שבו מצוות החג מתחלקות בין מספר ימים. חשוב להבין את הדינים המיוחדים החלים בירושלים השנה ולהיערך בהתאם.

למרות שבשנים רגילות קוראים את המגילה בירושלים בט”ו באדר, השנה קוראים אותה גם בירושלים ביום חמישי בלילה וביום שישי בבוקר, יחד עם שאר ערי הארץ. כמו כן, מצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות מתקיימות ביום שישי, כאשר לגבי סעודת פורים יש מחלוקת בין הפוסקים: רובם מכריעים לקיימה ביום שישי, אך יש הסוברים שעדיף לקיימה ביום ראשון.

בשבת, שהיא ט”ו באדר, מוסיפים “על הניסים” בתפילה ובברכת המזון, ומרבים בשמחה ובדברי תורה הקשורים לחג. חשוב לתכנן היטב את הימים הללו, במיוחד את יום שישי שהוא גם יום פורים וגם ערב שבת, כדי שנוכל לקיים את כל המצוות בהידור ולהתכונן כראוי לשבת.

בין אם אתם תושבי ירושלים ובין אם אתם מבקרים בה, ההבנה של הדינים המיוחדים הללו תאפשר לכם לחגוג את פורים בצורה הנכונה והמהודרת. פורים שמח!

שאלות נפוצות בנושא מתי קוראים מגילה בירושלים השנה