למה יורד דם מהאף בפתאומיות – הסיבות, הטיפול והמניעה

דימום מהאף, או בשמו הרפואי “אפיסטקסיס”, הוא תופעה נפוצה שרבים חווים לפחות פעם אחת בחיים. הרגע בו טיפות דם פתאומיות מופיעות מהאף יכול להיות מפחיד ומבלבל, במיוחד כשזה קורה ללא התרעה מוקדמת. למרות שברוב המקרים דימום מהאף אינו מעיד על בעיה רפואית חמורה, חשוב להבין את הגורמים לתופעה ואת דרכי הטיפול הנכונות. במאמר זה נסקור את הסיבות השונות לדימומי אף פתאומיים, הדרכים לטיפול מיידי, מתי לפנות לעזרה רפואית ואיך למנוע את הישנות התופעה. בין אם אתם חווים דימומי אף לעתים רחוקות או באופן תדיר, מידע זה יכול לסייע לכם להתמודד עם המצב בצורה יעילה ובטוחה.

מהו דימום מהאף ואיך הוא מתרחש

דימום מהאף (אפיסטקסיס) מתרחש כאשר כלי דם באף נפגעים ומתחילים לדמם. האף מכיל רשת עשירה של כלי דם קטנים שנמצאים קרוב מאוד לפני השטח של הרירית. מבנה זה הופך את כלי הדם לפגיעים יחסית לנזק ולדימום.

הדימומים מסווגים לשני סוגים עיקריים בהתאם למיקומם:

• דימום קדמי – מתרחש בחלק הקדמי של האף, באזור הנקרא “אזור ליטל” (Kiesselbach’s plexus). זהו הסוג הנפוץ יותר ובדרך כלל קל יותר לטיפול.
• דימום אחורי – מתרחש עמוק יותר באף, בחלקו האחורי. דימום זה נוטה להיות חמור יותר וקשה יותר לטיפול, ולעתים דורש התערבות רפואית.

כשמדובר בדימום פתאומי, בדרך כלל מדובר בדימום קדמי שנגרם עקב פגיעה מכנית או יובש בריריות האף. הדם זורם דרך נחיר אחד או שניים, וברוב המקרים נפסק מעצמו או בעזרת טיפול פשוט בבית.

חשוב לציין שדימום חוזר או ממושך עשוי להצביע על בעיה רפואית הדורשת תשומת לב, במיוחד אם הוא מלווה בתסמינים נוספים כמו כאבי ראש חזקים, סחרחורות או קושי בנשימה.

הסיבות הנפוצות לדימום פתאומי מהאף

דימומי אף פתאומיים יכולים להיגרם ממספר גורמים שונים. הכרת הסיבות האפשריות יכולה לעזור להבין ולמנוע את התופעה. להלן הגורמים הנפוצים ביותר:

יובש בריריות האף והשפעות סביבתיות

יובש בריריות האף הוא הגורם המוביל לדימומים פתאומיים. כאשר רירית האף מתייבשת, היא נעשית שבירה יותר וכלי הדם הקטנים בה עלולים להיקרע בקלות. גורמים סביבתיים המגבירים יובש כוללים:

• אקלים יבש במיוחד
• שימוש במזגנים או מחממים שמפחיתים את הלחות באוויר
• חימום יתר בבית בחורף
• שהייה בגבהים (למשל בטיסות או בהרים)
• שינויי עונות וחילופי מזג אוויר קיצוניים

טראומה ופגיעה מכנית באף

פגיעה פיזית באזור האף היא סיבה נפוצה אחרת לדימום פתאומי. זה יכול לקרות בעקבות:

• חבלה ישירה לאף
• חיטוט באף – במיוחד אצל ילדים, אך גם אצל מבוגרים
• ניקוי האף בצורה אגרסיבית מדי
• התעטשות חזקה או מאמץ רב בניקוי האף
• פעולות רפואיות כמו אינטובציה או בדיקות הקשורות לאף

שימוש בתרופות ומחלות רקע

תרופות מסוימות עלולות להגביר את הסיכון לדימומי אף, בעיקר כאלה המשפיעות על קרישת הדם:

• נוגדי קרישה כמו וארפרין (Warfarin), הפרין (Heparin) ואספירין
• מדללי דם כמו קלופידוגרל (Clopidogrel)
• תרופות לאף כמו תרסיסים נגד אלרגיה או גודש, במיוחד כשהשימוש בהן ממושך
• תרופות נגד דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs)

בנוסף, מחלות רקע מסוימות עלולות להגביר את הסיכון לדימומים:

• לחץ דם גבוה (היפרטנסיה)
• הפרעות בקרישת הדם
• מחלות כבד או כליות
• מחלות דם מסוימות

זיהומים ואלרגיות באזור האף

זיהומים ואלרגיות משפיעים על רירית האף וגורמים לה להיות רגישה יותר:

• זיהומים בדרכי הנשימה העליונות (הצטננות, שפעת)
• דלקות סינוסים
• אלרגיות עונתיות (קדחת השחת)
• רגישויות לחומרים שונים באוויר

הדלקת הנוצרת במצבים אלו גורמת להרחבת כלי הדם ולהגדלת הסיכון לדימום כתוצאה מפעולות פשוטות כמו התעטשות או ניקוי האף.

טיפול מיידי בדימום אף פתאומי – מה עושים ברגע האמת

כשמתחיל דימום פתאומי מהאף, חשוב לפעול בצורה נכונה כדי לעצור אותו ביעילות. הנה השלבים המומלצים לטיפול מיידי:

צעדים ראשונים לעצירת דימום האף

1. שמרו על שקט – פאניקה מעלה את לחץ הדם ועלולה להחמיר את הדימום.
2. שבו זקוף והטו את הראש קדימה – לא לאחור כפי שרבים נוטים לעשות. הטיית הראש קדימה מונעת מהדם לזרום לגרון ולגרום לבחילות.
3. לחצו על החלק הרך של האף – לחצו בעדינות אך בחוזקה על החלק הרך של האף (מתחת לגשר העצמי) למשך 10-15 דקות ברציפות.
4. נשמו דרך הפה בזמן הלחיצה על האף.
5. ניתן להניח קרח או חפץ קר על גשר האף או על העורף, דבר העשוי לעזור בכיווץ כלי הדם.

חשוב להימנע מפעולות שעלולות להחמיר את הדימום:

• אין להטות את הראש לאחור – זה עלול לגרום לדם לזרום לגרון ולגרום לבחילות או שאיפת דם.
• אין לקנח את האף בחוזקה במשך כמה שעות לאחר שהדימום נפסק.
• אין להכניס צמר גפן או טישו לעומק האף, שכן הסרתם עלולה לחדש את הדימום.

טכניקות מתקדמות לעצירת דימום ממושך

אם הדימום לא נפסק לאחר 15-20 דקות של לחיצה יש לנסות:

• תרסיס אף מכווץ כלי דם – תרסיסים כמו אוקסימטזולין (מכיל בדרך כלל בתכשירים כמו אוטריוין או נזופרין) יכולים לעזור בכיווץ כלי הדם ובעצירת הדימום. יש לציין כי שימוש ממושך בתכשירים אלה עלול להחמיר את התופעה.
• ג’ל לחות לאף – לאחר שהדימום נפסק, מריחת ג’ל לחות מיוחד לאף (המכיל וזלין או חומרים דומים) יכול למנוע התייבשות והישנות הדימום.
• פקקי אף מיוחדים – ישנם פקקים ייעודיים שניתן לרכוש בבתי מרקחת, המיועדים לעצירת דימומי אף (מומלץ להיוועץ ברוקח).

האם לפנות לעזרה רפואית?

ברוב המקרים, דימום אף נפסק מעצמו או בעזרת הטיפול הביתי. עם זאת, יש מצבים בהם חשוב לפנות לקבלת עזרה רפואית:

• דימום שנמשך יותר מ-20 דקות למרות טיפול נכון
• דימום אינטנסיבי במיוחד שקשה לעצור
• דימום המלווה בתסמינים נוספים כמו סחרחורות, חולשה קיצונית או איבוד הכרה
• דימומים חוזרים המופיעים בתדירות גבוהה
• דימום לאחר חבלה משמעותית לראש או לפנים
• דימום אצל אנשים הנוטלים נוגדי קרישה

הרופא יכול לבצע פעולות כמו צריבה של כלי הדם המדמם, החדרת חומרים לעצירת דימום או במקרים מסוימים אפילו ניתוח זעיר לסגירת כלי הדם הפגוע.

הקשר בין שינויי מזג אוויר וטמפרטורה לדימומי אף

שינויים במזג האוויר והטמפרטורה מהווים גורם משמעותי לדימומי אף פתאומיים. הבנת הקשר הזה יכולה לסייע במניעת דימומים, במיוחד בעונות המעבר.

השפעת היובש ושינויי טמפרטורה על רירית האף

האוויר היבש, בין אם בחוץ או בתוך הבית, משפיע ישירות על רירית האף:

• בחורף – החימום בבתים ובמשרדים מייבש את האוויר ופוגע בלחות הטבעית של רירית האף.
• במעבר בין סביבות – המעבר החד מאוויר קר בחוץ לחימום יתר בפנים גורם להתכווצות והתרחבות של כלי הדם באף.
• בקיץ – מזגנים ומייבשי אוויר מפחיתים את רמות הלחות וגורמים ליובש בריריות הנשימה.

כאשר רירית האף מתייבשת, היא נעשית דקה ושבירה יותר. כתוצאה מכך, כלי הדם הקטנטנים נחשפים ועלולים להיקרע בקלות גם מגירויים קלים כמו נשיפת האף או התעטשות.

עונות מעבר והשפעתן על דימומי אף

עונות המעבר (אביב וסתיו) מאופיינות בשינויי טמפרטורה קיצוניים ובשינויים ברמת הלחות:

• שינויים פתאומיים במזג האוויר גורמים לרירית האף להתאים את עצמה במהירות, מה שעלול להוביל לפגיעה.
• אלרגנים עונתיים (אבקנים, פריחה, עובש) שכיחים בעונות אלו וגורמים לגירוי נוסף באף.
• השילוב של אלרגיות ויובש מגביר משמעותית את הסיכון לדימומי אף.

מחקרים מראים כי שכיחות דימומי האף עולה בתקופות של שינויי מזג אוויר חדים, ובמיוחד כאשר הטמפרטורות יורדות באופן פתאומי והאוויר נעשה יבש יותר.

דימומי אף אצל ילדים – מה שונה ומה חשוב לדעת

דימומי אף נפוצים מאוד בקרב ילדים, ובמרבית המקרים אינם מעידים על בעיה רפואית חמורה. עם זאת, יש כמה היבטים ייחודיים שחשוב להכיר:

סיבות נפוצות לדימומי אף אצל ילדים

ילדים חווים דימומי אף מסיבות דומות למבוגרים, אך עם מספר הבדלים חשובים:

• חיטוט באף – הסיבה המובילה לדימומי אף בילדים. ילדים נוטים לחטט באף יותר ממבוגרים, דבר שעלול לגרום לפגיעה ישירה בכלי הדם העדינים.
• פציעות – נפילות ומשחקים פיזיים שעלולים לגרום למכות באזור האף.
• זיהומים – ילדים סובלים יותר מהצטננויות וזיהומי דרכי נשימה עליונות שעלולים לגרות את רירית האף.
• אלרגיות – תגובות אלרגיות יכולות לגרום להתעטשויות חוזרות וניקוי יתר של האף.
• יובש – רירית האף של ילדים רגישה במיוחד ליובש סביבתי.

טיפול בדימומי אף אצל ילדים

הטיפול בדימומי אף אצל ילדים דומה לזה של מבוגרים, עם מספר התאמות:

1. הרגיעו את הילד – פאניקה יכולה להחמיר את הדימום. הסבירו לילד שזה מצב נפוץ ושאין סיבה לדאגה.
2. הושיבו את הילד בתנוחה זקופה כשראשו מוטה מעט קדימה.
3. לחצו על החלק הרך של האף למשך 10 דקות ברציפות.
4. אם הילד מספיק גדול, בקשו ממנו לנשום דרך הפה.
5. ניתן להניח מגבת קרה או שקית קרח עטופה במגבת על גשר האף, על המצח או על העורף.

יש להימנע מלהניח את הילד על גבו או להטות את ראשו לאחור, שכן פעולות אלה עלולות לגרום לבליעת דם ולתחושת בחילה.

מתי לפנות לרופא עבור דימומי אף אצל ילדים

במרבית המקרים, דימומי אף אצל ילדים אינם מסוכנים. עם זאת, יש לפנות לרופא במקרים הבאים:

• דימום שנמשך יותר מ-20 דקות למרות לחיצה נכונה
• דימומים תכופים (יותר מפעם בשבוע)
• דימום לאחר חבלה חזקה לראש או לפנים
• דימום המלווה בחיוורון קיצוני, סחרחורות או תסמינים מדאיגים אחרים
• דימום המופיע יחד עם פריחה קטנה בצבע אדום-סגול על העור (עשוי להעיד על הפרעת קרישה)
• כאשר הילד בולע כמויות גדולות של דם ומקיא כתוצאה מכך

הרופא יוכל לבדוק אם יש צורך בטיפול מיוחד או בבירור נוסף לגבי הסיבה לדימומים החוזרים.

דרכי מניעה יעילות לדימומי אף חוזרים

דימומי אף חוזרים יכולים להיות מטרידים ובלתי נוחים. למרבה המזל, ניתן לנקוט במספר צעדים פשוטים כדי להפחית את הסיכון להישנותם:

שמירה על לחות מתאימה בסביבה ובאף

אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע דימומי אף היא שמירה על לחות מתאימה:

• שימוש במכשיר אדים (מכשיר אדים קר עדיף) בחדר השינה, במיוחד בלילות חורף כשהחימום פועל.
• לחות אוויר מומלצת בבית היא בין 30% ל-50%. ניתן להשתמש במד לחות לניטור.
• ריסוס מי מלח (סליין) לתוך האף מספר פעמים ביום. תמיסות אלה זמינות ללא מרשם בבתי מרקחת.
• משחות ותכשירי לחות לאף כמו משחת וזלין או תכשירים ייעודיים אחרים יכולים לסייע בהגנה על הרירית.

הקפידו על שתייה מרובה של מים לשמירה על הידרציה כללית של הגוף, דבר המשפיע גם על לחות רירית האף.

הימנעות מגורמים מגרים ושינוי הרגלים

שינויים קטנים בהרגלים יומיומיים יכולים להשפיע משמעותית על תדירות דימומי האף:

• הימנעו מחיטוט באף או ניקוי אגרסיבי שלו. לימדו ילדים להימנע מהרגל זה.
• קנחו את האף בעדינות – קינוח חזק מדי יכול לפגוע בכלי דם ולגרום לדימום.
• הימנעו מעישון ומשהייה בסביבה של מעשנים. עישון מגרה את רירית האף ומייבש אותה.
• הפחיתו חשיפה לאלרגנים ידועים שעלולים לגרות את האף ולגרום להתעטשויות.
• שימוש נכון בתרסיסים לאף – התזת התרסיס לכיוון דופן האף ולא ישירות אל המחיצה.

תזונה ותוספים שעשויים לסייע

גורמים תזונתיים מסוימים יכולים להשפיע על בריאות כלי הדם ועל נטייה לדמם:

• ויטמין K – חיוני לקרישת דם תקינה. נמצא בירקות עליים ירוקים כמו תרד, כרוב וחסה.
• ויטמין C – תורם לחיזוק דפנות כלי הדם. נמצא בהדרים, פלפלים, קיווי ותותים.
• ביופלבונואידים – תרכובות צמחיות המחזקות את כלי הדם. נמצאים בפירות הדר, תה ירוק ויין אדום.
• אומגה 3 – שומנים בריאים שעשויים לסייע בהפחתת דלקתיות. נמצאים בדגים שמנים, אגוזים וזרעי פשתן.

חשוב להתייעץ עם איש מקצוע רפואי לפני נטילת תוספי תזונה, במיוחד אם אתם נוטלים תרופות אחרות.

דימומי אף כתסמין למצבים רפואיים – מתי לדאוג באמת

למרות שרוב דימומי האף אינם מסוכנים, במקרים מסוימים הם יכולים להיות סימן למצב רפואי הדורש תשומת לב. חשוב להכיר את סימני האזהרה:

תסמינים נלווים המצריכים תשומת לב רפואית

יש לפנות לרופא אם דימומי האף מלווים בתסמינים הבאים:

• כאבי ראש חזקים או מתמשכים
• סחרחורות או תחושת עילפון
• קוצר נשימה או קשיי נשימה
• דופק מהיר או לא סדיר
• חיוורון בולט של העור
• כאבים בחזה
• נפיחות של הפנים או האף

תסמינים אלה עלולים להצביע על בעיה רפואית רצינית יותר שדורשת טיפול מיידי.

מחלות ומצבים רפואיים הקשורים לדימומי אף

מספר מצבים רפואיים עלולים להתבטא בדימומי אף חוזרים או חמורים:

• יתר לחץ דם (היפרטנסיה) – לחץ דם גבוה עלול להגביר את הסיכון לדימומי אף ולגרום לדימומים קשים יותר לעצירה.
• הפרעות בקרישת הדם – מחלות כמו המופיליה, מחלת פון ויליברנד או תרומבוציטופניה (מיעוט טסיות).
• מחלות כלי דם – מצבים כמו טלאנגיאקטזיה המורגית תורשתית (HHT), דלקת כלי דם או פגמים מולדים בכלי הדם.
• לוקמיה או הפרעות במח העצם – עלולות לגרום לדימומי אף כתוצאה מירידה בספירת הטסיות.
• מחלות כבד – פגיעה בתפקודי הכבד עלולה לפגוע בייצור גורמי קרישה.
• גידולים באף או בסינוסים – במקרים נדירים, גידול עלול לגרום לדימומי אף חוזרים.

בדיקות ואבחון במקרה של דימומי אף חוזרים

אם אתם סובלים מדימומי אף תכופים, הרופא עשוי להמליץ על הבדיקות הבאות:

• אנדוסקופיה של האף – בדיקה ויזואלית של פנים האף באמצעות מצלמה זעירה.
• בדיקות דם – לבדיקת ספירת דם, תפקודי קרישה, תפקודי כבד וכליות.
• מדידת לחץ דם – לשלול היפרטנסיה.
• הדמיה – במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על צילומי CT או MRI של האף והסינוסים.

אבחון מדויק יכול לסייע בזיהוי הגורם הבסיסי לדימומי האף ולהתאים טיפול מתאים.

טיפולים רפואיים לדימומי אף חוזרים או חמורים

כאשר דימומי האף הופכים לתופעה חוזרת או כאשר הדימום חמור במיוחד, עשויים להידרש טיפולים רפואיים מתקדמים יותר. להלן מגוון הטיפולים שרופאים עשויים להציע:

צריבה כימית או חשמלית של כלי דם

צריבה היא טיפול יעיל לדימומי אף חוזרים הנובעים מכלי דם פגועים:

• צריבה כימית – שימוש בחומרים כמו ניטראט הכסף לצריבת הנקודה המדממת. התהליך גורם להקרשת הדם וליצירת צלקת קטנה שמונעת דימום עתידי.
• צריבה חשמלית (אלקטרוקואגולציה) – שימוש בזרם חשמלי לצריבת כלי הדם. טיפול זה מדויק יותר ויעיל במיוחד לדימומים חוזרים.

הצריבה מתבצעת תחת אלחוש מקומי ואורכת בדרך כלל כמה דקות. מרבית המטופלים חווים אי-נוחות קלה בלבד, והטיפול יעיל ביותר במניעת הישנות הדימום.

אמבוליזציה של עורקי האף

במקרים חמורים של דימומים אחוריים שלא מגיבים לטיפולים אחרים, ניתן לבצע פעולה מורכבת יותר:

• אמבוליזציה – הליך שבו רדיולוג פולשני מחדיר צנתר דרך העורק המפשעתי, מנווט אותו לכלי הדם המזין את האזור המדמם באף ו”סותם” אותו באמצעות חלקיקים מיוחדים.
• הפעולה מבוצעת בהרדמה מקומית וכרוכה בהשגחה רפואית לאחר ביצועה.
• טיפול זה שמור למקרים מורכבים במיוחד ומבוצע בבתי חולים.

פתרונות כירורגיים במקרים מיוחדים

לעתים נדירות, כאשר הדימום חמור במיוחד או חוזר למרות טיפולים אחרים, עשויים להידרש פתרונות כירורגיים:

• קשירת עורקים – הליך כירורגי לקשירת העורק המספק דם לאזור המדמם. מבוצע בדרך כלל תחת הרדמה כללית.
• תיקון מחיצת האף (ספטופלסטיקה) – אם הדימומים נגרמים עקב סטייה במחיצת האף, ניתן לתקן זאת בניתוח.
• הסרת גידולים – במקרים נדירים, אם הדימום נגרם מגידול באף או בסינוסים, יידרש ניתוח להסרתו.

טיפול בגורמים בסיסיים

לעתים קרובות, הטיפול המשמעותי ביותר הוא זה המתמקד בגורם הבסיסי לדימומים:

• איזון לחץ דם – אם הדימומים נובעים מיתר לחץ דם, איזון לחץ הדם באמצעות תרופות יפחית את תדירות וחומרת הדימומים.
• התאמת תרופות – שינוי במינון או בסוג התרופות למדללי דם לחולים הזקוקים להן.
• טיפול בהפרעות קרישה – במקרים של מחלות המשפיעות על קרישת הדם, טיפול במחלה הבסיסית יעזור להפחית דימומים.
• טיפול באלרגיות – שליטה באלרגיות עונתיות באמצעות אנטיהיסטמינים או תרסיסים מתאימים יכולה להפחית דימומי אף הקשורים לאלרגיה.

חשוב להיות במעקב רפואי ולעקוב אחר הנחיות הרופא, במיוחד לאחר התערבויות רפואיות או כירורגיות לטיפול בדימומי אף.

אמונות מוטעות ומיתוסים נפוצים על דימומי אף

סביב דימומי אף קיימים מיתוסים רבים ואמונות מוטעות שעלולים להוביל לטיפול שגוי. חשוב להפריד בין עובדות למיתוסים כדי לטפל נכון במצב:

מיתוסים נפוצים על הטיפול בדימומי אף

הנה כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר והאמת שמאחוריהם:

המיתוס	העובדה
יש להטות את הראש לאחור	הטיית הראש לאחור גורמת לדם לזרום לגרון, מה שעלול לגרום לבחילה, הקאה, או אפילו שאיפת דם לריאות. הדרך הנכונה היא להטות את הראש קדימה.
הנחת מפתח קר על העורף עוצרת דימום	אין בסיס מדעי לאמונה זו. קרח יכול לעזור בכיווץ כלי דם, אך יש להניחו על גשר האף או על המצח, לא על העורף.
דימום מהאף מעיד על לחץ דם גבוה	למרות שיתר לחץ דם יכול להגביר את הסיכון לדימומי אף, רוב הדימומים נגרמים מסיבות אחרות, בעיקר יובש וחבלה מקומית.
דחיפת צמר גפן או נייר לאף היא הדרך הטובה ביותר לעצור דימום	הכנסת חומרים לאף עלולה לגרום לגירוי נוסף ולהחמיר את הדימום בעת הסרתם. לחיצה על החלק הרך של האף היא הטיפול המומלץ.
דימום מהאף מעיד תמיד על בעיה רפואית חמורה	ברוב המכריע של המקרים, דימומי אף הם תופעה שכיחה וחסרת סיכון משמעותי. רק במקרים נדירים הם סימן למחלה.

האמת על הקשר בין דימומי אף ובעיות בריאותיות

חשוב להבין את הקשר האמיתי בין דימומי אף ובריאות הכללית:

• לחץ דם גבוה – למרות שיש קשר מסוים, רוב האנשים עם לחץ דם גבוה לא יסבלו בהכרח מדימומי אף, ורוב דימומי האף אינם נגרמים מלחץ דם גבוה.
• מחלות דם – רק מיעוט קטן מדימומי האף קשור למחלות דם או הפרעות קרישה.
• גידולים – גידולים באף הגורמים לדימומים הם נדירים מאוד. דימומים חד-צדדיים עקשניים עם הפרשות או חסימת נחיר מחייבים בדיקה רפואית.

חשוב לציין שדימום חד-פעמי או אפילו כמה דימומים לא מעידים בהכרח על בעיה רפואית חמורה. עם זאת, דימומים תכופים או חמורים במיוחד מצדיקים הערכה רפואית.

עצות זיפזיפ שעלולות להזיק

ישנן שיטות טיפול עממיות ו”טריקים” שלא רק שאינם יעילים אלא עלולים אף להזיק:

• שימוש בחומרים ביתיים כמו קמח, קפה טחון, או אבקות אחרות על מנת לעצור את הדימום. חומרים אלה עלולים לגרום לזיהום או לתגובה אלרגית.
• לחיצת האף בכוח רב מדי עלולה לגרום לחבלה נוספת.
• שטיפה חזקה של האף במים בזמן דימום, דבר שעלול למנוע את היווצרות הקריש ולהאריך את זמן הדימום.
• התעלמות מדימומים חוזרים או ממושכים במקום פנייה לרופא.
• שימוש בתכשירים מכווצי כלי דם לאף לתקופות ממושכות, דבר שעלול לגרום ל”אפקט ריבאונד” ולהחמיר את הבעיה.

חשוב לזכור כי הדרך הבטוחה והיעילה ביותר לטפל בדימום מהאף היא לחיצה על האף למשך 10-15 דקות כשהראש מוטה קדימה, ופנייה לרופא אם הדימום לא נפסק או חוזר באופן תדיר.

סיכום – כל מה שצריך לדעת על דימומי אף פתאומיים

דימום מהאף (אפיסטקסיס) הוא תופעה שכיחה שרוב האנשים יחוו במהלך חייהם. ברוב המקרים מדובר באירוע חסר סיכון משמעותי שניתן לטפל בו בקלות בבית. יובש ברירית האף, טראומה מקומית וגורמים סביבתיים הם הסיבות הנפוצות ביותר. טיפול נכון כולל ישיבה זקופה, הטיית הראש קדימה ולחיצה על החלק הרך של האף למשך 10-15 דקות. חשוב לפנות לרופא במקרים של דימומים חוזרים, דימום שאינו נפסק, או דימום המלווה בתסמינים מדאיגים אחרים. שמירה על לחות מתאימה באוויר ובאף היא אחת הדרכים היעילות ביותר למניעת הישנות התופעה.

מקורות נוספים למידע:
האיגוד הישראלי לרפואת אף אוזן גרון – מידע מקצועי על דימומי אף

שאלות נפוצות בנושא למה יורד דם מהאף בפתאומיות