למה אסור להסתכל על קשת בענן – הסבר מקיף מהמקורות
קשת בענן היא תופעת טבע מרהיבה שמעוררת התפעלות בלב כל הרואים אותה. הצבעים העזים והשלמות של הקשת מהווים מחזה מרשים שקשה להסיר ממנו את המבט. אולם, במסורת היהודית ישנה הוראה מפתיעה – אין להסתכל בקשת לאורך זמן. ההנחיה הזו מבוססת על מקורות עתיקים ממסכת חגיגה ומקורות הלכתיים אחרים. וכאן עולה השאלה – מדוע אסור להסתכל בקשת בענן? האם מדובר באיסור מוחלט? האם מותר להביט בה ולו לרגע? בכתבה שלפנינו נסקור את המקורות ההלכתיים, הסיבות הרוחניות והמשמעויות העמוקות שמאחורי הנחיה זו. נבין את ההבדל בין ראייה להסתכלות, את הברכה המיוחדת שתיקנו חז”ל לראיית הקשת ואת הקשר הרוחני העמוק שבין הקשת לשכינה.
מקור האיסור – מה אומרים חז”ל על הסתכלות בקשת
האיסור להסתכל בקשת בענן מקורו במסכת חגיגה דף טז עמוד א. שם מובא: “כל המסתכל בקשת, עיניו כהות”. הגמרא ממשיכה ואומרת “כל שלא חס על כבוד קונו רתוי (ראוי) לו שלא בא לעולם“.
רבי אבא מסביר שהכוונה למי שמסתכל בקשת, וזאת מכיוון שהקשת מזכירה את כבודו של הקב”ה. הקשת מתוארת בנבואת יחזקאל (א, כח) כך: “כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה’“.
כלומר, הקשת משולה לכבוד ה’, ולכן המסתכל בה כאילו מסתכל בשכינה עצמה, דבר שאסור. ההסתכלות בקשת נחשבת לחוסר כבוד כלפי הבורא, שכן היא מהווה סמל וייצוג של השכינה בעולם.
פוסקים רבים הביאו להלכה את דברי הגמרא, וביניהם הרמב”ם והשולחן ערוך. האיסור מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהקשת מסמלת את הברית שכרת ה’ עם נח אחרי המבול.
משמעות רוחנית – הקשת כסמל לברית עם ה’
הקשת בענן מוזכרת לראשונה בתורה בפרשת נח, כסימן לברית שכרת הקב”ה עם האנושות שלא להביא עוד מבול לעולם. בספר בראשית (ט, יג-טו) נכתב: “את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ… וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם“.
הקשת איננה רק תופעת טבע, אלא סמל רוחני עמוק. היא מהווה תזכורת לחסדו של הבורא ולהבטחתו לקיום העולם. לפי המדרש, הקשת היא כמו הפיכת החרב השמימית: במקום להפנות את חודה כלפי מטה לעבר האנושות, היא מופנית כלפי מעלה.
רבים מהמפרשים רואים בקשת אות וסימן להשגחה האלוקית המתמדת. האור החיים הקדוש מסביר שהקשת היא ביטוי לנוכחות השכינה בעולם אחרי המבול. הרמב”ן מוסיף שהקשת מסמלת את היחס המחודש בין האדם לבוראו.
הקשת כמשקפת את דמות כבוד ה’
לפי הזוהר הקדוש, יש קשר עמוק בין מראה הקשת לבין מראה השכינה. הזוהר מקשר את הפסוק ביחזקאל למשמעות הקשת באומרו שצבעי הקשת משקפים את הספירות האלוקיות.
יש הרואים בצבעי הקשת – אדום, כחול וירוק – ביטוי לשלוש תכונות אלוקיות: דין (אדום), רחמים (ירוק) וחסד (כחול). כך הקשת משקפת את האיזון האלוקי בהנהגת העולם.
בספר “שערי אורה” מתואר כיצד הקשת היא חיבור בין העולם העליון לעולם התחתון. זהו פתח דרכו השפע האלוקי יורד למציאות הגשמית ומתקיים הקשר בין ה’ לעולמו.
לכן, ההסתכלות ממושכת בקשת נחשבת לחוסר כבוד, כפי שאומר הזוהר: “במראה הקשת יש הוד של שכינה“, ולא ראוי להביט ישירות בדבר הקשור להתגלות אלוקית.
ההבדל בין ראייה להסתכלות בקשת בענן
חשוב להבהיר: אין איסור מוחלט לראות את הקשת. ההלכה עושה הבחנה ברורה בין ראייה להסתכלות. ראייה היא מבט חטוף, כללי, שאינו מתעכב על פרטים. הסתכלות, לעומת זאת, היא מבט ממושך, מעמיק ומתבונן.
ההלכה אוסרת להתבונן באופן ממושך בקשת, אך מתירה ואף מחייבת לראותה לשם ברכה. כפי שמבואר בפוסקים, “מספיק שרואים את הקשת בענן בחטף על מנת לברך עליה. אין צורך ואף יש איסור להעמיק את ההסתכלות בקשת“.
הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ”ל, מגדולי הפוסקים בדורנו, הסביר שמותר להביט בקשת באופן כללי. האיסור חל רק על התבוננות ממושכת וממוקדת בה, כפי שכתוב בשו”ת מנחת שלמה.
ההבנה הזו מתיישבת גם עם העובדה שיש ברכה מיוחדת לראיית הקשת, כפי שנראה בהמשך. הברכה מעידה שעצם ראיית הקשת היא דבר חיובי, אך יש לעשות זאת בצורה הנכונה והמכבדת.
הנהגה ראויה בעת ראיית הקשת בשמיים
כיצד יש לנהוג כשרואים קשת בענן? הפוסקים מנחים לראותה בחטף, ללא התבוננות ממושכת. הראייה צריכה להיות מספיקה כדי להבחין בקיומה של הקשת ולאפשר ברכה עליה.
הרב יצחק יוסף שליט”א מבאר בספרו “ילקוט יוסף” כי ראוי להעיף מבט חטוף בקשת כדי לברך, ואז להסיט את המבט. יש נוהגים להביט בקשת מהצד, או להסתכל רק על חלק ממנה, ולא על כולה.
בספר “כף החיים” מובא שיש הנהגה לכסות את הפנים בעת ראיית הקשת. נוהג זה מבטא את יראת הכבוד כלפי האות האלוקי. אחרים מציינים שנכון להצביע על הקשת כדי להודיע לאחרים שיש קשת וכדי שיברכו עליה.
במקרה שאדם ראה קשת בענן, אך לא בירך עליה מיד, יכול לברך כל עוד רואה אותה. אם כבר איננה נראית, אינו יכול לברך עליה. יש פוסקים המתירים לברך כל עוד לא הסיח דעתו ממנה.
ברכת הקשת – הברכה המיוחדת לראיית הקשת בענן
חז”ל תיקנו ברכה מיוחדת לראיית הקשת בענן. הברכה היא: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו“. זוהי אחת מברכות הראייה המיוחדות שנתקנו על תופעות טבע מרשימות.
בברכה זו אנו מודים לקב”ה על שהוא זוכר את הברית עם נח ושומר עליה. הברכה מדגישה שתי תכונות אלוקיות: נאמנות לברית וקיום המאמר (ההבטחה).
הרמב”ם בהלכות ברכות (פרק י’ הלכה ט”ז) מביא את נוסח הברכה ומסביר שהקשת היא אות לברית שלא יהיה עוד מבול בעולם. השולחן ערוך (אורח חיים רכ”ט, א) פוסק גם הוא שיש לברך ברכה זו כשרואים קשת.
לפי כמה פוסקים, יש הנוהגים לברך בלחש כדי לא לעורר יותר מדי תשומת לב לקשת, שכן הקשת מופיעה כאשר העולם ראוי לעונש, והקב”ה “מזכיר” את הברית שלא להביא מבול.
בעל “שומר אמונים” מוסיף שברכת הקשת היא סגולה לשמירה ולהגנה, ומציין שחשוב לכוון בברכה זו יותר מבשאר ברכות הראייה בשל קדושתה המיוחדת.
תדירות ברכת הקשת והלכות נוספות
על פי ההלכה, מברכים על הקשת בכל פעם שרואים אותה, אפילו אם ראו קשת קודם לכן באותו יום. עם זאת, אם ראו קשת, הפסיקו לראותה, ואחר כך חזרו וראו את אותה הקשת – אין מברכים פעם נוספת.
הפוסקים מבהירים שאם רואים קשת באמצע תפילה, אין להפסיק כדי לברך עליה. יש להמתין עד סיום התפילה. במקרה של קריאת שמע וברכותיה, אין להפסיק כלל.
לפי המובא ב”משנה ברורה”, אם ראו קשת והתעכבו בברכה עד שנעלמה הקשת, כבר אי אפשר לברך. אך אם עדיין רואים חלק מהקשת, אפשר לברך.
חשוב לציין כי ברכת הקשת אינה מותנית בראיית קשת שלמה. גם אם רואים רק חלק מהקשת, מברכים עליה, כל עוד ניכר שזוהי קשת בענן.
הקשת בראי הקבלה והחסידות
בתורת הסוד, הקשת מקבלת משמעויות עמוקות ונוספות. לפי הזוהר הקדוש, הקשת קשורה למידות האלוקיות ולהשתקפות האור האלוקי בעולם. היא מבטאת את היחסים בין העולמות העליונים והתחתונים.
בספר הזוהר (פרשת נח) מתואר כי צבעי הקשת מקבילים לספירות האלוקיות. הצבע האדום מקביל למידת הגבורה, הירוק למידת התפארת והכחול למידת החסד. כך, הקשת משקפת את האיזון בין מידותיו של הקב”ה.
רבי נחמן מברסלב מסביר בליקוטי מוהר”ן כי הקשת מסמלת את הקשר בין האדם לבוראו. כפי שהקשת מחברת שמים וארץ, כך התורה והמצוות מחברות בין האדם לאלוקיו.
בתורת החסידות, מודגש כי הקשת מופיעה דווקא כאשר השמש זורחת בעוד הגשם יורד – רמז לכך שאור האלוקות מופיע גם בזמנים של “גשם”, המסמל קשיים ואתגרים.
הקשת כסימן למשיח – המשמעות האסכטולוגית
בזוהר הקדוש מובא, כי לפני ביאת המשיח, יופיעו קשתות בצבעים בהירים ועזים במיוחד. כפי שנאמר: “קשת יפה וצבעונית סימן לביאת המשיח“. הדבר מהווה סימן לתיקון העולם ולהתקרבותו לגאולה.
לפי הזוהר (פרשת וירא), כאשר תראה קשת בצבעים בהירים ומאירים, יש לצפות לרגלי משיח. הסיבה היא שהקשת מסמלת את הברית, ובזמן הגאולה הברית בין הקב”ה לעמו תתחדש בשלמות.
האדמו”ר הזקן מחב”ד מסביר שבזמן הגאולה, הקשת תופיע בשלמותה ובבהירותה, כסימן לכך שהעולם כבר לא יזדקק ל”תזכורת” של הברית, שכן יהיה בתיקונו השלם.
רבי צדוק הכהן מלובלין מוסיף שהקשת המבשרת את המשיח תהיה בעלת צבעים רוחניים גבוהים, שיבטאו רמות חדשות של גילוי אלוקות בעולם.
טעמים נוספים לאיסור ההסתכלות בקשת
מלבד העובדה שהקשת נחשבת ל”מראה דמות כבוד ה'”, ישנם טעמים נוספים המובאים בספרי הפוסקים והמקובלים לאיסור ההסתכלות.
הרב חיים פלאג’י בספרו “כף החיים” מסביר שההסתכלות בקשת עלולה לפגום בראייה הגשמית. יש המקשרים זאת למה שנאמר בגמרא “עיניו כהות” – כפשוטו, שהמביט ארוכות בקשת עלול לפגוע בראייתו.
לפי המקובלים, ההסתכלות בקשת מעוררת כוחות רוחניים שהאדם הפשוט אינו ערוך להתמודד עמם. יש חשש שאדם לא מוכן רוחנית ייחשף לגילוי אלוקי שלםו איננו ראוי.
הרב יוסף חיים בעל ה”בן איש חי” מסביר שהקשת מופיעה בזמנים בהם יש קטרוג על העולם, ולכן אין להתבונן בה יתר על המידה כדי לא להגביר את מידת הדין.
ההשפעה הרוחנית של ההסתכלות על קשת בענן
ישנה תפיסה רוחנית לפיה ההסתכלות במציאות משפיעה על הנפש. כשם שאמרו חז”ל על ההסתכלות בדברים אחרים שיכולה להשפיע לטובה או לרעה, כך גם לגבי הקשת.
הרבי מליובאוויטש מסביר שהקשת משלבת צבעים שונים ומנוגדים. הסתכלות ממושכת בה עלולה לגרום לבלבול בין טוב לרע, בין קודש לחול, במיוחד בתקופות של “הסתר פנים” בהן הגבולות עמומים.
בספרי מוסר מוסבר שההסתכלות בקשת מעוררת את היראה והפחד מפני הקב”ה, שכן היא מזכירה את המבול ואת העונש האלוקי. לכן, יש להתייחס אליה ביראת כבוד ולא כאל תופעת טבע רגילה.
בעל ה”נפש החיים” מסביר שישנם דברים בבריאה שמשקפים אור אלוקי חזק, והאדם הרגיל אינו מסוגל לקלוט אותו. הקשת היא אחד מאותם דברים, ולכן יש להיזהר בראייתה.
משמעויות חינוכיות ורעיוניות בעניין הקשת
איסור ההסתכלות בקשת מלמד אותנו שיעור חשוב בהתייחסות לתופעות טבע. למרות היופי המרהיב, עלינו לזכור את המשמעות הרוחנית שמאחורי המראה החיצוני.
הרב שמשון רפאל הירש מסביר שהקשת מלמדת אותנו על האיחוד שבין הרוחני לגשמי. השמש (המסמלת את האלוקות) פוגשת את הגשם (המסמל את העולם החומרי) ויוצרת יחד את הקשת.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל רואה בקשת סמל לשילוב בין ערכים שונים. כשם שהקשת משלבת צבעים שונים, כך החיים הרוחניים משלבים ערכים ותכונות שונות שיחד יוצרים שלמות.
הרבנית ימימה מזרחי מדגישה את הלקח של ארעיות הקשת: היא מופיעה לזמן קצר ונעלמת, כמו רגעי ההתעלות והחיבור לאלוקות בחיינו. עלינו לדעת להעריך אותם מבלי לאחוז בהם יותר מדי.
ההבדל בין התפעלות נכונה למבט לא ראוי
חשוב להדגיש את ההבחנה שעושה היהדות בין התפעלות ראויה מיצירתו של הבורא לבין הסתכלות שאינה ראויה. הרמב”ם בהלכות יסודי התורה מלמד אותנו להתבונן בבריאה כדי להכיר את גדולת הבורא.
ההסתכלות בקשת צריכה להיות מתוך יראת כבוד והכרה בכך שהיא סימן לברית עם ה’. הברכה המיוחדת שנתקנה עליה מכוונת אותנו להתייחס אליה בצורה הנכונה.
הרב יונתן זקס זצ”ל ראה בקשת סמל ליכולת האנושית לראות את ה”אחר” ולכבדו. כשם שהקשת משלבת צבעים שונים ליצירת הרמוניה, כך החברה האנושית צריכה לשלב אנשים שונים לכדי הרמוניה חברתית.
החינוך הנכון בעניין הקשת איננו להימנע מלראותה, אלא לראותה בצורה הנכונה – מתוך כבוד, הערכה ותודעה של קדושה. הדרכה זו נכונה לא רק לגבי הקשת, אלא לגבי כל תופעות הטבע המרהיבות.
סיכום – הדרך הנכונה להתייחס לקשת בענן
לסיכום, האיסור להסתכל בקשת בענן איננו איסור מוחלט לראותה, אלא הנחיה להתייחס אליה בכבוד ויראה הראויים לדבר שמסמל את כבוד ה’. יש הבדל משמעותי בין ראייה חטופה, לצורך הכרת הטוב והתפעלות, לבין הסתכלות ממושכת שנחשבת לחוסר כבוד.
הקשת היא לא רק תופעה פיזיקלית של שבירת אור השמש בטיפות הגשם, אלא גם סמל רוחני עמוק לברית הנצחית בין הקב”ה לעולמו. ההתייחסות אליה צריכה לשקף הבנה זו.
כאשר אנו רואים קשת בשמים, עלינו להודות לה’ על הברית שכרת עמנו, לברך את ברכת “זוכר הברית”, ולהתפעל מיצירתו המופלאה בלי להעמיק מבט יתר על המידה. כך נקיים את ההלכה וגם נזכה לחוויה רוחנית מרוממת ונכונה.
שאלות ותשובות בנושא למה אסור להסתכל על קשת בענן
האם באמת אסור בכלל לראות קשת בענן?
לא, אין איסור לראות קשת בענן. האיסור הוא להסתכל בה באופן ממושך ומעמיק. מותר ואף רצוי לראות את הקשת באופן חטוף כדי לברך עליה את ברכת “זוכר הברית”. ההבדל הוא בין ראייה קצרה ושטחית להסתכלות ממושכת ומעמיקה.
מהו המקור לאיסור להסתכל בקשת?
המקור הוא בגמרא במסכת חגיגה (דף טז עמוד א) שם נאמר: “כל המסתכל בקשת עיניו כהות”. הגמרא מסבירה שזה נכלל בקטגוריה של “כל שלא חס על כבוד קונו”. הסיבה לכך היא שהקשת מוזכרת בנבואת יחזקאל כ”מראה דמות כבוד ה'”.
מהי הברכה שמברכים על ראיית הקשת?
הברכה היא: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו”. ברכה זו מתייחסת לברית שכרת ה’ עם נח אחרי המבול, כאשר הבטיח שלא יביא עוד מבול לעולם וקבע את הקשת כאות לברית זו.
מהי המשמעות הרוחנית של הקשת לפי הקבלה?
לפי הקבלה, הקשת מסמלת את האור האלוקי המתגלה בעולם. צבעי הקשת מקבילים לספירות האלוקיות: אדום (גבורה), ירוק (תפארת) וכחול (חסד). הקשת גם מסמלת את החיבור בין שמים וארץ, בין העולם העליון והעולם התחתון. בזוהר נאמר שקשת בהירה במיוחד היא סימן לביאת המשיח.
האם מותר לצלם קשת בענן?
הפוסקים המודרניים דנו בשאלה זו. יש הסוברים שאין בעיה לצלם קשת, שכן הצילום הוא מבט עקיף ולא ישיר. אחרים מחמירים וממליצים להימנע גם מצילום ממושך. באופן מעשי, צילום מהיר של הקשת לשם תיעוד או שיתוף אחרים בברכתה אינו בעייתי לרוב הפוסקים, כל עוד אין מתבוננים בה ממושכות דרך עינית המצלמה.
האם ילדים גם אסור להם להסתכל על קשת?
כן, ההנחיה חלה גם על ילדים. למעשה, זו הזדמנות חינוכית להסביר לילדים את הקדושה והחשיבות של הקשת בענן. רצוי ללמד אותם את ברכת הקשת ואת המשמעות הרוחנית שלה, וכן להסביר להם שמותר לראותה באופן חטוף אך לא להתבונן בה באריכות, מתוך כבוד לדבר שמסמל את כבוד ה’.
מתי מופיעה הקשת ומה המשמעות של זמן הופעתה?
מבחינה פיזיקלית, קשת מופיעה כששמש זורחת בעוד גשם יורד, כאשר קרני האור נשברות בטיפות המים. מבחינה רוחנית, יש מהמפרשים שמסבירים שהקשת מופיעה דווקא בתקופות שבהן העולם ראוי לפורענות, והקב”ה “מזכיר” את הברית שלא להביא מבול. לפי הזוהר, קשת בצבעים עזים במיוחד מופיעה בתקופות שמתקרבות לגאולה.
האם יש עונש למי שמסתכל על הקשת?
הגמרא אומרת ש”המסתכל בקשת עיניו כהות”, וזה יכול להתפרש כעונש פיזי של פגיעה בראייה. עם זאת, רבים מהפרשנים מפרשים זאת באופן רוחני – שהמסתכל בקשת פוגם ביכולת הראייה הרוחנית שלו או בקשר שלו עם ה’. בכל מקרה, ההנחיה היא להיזהר ולכבד את הקשת כסמל אלוקי ולא להסתכל בה באופן ממושך.
האם יש משמעות לצבעי הקשת השונים?
כן, בקבלה יש משמעות רבה לצבעי הקשת. בדרך כלל מדובר על שלושה צבעים עיקריים: אדום – המסמל את מידת הדין או הגבורה, ירוק – המסמל את מידת התפארת או הרחמים, וכחול – המסמל את מידת החסד. שילוב הצבעים מסמל את האיזון בין המידות האלוקיות בהנהגת העולם.
מה עושים אם רואים קשת באמצע תפילה?
אין להפסיק באמצע תפילת העמידה או קריאת שמע וברכותיה כדי לברך על הקשת. יש להמשיך בתפילה ולברך על הקשת לאחר סיום התפילה, כל עוד הקשת עדיין נראית. אם הקשת כבר לא נראית בסיום התפילה, אי אפשר לברך עליה. בין הפרקים של פסוקי דזמרה, יש פוסקים המתירים להפסיק ולברך.
מקורות נוספים:
הידברות – שאלות ותשובות בנושא קשת בענן
חב”ד – ברכת הקשת והלכותיה
