כמה מדינות יש בעולם? מדריך מקיף למספר המדינות בעולם

שאלה פשוטה לכאורה – “כמה מדינות יש בעולם?” – טומנת בחובה תשובה מורכבת ומפתיעה. בעוד שרבים עשויים לחשוב שמדובר במספר מוגדר וברור, האמת היא שהתשובה משתנה בהתאם לגורם שאותו שואלים. האו”ם מונה 193 מדינות חברות, אך מחלקת המדינה האמריקאית מכירה ב-197 “מדינות עצמאיות”. גורמים אחרים מציינים מספרים שונים לחלוטין, וחלקם אף מגיעים ל-249 ישויות ריבוניות שונות כשכוללים טריטוריות שונות. במאמר זה, נצלול לעומק הסוגיה המרתקת של ספירת מדינות העולם, נבחן את הגורמים המשפיעים על הספירה, ונבהיר את ההבדלים בין מדינות מוכרות באופן רשמי לבין ישויות פוליטיות אחרות. נבחן גם את המדינות החדשות שנוספו למפה העולמית בעשורים האחרונים ואת אלו שנמצאות בדרך להכרה בינלאומית.

המספר הרשמי: כמה מדינות חברות באו”ם

האו”ם (ארגון האומות המאוחדות) מהווה את הסמכות הבינלאומית המרכזית להכרה במדינות. נכון להיום, באו”ם חברות 193 מדינות המוכרות באופן רשמי. חברות באו”ם נחשבת לאחד המדדים המקובלים ביותר להכרה בינלאומית במדינה.

תהליך ההצטרפות לאו”ם כולל מספר שלבים. ראשית, המדינה המבקשת להצטרף צריכה להגיש בקשה למזכ”ל האו”ם. לאחר מכן, מועצת הביטחון צריכה להמליץ על קבלת המדינה כחברה. המלצה זו דורשת את הסכמתן של לפחות 9 מתוך 15 חברות המועצה, כולל כל חמש החברות הקבועות (ארה”ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת).

לאחר אישור מועצת הביטחון, העצרת הכללית של האו”ם מצביעה על קבלת המדינה כחברה חדשה. נדרש רוב של שני שלישים מהמדינות החברות כדי לאשר את ההצטרפות. דרום סודאן היא המדינה האחרונה שהצטרפה לאו”ם, בשנת 2011, לאחר שהשיגה את עצמאותה מסודאן.

עם זאת, ישנן מדינות שאינן חברות באו”ם אך עדיין מוכרות על-ידי חלק מהקהילה הבינלאומית. הדוגמה הבולטת ביותר היא הוותיקן (הכס הקדוש), שהינה מדינה ריבונית מוכרת אך בחרה להישאר כמשקיפה קבועה באו”ם ולא כחברה מלאה.

מעבר למספר הרשמי: רשימת המדינות המוכרות בעולם

מחלקת המדינה האמריקאית, שאחראית על יחסי החוץ של ארה”ב, מכירה ב-197 מדינות עצמאיות בעולם. המספר הזה כולל את 193 חברות האו”ם בתוספת ארבע ישויות נוספות:

• הוותיקן (הכס הקדוש) – המדינה הקטנה בעולם בשטחה ובמספר תושביה
• קוסובו – שהכריזה על עצמאותה מסרביה ב-2008 ומוכרת על-ידי יותר מ-100 מדינות
• טייוואן (הרפובליקה הסינית) – שסין רואה בה פרובינציה סוררת
• איי קוק – מדינה עם “התאגדות חופשית” עם ניו זילנד

מעניין לציין שהרשימה הזו משקפת את העמדה הדיפלומטית של ארה”ב, ולא בהכרח את המצב המשפטי הבינלאומי המוסכם. מדינות אחרות עשויות לכלול או להחריג ישויות שונות מרשימותיהן הרשמיות.

פלסטין, למשל, היא מקרה מעניין. היא מוכרת על-ידי יותר מ-130 מדינות ברחבי העולם ומחזיקה במעמד של “משקיף קבוע שאינו חבר” באו”ם, אך ארה”ב אינה מכירה בה כמדינה עצמאית. זוהי דוגמה נוספת לאופן שבו פוליטיקה ויחסים דיפלומטיים משפיעים על ספירת המדינות בעולם.

טריטוריות וישויות מיוחדות במפת העולם הפוליטית

מעבר למדינות המוכרות באופן רשמי, ישנן עשרות טריטוריות וישויות פוליטיות שאינן מדינות עצמאיות מוכרות, אך הן בעלות מעמד מיוחד. אלה כוללות טריטוריות תלויות, אזורים אוטונומיים, ומדינות דה-פקטו (בפועל) שאינן מוכרות באופן רשמי.

ארגון הבריאות העולמי (WHO), לדוגמה, מונה 249 מדינות וטריטוריות, שכן הוא כולל אזורים כמו פוארטו ריקו, ברמודה, גואם וגרינלנד – טריטוריות השייכות למדינות אחרות אך נהנות ממידה מסוימת של אוטונומיה.

ספר העובדות העולמי של ה-CIA (CIA World Factbook) מציג 247 ישויות, הכוללות מדינות וטריטוריות. רשימה זו ניתנת למיון על פי מגוון פרמטרים כמו אוכלוסייה, שטח, צפיפות אוכלוסין, תמ”ג ומדד הפיתוח האנושי.

סוג הישות	דוגמאות	מאפיינים
טריטוריות תלויות	גיברלטר (בריטניה), מרטיניק (צרפת)	אזורים השייכים למדינה אחרת אך ממוקמים מחוץ לשטחה העיקרי
אזורים אוטונומיים	הונג קונג ומקאו (סין), גרינלנד (דנמרק)	אזורים בעלי מידה רבה של שלטון עצמי תחת ריבונות של מדינה אחרת
מדינות דה-פקטו	סומלילנד, נגורנו-קרבאך, טרנסניסטריה	ישויות המתפקדות כמדינות אך אינן מוכרות בינלאומית

אחת הדוגמאות המעניינות היא סומלילנד, שהכריזה על עצמאותה מסומליה ב-1991. למרות שהיא מתפקדת כמדינה לכל דבר – עם ממשלה, מטבע, דרכון וגבולות – היא אינה מוכרת על-ידי אף מדינה בעולם באופן רשמי.

ספירת המדינות לאורך הזמן: מדינות שנולדו וכאלה שנעלמו

מספר המדינות בעולם אינו קבוע והוא משתנה לאורך הזמן. במאה ה-20, ובמיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, חלה עלייה דרמטית במספר המדינות העצמאיות בעולם בעקבות תהליך הדה-קולוניזציה וקריסת האימפריות הקולוניאליות.

בשנת 1945, בעת הקמת האו”ם, היו רק 51 מדינות מייסדות. מאז, המספר גדל משמעותית והוכפל פי כמעט ארבעה. הגל הגדול ביותר של מדינות חדשות הגיע בשנות ה-60 וה-70, כאשר עשרות מושבות אפריקאיות ואסיאתיות זכו לעצמאות.

גל נוסף של מדינות חדשות הגיע בתחילת שנות ה-90 עם התפרקות ברית המועצות, יוגוסלביה וצ’כוסלובקיה. בעקבות קריסת הגוש הקומוניסטי, נוצרו יותר מ-20 מדינות חדשות תוך מספר שנים.

המדינות העצמאיות האחרונות שנוספו למפה העולמית הן:

• דרום סודאן (2011) – שהשיגה עצמאות מסודאן לאחר מלחמת אזרחים ארוכה
• מונטנגרו (2006) – שהתפרקה מהאיחוד עם סרביה
• מזרח טימור (2002) – שהשיגה עצמאות מאינדונזיה
• פלאו (1994) – שהשתחררה מנאמנות האו”ם בניהול אמריקאי
• אריתריאה (1993) – שהתפרקה מאתיופיה

לעומת זאת, ישנן גם מדינות שנעלמו מהמפה. דוגמה בולטת היא הרפובליקה הדמוקרטית של תימן (תימן הדרומית) והרפובליקה הערבית של תימן (תימן הצפונית), שהתאחדו ב-1990 למדינה אחת – הרפובליקה של תימן.

גורמים המשפיעים על הכרה במדינות: פוליטיקה, היסטוריה ואינטרסים

ההכרה במדינה אינה עניין טכני בלבד, אלא תוצאה של תהליכים פוליטיים, היסטוריים וכלכליים מורכבים. ישנם מספר גורמים עיקריים המשפיעים על ההחלטה להכיר או שלא להכיר בישות כלשהי כמדינה עצמאית:

אינטרסים גיאופוליטיים – מדינות מזהות הכרה דיפלומטית כמנוף השפעה. לדוגמה, המאבק בין סין לטייוואן מוביל לכך שמדינות רבות נאלצות לבחור באחת מהשתיים, שכן סין דורשת ממדינות המקיימות איתה יחסים דיפלומטיים לא להכיר בטייוואן כמדינה עצמאית.

היסטוריה קולוניאלית – גבולות מדינה רבות, במיוחד באפריקה ובמזרח התיכון, נוצרו על-ידי המעצמות הקולוניאליות ללא התחשבות בקבוצות אתניות או שבטיות. עובדה זו הובילה למתחים ולקונפליקטים רבים סביב הלגיטימיות של מדינות מסוימות.

שאלת ההגדרה העצמית היא סוגיה מרכזית נוספת. עקרון ההגדרה העצמית הוכר במגילת האו”ם, אך יישומו מורכב. מה קורה כאשר קבוצה אתנית רוצה להיפרד ממדינה קיימת? האם כל קבוצה כזו זכאית להקים מדינה?

דוגמה בולטת לסוגיות אלה היא קוסובו. לאחר שהכריזה על עצמאותה מסרביה ב-2008, היא הוכרה על-ידי יותר ממחצית ממדינות העולם, כולל ארה”ב ורוב מדינות האיחוד האירופי. עם זאת, מדינות כמו רוסיה, סין וספרד מסרבות להכיר בה מסיבות שונות – חלקן בשל חששות מתנועות בדלניות בשטחן.

המדינות הגדולות והקטנות בעולם: נתונים ועובדות מעניינות

העולם מורכב ממדינות במגוון גדלים וצורות. מהיבשת-מדינה הענקית ועד למיקרו-מדינות שגודלן פחות משכונה גדולה. להלן כמה נתונים מרתקים על המדינות הגדולות והקטנות בעולם:

המדינות הגדולות בעולם לפי שטח:

1. רוסיה – 17,098,246 קמ”ר – המדינה הגדולה בעולם, משתרעת על פני 11 אזורי זמן
2. קנדה – 9,984,670 קמ”ר
3. ארצות הברית – 9,826,675 קמ”ר
4. סין – 9,596,960 קמ”ר
5. ברזיל – 8,515,770 קמ”ר

המדינות הקטנות בעולם לפי שטח:

1. הוותיקן – 0.44 קמ”ר – המדינה הקטנה בעולם, קטנה יותר ממגרש גולף סטנדרטי
2. מונקו – 2.02 קמ”ר
3. נאורו – 21 קמ”ר – המדינה העצמאית הקטנה ביותר באוקיאניה
4. טובאלו – 26 קמ”ר
5. סן מרינו – 61 קמ”ר – המדינה הריבונית העתיקה ביותר בעולם, הוקמה ב-301 לספירה

מעבר לגודל פיזי, מדינות נמדדות גם לפי אוכלוסייתן. סין והודו מובילות עם אוכלוסייה של יותר מ-1.4 מיליארד תושבים בכל אחת. לעומתן, הוותיקן היא המדינה בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר בעולם, עם פחות מ-1,000 תושבים קבועים.

עובדות מעניינות נוספות:

• למרות גודלה, רוסיה אינה המדינה בעלת מספר המדינות הגובלות הגדול ביותר. סין גובלת ב-14 מדינות, בעוד רוסיה גובלת ב-12.
• ישראל ממוקמת במקום ה-154 מבחינת שטחה (22,145 קמ”ר), מעט גדולה יותר מאל סלבדור.
• המדינה הצפופה ביותר בעולם היא מונקו, עם יותר מ-19,000 תושבים לקמ”ר.

מדינות שנויות במחלוקת ומקרים מיוחדים בזירה הבינלאומית

בזירה הבינלאומית ישנן מספר ישויות שמעמדן שנוי במחלוקת. אלה כוללות מדינות דה-פקטו, טריטוריות כבושות, ואזורים המבקשים עצמאות. נבחן כמה מהמקרים המעניינים ביותר:

טייוואן (הרפובליקה הסינית) מייצגת מקרה מיוחד. היא מתפקדת כמדינה עצמאית לכל דבר, עם כלכלה משגשגת ודמוקרטיה פעילה. עם זאת, סין רואה בה פרובינציה סוררת ומפעילה לחץ דיפלומטי כבד על מדינות אחרות שלא להכיר בה. כיום, רק 13 מדינות מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים עם טייוואן.

פלסטין היא מקרה נוסף של ישות שמעמדה במחלוקת. היא מוכרת על-ידי 138 מדינות ברחבי העולם (יותר מ-70% ממדינות האו”ם) ומחזיקה במעמד של “מדינה משקיפה שאינה חברה” באו”ם משנת 2012. עם זאת, מדינות מרכזיות כמו ארה”ב וישראל אינן מכירות בה כמדינה עצמאית.

מקרים נוספים של ישויות במעמד מיוחד:

• אבחזיה וצפון אוסטיה – שהכריזו על עצמאותן מגיאורגיה ומוכרות בעיקר על-ידי רוסיה וכמה בעלות ברית שלה
• צפון קפריסין – המוכרת רק על-ידי טורקיה
• סהרה המערבית – טריטוריה שנויה במחלוקת המבקשת עצמאות ממרוקו

המקרים הללו ממחישים את המורכבות הרבה של המערכת הבינלאומית. ההכרה במדינה אינה רק עניין משפטי, אלא גם תוצאה של מאזני כוח פוליטיים, אינטרסים כלכליים ושיקולים אסטרטגיים.

לעיתים, מדינות עשויות להחזיק במעמד מוכר באופן חלקי. לדוגמה, הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין אינה מוכרת על-ידי רוב מדינות העולם, אך בפועל היא מתפקדת כישות מדינית נפרדת, עם גבולות, ממשלה, מטבע ודרכון משלה.

ארגונים בינלאומיים וקבוצות מדינות: מיפוי השחקנים הגלובליים

מעבר למדינות עצמן, העולם מאורגן במספר רב של ארגונים בינלאומיים וקבוצות אזוריות שמשפיעות על הפוליטיקה, הכלכלה והביטחון העולמיים. הארגונים הללו מייצגים רמות שונות של שיתוף פעולה בין מדינות:

האו”ם (ארגון האומות המאוחדות) הוא הארגון הבינלאומי הגדול והמקיף ביותר, עם 193 מדינות חברות. האו”ם פועל בתחומים רבים, כולל שמירה על שלום ובטחון בינלאומיים, פיתוח כלכלי, זכויות אדם, וסיוע הומניטרי.

ארגונים אזוריים פועלים במסגרות גיאוגרפיות מצומצמות יותר:

• האיחוד האירופי (EU) – מונה כיום 27 מדינות חברות לאחר פרישת בריטניה (ברקזיט)
• איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) – מונה 10 מדינות
• האיחוד האפריקאי (AU) – ארגון המאגד 55 מדינות אפריקאיות
• ארגון מדינות אמריקה (OAS) – מאגד 35 מדינות ביבשת אמריקה

בשנים האחרונות נוצרו גם קבוצות חדשות של מדינות המבוססות על אינטרסים משותפים. דוגמה לכך היא קבוצת I2U2, הפועלת מכוח הסכם רב-צדדי הכולל את הודו, ישראל, איחוד האמירויות וארצות הברית. קבוצה זו הוקמה במטרה לקדם שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים בין ארבע המדינות.

ארגונים כלכליים מובילים נוספים כוללים:

• G7 – פורום של שבע הכלכלות המפותחות ביותר בעולם
• G20 – פורום של 19 מדינות + האיחוד האירופי, המייצגות כ-80% מהכלכלה העולמית
• BRICS – קבוצה של חמש כלכלות מתעוררות גדולות: ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה

חברות בארגונים אלה אינה משנה את מעמדה המשפטי של מדינה, אך היא משקפת את מארג היחסים המורכב בין מדינות העולם ואת האופן שבו שיתוף פעולה בינלאומי מעצב את הסדר העולמי.

עתיד המדינות בעולם: מגמות, שינויים ואתגרים

העולם ממשיך להתפתח, ועימו גם מפת המדינות הגלובלית. ניתן לזהות מספר מגמות שעשויות להשפיע על מספר המדינות ומעמדן בעשורים הקרובים:

תנועות בדלניות ממשיכות לפעול במדינות רבות, מקטלוניה בספרד ועד סקוטלנד בבריטניה. חלקן עשויות להוביל ליצירת מדינות חדשות בעתיד. הדיון על עצמאות סקוטלנד מבריטניה, למשל, לא נעלם למרות כישלון משאל העם ב-2014.

השפעת שינויי האקלים מהווה אתגר משמעותי, במיוחד עבור מדינות איים נמוכות. מדינות כמו טובאלו, קיריבטי ומלדיבים נמצאות בסכנת הצפה בעקבות עליית מפלס הים. עובדה זו מעלה שאלות חדשות בחוק הבינלאומי: האם מדינה יכולה להמשיך להתקיים ללא טריטוריה פיזית?

מגמות גלובליזציה וטכנולוגיה משנות את מושג המדינה המסורתי. האינטרנט יצר מרחבים וירטואליים חוצי גבולות, וחברות טכנולוגיה ענקיות מתפקדות לעיתים כמעין “מדינות וירטואליות” עם כוח והשפעה עצומים.

בד בבד, ניתן לזהות גם מגמות של לאומנות מתחדשת ודגש מחודש על ריבונות לאומית בחלקים שונים של העולם. מגמות אלה עשויות דווקא לחזק את מודל המדינה הריבונית המסורתי.

הפערים הכלכליים בין מדינות ממשיכים להשפיע על יחסי הכוחות הגלובליים. סין, למשל, הפכה לכוח כלכלי אדיר ומרחיבה את השפעתה באמצעות יוזמות כמו “חגורה אחת, דרך אחת” (Belt and Road Initiative).

סיכום: לספור את מדינות העולם – משימה מורכבת

לסיכום, שאלת מספר המדינות בעולם היא מורכבת הרבה יותר ממה שנדמה במבט ראשון. התשובה נעה בין 193 מדינות החברות באו”ם לבין כ-249 ישויות שונות, בהתאם להגדרות ולגורם המונה.

מורכבות זו משקפת את טבעה המשתנה של המערכת הבינלאומית ואת העובדה שמושג “המדינה” עצמו הוא דינמי ומתפתח. אינטרסים פוליטיים, היסטוריה קולוניאלית, שאלות של הגדרה עצמית ומאזני כוח גלובליים – כל אלה משפיעים על ההכרה במדינות ועל מעמדן הבינלאומי.

ככל שהעולם ממשיך להשתנות, כך גם מפת המדינות תמשיך להתעדכן. מדינות חדשות עשויות להיווצר, אחרות עשויות להתאחד או להשתנות, ומושג הריבונות עצמו ימשיך להתפתח בעידן של אתגרים גלובליים וטכנולוגיה משנה-עולם.

שאלות ותשובות נפוצות: כמה מדינות יש בעולם