כמה כוכבי לכת יש במערכת השמש? מדריך מקיף למערכת הסולארית שלנו

מערכת השמש שלנו מהווה נושא מרתק שמעורר סקרנות רבה בקרב מדענים, חובבי אסטרונומיה ואנשים מן השורה כאחד. אחת השאלות הנפוצות ביותר היא – כמה כוכבי לכת באמת יש במערכת השמש שלנו? התשובה לשאלה זו השתנתה במהלך השנים עם התפתחות המדע והטכנולוגיה. אם למדתם בבית הספר לפני שנת 2006, כנראה שלימדו אתכם שיש תשעה כוכבי לכת. אולם, כיום ההגדרה הרשמית של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי קובעת כי במערכת השמש שלנו ישנם שמונה כוכבי לכת בלבד. במאמר זה נעמיק בנושא מרתק זה, נסקור את כוכבי הלכת השונים, נבחן את השינויים בהגדרות לאורך השנים, ונספק מידע מעודכן ומקיף על המערכת הסולארית שלנו.

היסטוריה והתפתחות ההבנה של מספר כוכבי הלכת במערכת השמש

תפיסת מערכת השמש עברה שינויים דרמטיים לאורך ההיסטוריה האנושית. בעת העתיקה, בני האדם זיהו חמישה גופים שמימיים שנעו בצורה שונה מהכוכבים הקבועים: מרקורי, ונוס, מאדים, צדק ושבתאי. אלה, יחד עם השמש והירח, היוו את שבעת “כוכבי הלכת” המקוריים.

המהפכה הקופרניקאית במאה ה-16 שינתה את התפיסה והציבה את השמש במרכז. הירח הוגדר מחדש כירח של כדור הארץ, וכדור הארץ עצמו זוהה ככוכב לכת. כך, מספר כוכבי הלכת המוכרים עמד על שישה.

עם המצאת הטלסקופ בתחילת המאה ה-17, התאפשרו תגליות חדשות. אורנוס התגלה בשנת 1781, והיה כוכב הלכת הראשון שהתגלה בעזרת טלסקופ. נפטון התגלה בשנת 1846, לאחר שמדענים חישבו את מיקומו בהסתמך על הפרעות במסלולו של אורנוס.

פלוטו התגלה בשנת 1930 והוכר ככוכב הלכת התשיעי. אולם, ככל שהטכנולוגיה התקדמה, התגלו עוד ועוד גופים מעבר לנפטון. תגלית גוף גדול בשם אריס בשנת 2005, שנראה גדול מפלוטו, הובילה לדיון מחודש בהגדרת “כוכב לכת”.

בשנת 2006, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי קבע הגדרה חדשה לכוכבי לכת, לפיה כוכב לכת חייב: (1) להקיף את השמש, (2) להיות בעל מסה מספקת כדי שכוח הכבידה שלו יגרום לו לקבל צורה כמעט כדורית, ו-(3) לפנות את סביבת מסלולו מעצמים אחרים. פלוטו לא עמד בקריטריון השלישי ולכן סווג מחדש כ”כוכב לכת ננסי”, וכך הצטמצם מספר כוכבי הלכת במערכת השמש לשמונה.

סקירת שמונת כוכבי הלכת במערכת השמש

מערכת השמש שלנו מורכבת משמונה כוכבי לכת מוכרים, המסודרים לפי מרחקם מהשמש. כדאי להכיר כל אחד מהם ואת המאפיינים הייחודיים להם:

מרקורי – כוכב הלכת הקטן והקרוב ביותר לשמש

מרקורי הוא כוכב הלכת הפנימי ביותר במערכת השמש שלנו, ומרוחק מהשמש רק כ-58 מיליון ק”מ. הוא גם הקטן מבין כוכבי הלכת (קוטרו כ-4,879 ק”מ). בשל קרבתו לשמש, טמפרטורת פני השטח שלו יכולה להגיע עד כ-430 מעלות צלזיוס בצד הפונה לשמש.

עובדות מעניינות על מרקורי:

• יום אחד על מרקורי (סיבוב מלא סביב צירו) נמשך כ-59 ימים ארציים.
• שנה על מרקורי (הקפה מלאה של השמש) נמשכת כ-88 ימים ארציים.
• למרקורי אין אטמוספרה משמעותית, מה שמסביר את טווח הטמפרטורות הקיצוני בין היום ללילה.
• פני השטח של מרקורי מלאים במכתשים, הדומים לאלה שעל הירח שלנו.

ונוס – כוכב הלכת החם והקרוב ביותר לכדור הארץ

ונוס, השני במרחקו מהשמש, נמצא כ-108 מיליון ק”מ ממנה. הוא בעל גודל דומה לזה של כדור הארץ (קוטרו כ-12,104 ק”מ) ולכן נקרא לעתים “התאום של כדור הארץ”. עם זאת, תנאי השטח שלו שונים לחלוטין.

עובדות מעניינות על ונוס:

• ונוס הוא כוכב הלכת החם ביותר במערכת השמש, עם טמפרטורת פני שטח ממוצעת של כ-462 מעלות צלזיוס.
• אטמוספרת ונוס עבה ומורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני, היוצרת אפקט חממה משמעותי.
• ונוס מסתובב בכיוון ההפוך לרוב כוכבי הלכת האחרים (נגד כיוון השעון).
• יום אחד על ונוס ארוך יותר משנה שלמה עליו – סיבוב אחד סביב צירו נמשך כ-243 ימים ארציים, בעוד שהקפה מלאה של השמש אורכת כ-225 ימים ארציים.

כדור הארץ – כוכב הלכת היחיד המוכר כתומך בחיים

כדור הארץ, השלישי במרחקו מהשמש, נמצא במרחק אידיאלי המאפשר קיום של מים במצב נוזלי – תנאי הכרחי לחיים כפי שאנו מכירים אותם. מרחקו מהשמש הוא כ-150 מיליון ק”מ וקוטרו כ-12,742 ק”מ.

עובדות מעניינות על כדור הארץ:

• כ-71% מפני השטח של כדור הארץ מכוסים במים, מה שמעניק לו את הכינוי “הכוכב הכחול”.
• לכדור הארץ יש ירח אחד גדול, שמשפיע על תופעות כמו גאות ושפל.
• האטמוספרה של כדור הארץ מכילה חמצן בריכוז גבוה (כ-21%), הנחוץ לרוב צורות החיים.
• השדה המגנטי של כדור הארץ מגן עליו מפני חלקיקים מסוכנים מהשמש.

מאדים – כוכב הלכת האדום שמרתק מדענים

מאדים, הרביעי במרחקו מהשמש, נמצא כ-228 מיליון ק”מ ממנה. הוא מכונה “הכוכב האדום” בשל צבעו האדמדם, הנובע מתחמוצות ברזל (חלודה) על פני השטח שלו. קוטרו של מאדים הוא כמחצית מזה של כדור הארץ – כ-6,779 ק”מ.

עובדות מעניינות על מאדים:

• למאדים יש שני ירחים קטנים: פובוס ודיימוס.
• מאדים הוא בית לאולימפוס מונס, ההר הגבוה ביותר במערכת השמש (גובהו כ-22 ק”מ).
• ישנן עדויות לקיומם של מים נוזליים בעבר על פני מאדים.
• סופות אבק ענקיות יכולות לכסות את הכוכב כולו למשך שבועות.
• יום על מאדים דומה לזה שעל כדור הארץ – כ-24 שעות ו-37 דקות.

צדק – כוכב הלכת הגדול ביותר

צדק הוא הענק במערכת השמש, ומרוחק מהשמש כ-778 מיליון ק”מ. קוטרו עצום – כ-139,820 ק”מ, פי 11 מכדור הארץ. מסתו מהווה יותר מ-2.5 פעמים המסה המשותפת של כל כוכבי הלכת האחרים יחד.

עובדות מעניינות על צדק:

• לצדק יש לפחות 79 ירחים ידועים, כאשר ארבעת הגדולים (גנימד, קליסטו, איו ואירופה) התגלו על ידי גלילאו גליליי ב-1610.
• הכתם האדום הגדול של צדק הוא סופה ענקית שמתקיימת לפחות 400 שנה.
• צדק מסתובב במהירות גבוהה מאוד – יום אחד עליו נמשך רק כ-10 שעות ארציות.
• צדק הוא כוכב לכת גזי, ללא משטח מוצק.
• מערכת הטבעות של צדק דקה יותר ופחות בולטת מזו של שבתאי.

שבתאי – כוכב הלכת עם מערכת הטבעות המרהיבה

שבתאי, השישי מהשמש, נמצא במרחק של כ-1.4 מיליארד ק”מ. הוא השני בגודלו במערכת השמש, עם קוטר של כ-116,460 ק”מ. הוא מפורסם בעיקר בזכות מערכת הטבעות המרהיבה שלו.

עובדות מעניינות על שבתאי:

• טבעות שבתאי מורכבות בעיקר מחלקיקי קרח וסלעים בגדלים שונים.
• לשבתאי יש לפחות 82 ירחים מוכרים, כאשר טיטאן הוא הגדול ביניהם.
• שבתאי הוא כוכב הלכת בעל הצפיפות הנמוכה ביותר במערכת השמש – הוא קל מספיק כדי לצוף במים, אם היה אגם גדול מספיק.
• יום אחד על שבתאי נמשך כ-10.7 שעות ארציות.
• המהירות של רוחות שבתאי יכולה להגיע עד 1,800 קמ”ש.

אורנוס – כוכב הלכת הנוטה על צדו

אורנוס, השביעי במרחקו מהשמש, נמצא כ-2.9 מיליארד ק”מ ממנה. קוטרו כ-50,724 ק”מ, והוא מיוחד בכך שהוא “נוטה על צדו” – ציר הסיבוב שלו כמעט מקביל למישור המסלול שלו סביב השמש.

עובדות מעניינות על אורנוס:

• הנטייה הקיצונית של אורנוס (כ-98 מעלות) גורמת לכך שקטבים שלו מופנים לסירוגין אל השמש למשך תקופות ארוכות.
• לאורנוס יש 27 ירחים ידועים, כולם קרויים על שם דמויות מיצירותיהם של וויליאם שייקספיר ואלכסנדר פופ.
• צבעו הכחול-ירקרק של אורנוס נובע ממתאן באטמוספרה שלו.
• גם לאורנוס יש מערכת טבעות, אם כי דקה ופחות נראית מזו של שבתאי.
• יום אחד על אורנוס נמשך כ-17 שעות ארציות.

נפטון – כוכב הלכת הכחול והרחוק ביותר

נפטון הוא כוכב הלכת השמיני והאחרון, במרחק של כ-4.5 מיליארד ק”מ מהשמש. קוטרו כ-49,244 ק”מ, והוא דומה בגודלו לאורנוס. נפטון הוא בעל צבע כחול עז, גם הוא בשל מתאן באטמוספרה.

עובדות מעניינות על נפטון:

• נפטון התגלה באמצעות חישובים מתמטיים, לפני שנצפה בטלסקופ.
• הרוחות על נפטון הן החזקות ביותר במערכת השמש, מגיעות למהירות של כ-2,100 קמ”ש.
• נפטון משלים הקפה אחת של השמש בכ-165 שנים ארציות.
• לנפטון יש 14 ירחים ידועים, כאשר טריטון הוא הגדול ביניהם והיחיד בעל אטמוספרה דקה.
• “הכתם הכחול הגדול” של נפטון הוא סופה ענקית, דומה לכתם האדום של צדק.

מדוע פלוטו איבד את מעמדו ככוכב לכת?

במשך 76 שנים, מ-1930 ועד 2006, פלוטו היה מוכר ככוכב הלכת התשיעי במערכת השמש שלנו. אולם, בכנס של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) באוגוסט 2006, התקבלה החלטה שהדהדה ברחבי העולם המדעי – פלוטו אינו עוד כוכב לכת. מה הוביל לשינוי דרמטי זה?

הסיפור מתחיל בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם גילוי גופים נוספים מעבר לנפטון. התגלית המשמעותית הייתה אריס בשנת 2005, גוף שנראה גדול מפלוטו. המדענים ניצבו בפני דילמה – האם להכריז על אריס ככוכב הלכת העשירי, או לבחון מחדש את ההגדרה עצמה.

האיגוד האסטרונומי הבינלאומי קבע שלושה קריטריונים רשמיים להגדרת כוכב לכת:

1. הגוף חייב להקיף את השמש ישירות (לא להיות ירח).
2. הגוף חייב להיות בעל מסה מספקת כדי שכוח הכבידה שלו יגרום לו להגיע לשיווי משקל הידרוסטטי (כלומר, צורה כמעט כדורית).
3. הגוף חייב “לנקות” את סביבת מסלולו מגופים אחרים.

פלוטו עמד בשני הקריטריונים הראשונים, אך נכשל בשלישי. הוא נמצא ב”חגורת קויפר”, אזור המכיל אלפי גופים קטנים, והמסלול שלו מצטלב עם זה של נפטון. פלוטו לא “ניקה” את סביבתו ולכן הוגדר מחדש כ”כוכב לכת ננסי”.

החלטה זו יצרה קטגוריה חדשה – כוכבי לכת ננסיים, הכוללת כיום חמישה גופים מוכרים: פלוטו, אריס, האומיה, מייקמייק וצרס (האחרון נמצא בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק).

למרות הדיוק המדעי, ההחלטה עוררה מחלוקת. רבים, כולל חלק מהמדענים, הביעו אכזבה והתנגדות לשינוי הסיווג. עד היום, ישנם מדענים הקוראים לשקול מחדש את ההגדרה ולהחזיר לפלוטו את מעמדו.

מעניין לציין כי מדינת ניו מקסיקו בארה”ב (מקום הולדתו של קלייד טומבו, מגלה פלוטו) אף חוקקה חוק המכריז רשמית כי פלוטו מוכר ככוכב לכת בשטחה כאשר הוא עובר בשמי המדינה.

מעבר למערכת השמש – אקסופלנטות וכוכבי לכת במערכות אחרות

אמנם במערכת השמש שלנו ישנם שמונה כוכבי לכת בלבד, אך היקום מלא במערכות כוכביות אחרות עם כוכבי לכת משלהן. כוכבי לכת אלה, המקיפים כוכבים אחרים מלבד השמש, מכונים “אקסופלנטות” (Exoplanets) או “כוכבי לכת חוץ-שמשיים”.

מאז גילוי האקסופלנטה הראשונה בשנת 1992, חוקרים גילו יותר מ-5,000 כוכבי לכת המקיפים כוכבים אחרים. ההערכות המדעיות מצביעות על כך שבגלקסיית שביל החלב לבדה יש מיליארדי כוכבי לכת, רבים מהם עשויים להיות דומים לכדור הארץ.

טלסקופ החלל קפלר, שהושק ב-2009, שיחק תפקיד מרכזי בגילוי אקסופלנטות. הוא גילה אלפי מועמדים, רבים מהם אושרו מאוחר יותר ככוכבי לכת. טלסקופ החלל ג’יימס ווב, שהושק ב-2021, מוסיף תובנות חשובות, כולל יכולת לחקור את האטמוספרות של כוכבי לכת אלה.

סוגים עיקריים של אקסופלנטות שהתגלו:

• כוכבי לכת דמויי נפטון – גופים גזיים גדולים, דומים לנפטון שלנו.
• ענקי גז – כוכבי לכת ענקיים, דומים לצדק ושבתאי.
• סופר ארץ – כוכבי לכת סלעיים הגדולים מכדור הארץ אך קטנים מנפטון.
• כוכבי לכת דמויי ארץ – כוכבי לכת סלעיים בגודל דומה לכדור הארץ.
• ענקי גז חמים – ענקי גז הקרובים מאוד לכוכב שלהם, עם טמפרטורות גבוהות במיוחד.

אחד האתגרים המרכזיים באסטרונומיה המודרנית הוא איתור כוכבי לכת הנמצאים ב”אזור הזהבה” – המרחק האופטימלי מהכוכב שלהם המאפשר קיום של מים במצב נוזלי ותנאים המתאימים פוטנציאלית לחיים.

מערכות מרתקות שהתגלו כוללות את TRAPPIST-1, מערכת עם שבעה כוכבי לכת בגודל כדור הארץ, שלושה מהם באזור הזהבה, ואת Kepler-186, שבה התגלה Kepler-186f, כוכב לכת בגודל דומה לכדור הארץ הנמצא באזור הזהבה של הכוכב שלו.

האם יש כוכב לכת נוסף במערכת השמש? התיאוריות על “פלנט X”

למרות שכיום מוכרים באופן רשמי שמונה כוכבי לכת במערכת השמש, ישנן תיאוריות מדעיות המציעות שייתכן וקיים כוכב לכת גדול נוסף, המכונה לעתים “פלנט X” או “כוכב לכת 9”. תיאוריות אלו התפתחו על בסיס תצפיות ואנומליות שטרם זכו להסבר מלא.

מקורן של התיאוריות הללו בתצפיות על התנהגות חריגה של גופים קטנים מעבר לנפטון. בשנת 2016, שני אסטרונומים מקליפורניה, מייק בראון וקונסטנטין בטיגין, פרסמו מחקר שמצא כי קבוצה של גופים קטנים בחגורת קויפר מראים דפוסי מסלול דומים שאינם אקראיים. הם הציעו שהסבר אפשרי הוא כוכב לכת גדול שטרם התגלה.

לפי המודלים התיאורטיים, “כוכב לכת 9” עשוי להיות:

• בגודל של 5-10 פעמים מסת כדור הארץ
• במרחק של כ-400-800 יחידות אסטרונומיות מהשמש (יחידה אסטרונומית אחת היא המרחק בין השמש לכדור הארץ)
• בעל מסלול אליפטי מאוד
• משלים הקפה אחת של השמש בכ-10,000-20,000 שנה

הסיבה שגוף כזה, אם אכן קיים, טרם התגלה היא המרחק העצום שלו והבהירות הנמוכה שלו. לצורך השוואה, אור השמש מגיע לפלוטו בעוצמה של אלפית מזו שמגיעה לכדור הארץ. אור השמש שיגיע ל”כוכב לכת 9″ יהיה חלש פי עשרות אלפים מזה שמגיע לפלוטו.

חשוב להדגיש: כרגע אין הוכחה ישירה לקיומו של גוף כזה, רק ראיות עקיפות המבוססות על השפעות כבידתיות. אסטרונומים ממשיכים לסרוק את השמיים בחיפוש אחר ראיות ישירות לקיומו.

מעניין לציין שבמהלך ההיסטוריה היו מספר מקרים של “כוכבי לכת מנובאים” שהתבססו על תצפיות של הפרעות במסלולים. חלק מהתחזיות התממשו (כך התגלה נפטון), בעוד שאחרות הופרכו או נותרו ללא הוכחה.

סיווג גופים אחרים במערכת השמש שאינם כוכבי לכת

מלבד שמונת כוכבי הלכת הרשמיים, מערכת השמש שלנו כוללת מגוון רחב של גופים שמימיים אחרים. הכרת סוגי הגופים השונים חשובה להבנה מלאה של המבנה של מערכת השמש:

כוכבי לכת ננסיים

זוהי קטגוריה חדשה יחסית, שהוגדרה ב-2006 יחד עם ההגדרה המחודשת של כוכבי לכת. כוכב לכת ננסי עומד בשני הקריטריונים הראשונים להגדרת כוכב לכת (מקיף את השמש ישירות ובעל צורה כמעט כדורית), אך אינו מנקה את סביבת מסלולו. כיום מוכרים חמישה כוכבי לכת ננסיים:

• פלוטו – בעבר כוכב הלכת התשיעי, נמצא בחגורת קויפר.
• אריס – בגודל דומה לפלוטו, נמצא באזור הפזור של הדיסקה.
• האומיה – בעל צורה מאורכת יחסית בגלל מהירות סיבוב גבוהה.
• מייקמייק – נקרא על שם אל הבריאה של תרבות ראפא נוי (אי הפסחא).
• צרס – הגוף הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים, נחשב בעבר לאסטרואיד.

ירחים

הירחים הם גופים טבעיים המקיפים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים או אסטרואידים. במערכת השמש יש יותר מ-200 ירחים ידועים, כאשר מספרם גדל בהתמדה עם גילויים חדשים. כמה מהירחים המעניינים ביותר:

• הירח של כדור הארץ – הירח היחיד של כדור הארץ וחמישי בגודלו במערכת השמש.
• גנימד – הירח הגדול ביותר במערכת השמש, גדול אפילו מכוכב הלכת מרקורי. מקיף את צדק.
• טיטאן – הירח היחיד במערכת השמש עם אטמוספרה צפופה, מקיף את שבתאי.
• אירופה – ירח של צדק, בעל קרום קרח המכסה כנראה אוקיינוס תת-קרקעי.
• איו – הירח הגעשי ביותר במערכת השמש, מקיף את צדק.
• אנצלדוס – ירח של שבתאי, בעל גייזרים פעילים של מים.

אסטרואידים

אסטרואידים הם גופים סלעיים קטנים יחסית המקיפים את השמש. רובם נמצאים בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק, אך ישנם גם אסטרואידים הנעים במסלולים אחרים. המאפיינים העיקריים של אסטרואידים:

• גודל – מכמה מטרים ועד מאות קילומטרים בקוטר.
• רוב האסטרואידים אינם גדולים מספיק להגיע לצורה כדורית.
• מורכבים בעיקר מסלעים וחומרים מתכתיים.
• מספר האסטרואידים הידועים עולה על 1.1 מיליון.

כוכבי שביט

כוכבי שביט הם גופים קטנים המורכבים בעיקר מקרח, אבק וגזים קפואים. כאשר הם מתקרבים לשמש, חלק מהחומר מתאדה ויוצר “זנב” מרשים. מקורם של רוב כוכבי השביט באזורים המרוחקים של מערכת השמש:

• חגורת קויפר – מעבר למסלולו של נפטון.
• ענן אורט – ענן היפותטי של גופים קטנים המקיף את מערכת השמש במרחק של עד שנת אור.
• כוכבי שביט מחזוריים, כמו האלי (Halley), חוזרים למערכת השמש הפנימית במחזוריות קבועה.

גופים קטנים מעבר לנפטון

מעבר למסלולו של נפטון נמצאים אלפי גופים קטנים, המחולקים למספר אזורים:

• חגורת קויפר – טבעת של גופים קטנים מעבר לנפטון, בה נמצא גם פלוטו.
• האזור הפזור של הדיסקה (Scattered Disc) – אזור המכיל גופים במסלולים יותר אליפטיים ונטויים.
• עצמים בעלי מסלול רחוק (Detached Objects) – גופים שמסלולם רחוק מאוד ואינם מושפעים ישירות מנפטון.

מחקר הגופים הקטנים במערכת השמש חשוב מאוד, שכן הם נותרו כמעט ללא שינוי מאז היווצרות מערכת השמש לפני כ-4.6 מיליארד שנה, ומהווים “עדים” לתהליכי היווצרות המערכת.

איך הוגדרו כוכבי לכת לאורך ההיסטוריה ואיך מסווגים אותם כיום

הגדרת המושג “כוכב לכת” עברה שינויים משמעותיים לאורך ההיסטוריה האנושית, והושפעה מהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות. מעניין לבחון כיצד השתנתה הגדרה זו מהעת העתיקה ועד לסיווג המודרני.

התפתחות היסטורית של המושג “כוכב לכת”

העת העתיקה: המונח “כוכב לכת” (מיוונית: “פלנטס”, משמעו “נודד”) התייחס לשבעה גופים שמימיים שנעו יחסית לכוכבים ה”קבועים” בשמיים: השמש, הירח, מרקורי, ונוס, מאדים, צדק ושבתאי.

המאה ה-16 וה-17: המהפכה הקופרניקאית הציבה את השמש במרכז והגדירה את כדור הארץ ככוכב לכת. הירח הוגדר מחדש כגוף המקיף את כדור הארץ (ירח). מספר כוכבי הלכת ירד לשישה.

המאה ה-18 וה-19: גילויים של אורנוס (1781), צרס (1801), וגופים דומים בחגורת האסטרואידים, ולבסוף נפטון (1846), הרחיבו את רשימת כוכבי הלכת. צרס וגופים דומים הוגדרו תחילה ככוכבי לכת, אך סווגו מחדש כאסטרואידים כשהתגלו עוד רבים כמותם.

המאה ה-20: עם גילוי פלוטו ב-1930, מספר כוכבי הלכת עמד על תשעה. זה נותר המספר המקובל לרוב המאה ה-20, למרות שמדענים הבחינו כי פלוטו שונה מכוכבי הלכת האחרים בגודלו ובמסלולו.

שנת 2006: גילוי גופים דומים בגודלם לפלוטו מעבר לנפטון, ובמיוחד אריס (שנראה גדול מפלוטו), הוביל לדיון מחודש בהגדרת כוכב לכת. האיגוד האסטרונומי הבינלאומי קבע הגדרה פורמלית שהורידה את מספר כוכבי הלכת לשמונה.

הסיווג המודרני של כוכבי לכת

כיום, כוכבי הלכת במערכת השמש מסווגים למספר קטגוריות עיקריות:

סוג	מאפיינים	דוגמאות
כוכבי לכת ארציים (Terrestrial Planets)	– קטנים וסלעיים – בעלי צפיפות גבוהה – קרובים יחסית לשמש – מעט או ללא ירחים – אטמוספרה דקה יחסית (אם בכלל)	מרקורי, ונוס, כדור הארץ, מאדים
ענקי גז (Gas Giants)	– גדולים מאוד – מורכבים בעיקר ממימן והליום – בעלי צפיפות נמוכה – מערכות ירחים מורכבות – מערכות טבעות	צדק, שבתאי
ענקי קרח (Ice Giants)	– גדולים, אך קטנים מענקי הגז – מורכבים בעיקר מחומרים כבדים יותר כמו מתאן, אמוניה ומים – רחוקים מהשמש – מערכות ירחים	אורנוס, נפטון

בנוסף, יש סיווגים לפי מיקום במערכת השמש:

• כוכבי לכת פנימיים – מרקורי, ונוס, כדור הארץ ומאדים (נמצאים בין השמש לחגורת האסטרואידים).
• כוכבי לכת חיצוניים – צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון (נמצאים מעבר לחגורת האסטרואידים).

בהקשר של מערכות כוכביות אחרות, מדענים זיהו ומגדירים סוגים נוספים של כוכבי לכת, כגון “סופר ארצות” (כוכבי לכת סלעיים הגדולים מכדור הארץ) ו”ענקי גז חמים” (ענקי גז הקרובים מאוד לכוכב שלהם).

הסיווג המודרני של כוכבי לכת ממשיך להתפתח עם גילויים חדשים, וייתכנו שינויים נוספים בעתיד ככל שהבנתנו את היקום תתרחב.

סיכום: מבט כולל על מערכת השמש ושמונת כוכבי הלכת

מערכת השמש שלנו היא מערכת מורכבת ומרתקת המכילה כיום שמונה כוכבי לכת מוכרים רשמית: ארבעה כוכבי לכת ארציים קרובים לשמש (מרקורי, ונוס, כדור הארץ ומאדים), שני ענקי גז (צדק ושבתאי) ושני ענקי קרח (אורנוס ונפטון). בנוסף, המערכת כוללת חמישה כוכבי לכת ננסיים, מאות ירחים, אלפי אסטרואידים, כוכבי שביט ומגוון גופים קטנים אחרים.

הגדרת כוכב לכת השתנתה לאורך ההיסטוריה, ובאופן משמעותי בשנת 2006, כאשר נקבעה הגדרה פורמלית שהורידה את פלוטו למעמד של כוכב לכת ננסי. מערכת השמש שלנו היא רק אחת מתוך אינספור מערכות כוכביות ביקום, רבות מהן מכילות כוכבי לכת משלהן. הבנת המורכבות והמגוון של מערכת השמש שלנו מספקת לנו בסיס להבנת מערכות אחרות ומקומנו ביקום הרחב.

שאלות נפוצות בנושא כמה כוכבי לכת יש במערכת השמש

מקורות נוספים:

• מערכת השמש – ויקיפדיה
• מכון דוידסון – מאמר על אקסופלנטות