איפה חותמים אבטלה: המדריך המקיף לקבלת דמי אבטלה בישראל
אובדן מקום עבודה מהווה אתגר משמעותי עבור כל אדם. במצב זה, חשוב להכיר את הזכויות המגיעות לך ואת התהליכים הנדרשים לקבלת דמי אבטלה. מדי יום, כ-1,000 ישראלים מצטרפים למעגל מחפשי העבודה, וחשוב שידעו בדיוק איפה חותמים אבטלה וכיצד מתנהל התהליך כולו. דמי אבטלה נועדו לספק רשת ביטחון כלכלית זמנית עבור מי שאיבדו את מקום עבודתם, ומשולמים על־ידי המוסד לביטוח לאומי. מדריך זה יסייע לך להבין את תהליך ההרשמה לדמי אבטלה, תנאי הזכאות, המסמכים הנדרשים, וכמובן – איפה מתבצע הרישום לאבטלה בפועל. נספק מידע מקיף שיעזור לך לנווט בתהליך באופן יעיל ולמצות את זכויותיך בתקופה מאתגרת זו.
מהם דמי אבטלה ומי זכאי להם?
דמי אבטלה הם קצבה המשולמת על־ידי המוסד לביטוח לאומי למי שאיבדו את מקום עבודתם שלא מרצונם. הם נועדו לספק הכנסה זמנית בתקופת החיפוש אחר עבודה חדשה.
הזכאות לדמי אבטלה ניתנת למי שעומד במספר תנאים בסיסיים:
- גיל: מלאו לך 20 שנים (במקרים מיוחדים גם מגיל 18) ועדיין לא הגעת לגיל פרישה.
- תקופת אכשרה: צברת 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה.
- סיבת האבטלה: פוטרת ממקום עבודתך או שהסתיימה תקופת החוזה (ולא התפטרת מרצונך).
- רישום בשירות התעסוקה: נרשמת כדורש עבודה בשירות התעסוקה.
- זמינות לעבודה: אתה זמין ומוכן לעבודה מתאימה.
חשוב לציין כי חיילים משוחררים נהנים מתנאים מקלים יותר. הם זכאים לדמי אבטלה גם אם לא צברו את תקופת האכשרה הנדרשת, בתנאי שהשתחררו מהצבא בשנה האחרונה.
גובה דמי האבטלה נקבע על סמך השכר שלך בתקופה שקדמה לאבטלה. בדרך כלל מדובר בכ-60%-80% מהשכר הקודם, עד לתקרה מסוימת. משך הזכאות לדמי אבטלה תלוי בגיל ובמצב המשפחתי, ונע בין 50 ל-175 ימים.
תהליך הרישום לקבלת דמי אבטלה – היכן נרשמים לדמי אבטלה?
תהליך קבלת דמי האבטלה כולל מספר שלבים מרכזיים. חשוב לבצע אותם בסדר הנכון כדי להבטיח את קבלת הזכאות במהירות:
שלב 1: רישום בשירות התעסוקה
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להירשם בשירות התעסוקה. זהו למעשה המקום בו “חותמים אבטלה”. ישנן מספר אפשרויות לביצוע הרישום:
- רישום מקוון: באמצעות אתר שירות התעסוקה (www.taasuka.gov.il) – האופציה המומלצת והנוחה ביותר.
- מוקד טלפוני: ניתן להתקשר למוקד שירות התעסוקה בטלפון *9687.
- הגעה פיזית: ניתן להגיע פיזית לאחת מלשכות שירות התעסוקה הפזורות ברחבי הארץ.
עליך להירשם תוך 7 ימים ממועד הפסקת העבודה. רישום מאוחר יותר עלול לגרום לאובדן ימי זכאות. בעת הרישום תקבל מעמד של “דורש עבודה” ותיפתח לך תביעה במערכת.
שלב 2: התייצבות בשירות התעסוקה
לאחר הרישום הראשוני, יהיה עליך להתייצב בשירות התעסוקה באופן תקופתי. בעבר היה נהוג להתייצב אחת לשבוע, אך כיום במקרים רבים ההתייצבות נדרשת אחת לשבועיים או אף אחת לחודש.
התייצבות זו ידועה בשם העממי “חתימת אבטלה” והיא חיונית לקבלת דמי האבטלה. התייצבות זו מתבצעת כיום בדרכים הבאות:
- אפליקציית “התייצבות דיגיטלית” של שירות התעסוקה (הדרך המומלצת והנוחה ביותר)
- אתר האינטרנט של שירות התעסוקה
- עמדות שירות עצמי בלשכות התעסוקה
- התייצבות פיזית בלשכת התעסוקה (במקרים מסוימים)
שלב 3: הגשת תביעה לדמי אבטלה בביטוח לאומי
במקביל לרישום בשירות התעסוקה, יש להגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי. את התביעה ניתן להגיש:
- באופן מקוון: דרך אתר הביטוח הלאומי (www.btl.gov.il)
- באמצעות הדואר: על-ידי שליחת טופס ידני לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך
- בתיבת השירות: בכניסה לסניף הביטוח הלאומי
- במסירה אישית: בקבלת קהל בסניף הביטוח הלאומי
מועד הגשת התביעה משפיע על מועד תחילת הזכאות לדמי אבטלה, לכן מומלץ להגיש את התביעה בהקדם האפשרי.
המסמכים הנדרשים לרישום ותביעת דמי אבטלה
כדי להבטיח טיפול מהיר בתביעתך, יש להצטייד במסמכים הבאים בעת הרישום לאבטלה והגשת התביעה לביטוח לאומי:
מסמכים לרישום בשירות התעסוקה:
- תעודת זהות או דרכון בתוקף
- פרטי חשבון בנק (מספר חשבון, סניף ובנק)
- כתובת מגורים עדכנית ופרטי התקשרות
- פרטים על השכלה וניסיון תעסוקתי
מסמכים להגשת תביעה לביטוח הלאומי:
- טופס תביעה לדמי אבטלה (מקוון או ידני – טופס בל/1500)
- אישור המעסיק על תקופת העסקה ושכר (טופס בל/1514)
- תלושי שכר של 18 החודשים האחרונים
- מכתב פיטורין או אישור על סיום העסקה
- אישור שחרור מצה”ל (לחיילים משוחררים)
- אישור על פתיחת תיק כדורש עבודה בשירות התעסוקה
במקרים מיוחדים, כגון תושב חוזר, עולה חדש או בעל מוגבלות, ייתכן שיידרשו מסמכים נוספים. מומלץ לבדוק באתר הביטוח הלאומי את הדרישות המדויקות למקרה הספציפי שלך.
| סוג מסמך | למי מגישים | חובה/רשות |
|---|---|---|
| תעודת זהות | שירות התעסוקה וביטוח לאומי | חובה |
| טופס תביעה לדמי אבטלה | ביטוח לאומי | חובה |
| אישור מעסיק | ביטוח לאומי | חובה |
| תלושי שכר | ביטוח לאומי | חובה |
| מכתב פיטורין | ביטוח לאומי | חובה |
| אישור פתיחת תיק | ביטוח לאומי | חובה |
מקומות לרישום אבטלה – לשכות התעסוקה ברחבי הארץ
שירות התעסוקה מפעיל לשכות רבות ברחבי הארץ, המאפשרות רישום פיזי כדורש עבודה. אף כי כיום ניתן לבצע את רוב התהליכים באופן מקוון, חשוב להכיר את מיקום הלשכות למקרה שיהיה צורך בהגעה פיזית.
לשכות תעסוקה מרכזיות:
- ירושלים: רח’ יפו 21, בניין כלל
- תל אביב: רח’ סלמה 53
- חיפה: שד’ פל-ים 7
- באר שבע: שד’ זלמן שזר 31
- נצרת: רח’ 3060, בניין ופא
- אשדוד: רח’ הבנים 1
- פתח תקווה: רח’ ההסתדרות 26
- חולון: רח’ ברקת 7, קרית שרת
- אשקלון: רח’ צה”ל 37
- נתניה: רח’ הרצל 13
שעות הפעילות של לשכות התעסוקה הן בדרך כלל: ימים א’-ה’ בין השעות 8:00-12:30, ובחלק מהלשכות גם בימי א’ ו-ג’ אחר הצהריים בין 16:00-18:00. מומלץ לבדוק את שעות הפעילות המדויקות לגבי הלשכה הספציפית באתר שירות התעסוקה.
ניתן לאתר את הלשכה הקרובה למקום מגוריך באמצעות מערכת איתור הלשכות באתר שירות התעסוקה. באתר תוכל גם למצוא מידע עדכני לגבי שירותים מיוחדים הניתנים בכל לשכה.
הבדלים בין רישום אבטלה בשגרה לבין מצבי חירום
תהליכי הרישום לאבטלה משתנים לעתים בתקופות חירום או במצבים מיוחדים. למשל, במהלך מגפת הקורונה, הוכנסו שינויים משמעותיים בתהליכי הרישום וההתייצבות.
שינויים אפשריים בתקופות חירום:
- ביטול חובת ההתייצבות הפיזית ומעבר להתייצבות אונליין בלבד
- הקלות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה
- הארכת תקופת הזכאות מעבר למקובל בשגרה
- מסלולים מקוצרים לבחינת הזכאות
- הגדלת סכומי דמי האבטלה או מתן מענקים מיוחדים
בתקופת משבר הקורונה, למשל, ניתן היה להירשם לאבטלה באופן מקוון בלבד, וחובת ההתייצבות השבועית הוחלפה בהצהרה דיגיטלית. בנוסף, הוארכה תקופת הזכאות לדמי אבטלה ואף ניתנו מענקים מיוחדים למובטלים.
במצב חירום ביטחוני, כגון בעת מבצעים צבאיים או מלחמות, ייתכנו הקלות אזוריות בהתאם למצב באזורים מסוימים בארץ. למשל, תושבי יישובים בקו העימות עשויים לקבל הקלות בתנאי הזכאות או באופן ההתייצבות.
חשוב להתעדכן באתרי המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה בעת חירום, כדי לקבל את המידע העדכני ביותר לגבי תהליכי הרישום והזכאות.
זכויות וחובות של מקבלי דמי אבטלה
כמקבל דמי אבטלה, יש לך מספר זכויות וחובות שחשוב להכיר. הבנת החובות חיונית על מנת לא לאבד את הזכאות לדמי אבטלה.
זכויות עיקריות:
- קבלת דמי אבטלה בהתאם לתנאי הזכאות
- הפניה להכשרות מקצועיות או לימודים מטעם שירות התעסוקה
- סיוע בחיפוש עבודה והפניות למשרות מתאימות
- קבלת מענק עבודה מועדפת (לחיילים משוחררים)
- המשך ביטוח רפואי בקופת החולים
- פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי בתקופת קבלת דמי אבטלה
חובות עיקריות:
- התייצבות סדירה בשירות התעסוקה (פיזית או דיגיטלית)
- חיפוש עבודה באופן פעיל והשתתפות בראיונות עבודה שאליהם הופנית
- קבלת הצעת עבודה מתאימה – סירוב עלול להביא לשלילת דמי האבטלה
- דיווח על כל שינוי במצב התעסוקתי לשירות התעסוקה ולביטוח לאומי
- השתתפות בסדנאות והכשרות שמציע שירות התעסוקה
- דיווח על הכנסות מעבודה או ממקורות אחרים בתקופת האבטלה
חשוב לדעת: עבודה מתאימה מוגדרת באופן שונה בתקופות שונות של האבטלה. בחודשים הראשונים, עבודה מתאימה היא כזו התואמת את הכשרתך וניסיונך. אולם לאחר תקופה מסוימת, ההגדרה מתרחבת ועליך לקבל גם הצעות עבודה פחות תואמות.
אי עמידה בחובות אלה עלולה להוביל לשלילה זמנית או קבועה של הזכאות לדמי אבטלה. למשל, אי התייצבות בשירות התעסוקה תגרום לאובדן ימי זכאות, וסירוב לעבודה מתאימה עלול להביא להפסקת תשלום דמי האבטלה.
השפעת עבודה חלקית על דמי אבטלה
רבים אינם יודעים שניתן לעבוד באופן חלקי ועדיין לקבל דמי אבטלה (חלקיים). עבודה חלקית בתקופת האבטלה לא בהכרח שוללת את זכאותך לדמי אבטלה, אך היא משפיעה על גובה התשלום.
כיצד מחושבים דמי אבטלה בעת עבודה חלקית?
הביטוח הלאומי מעודד השתלבות בעבודה, גם אם חלקית, ולכן קבע נוסחה מיוחדת לחישוב דמי האבטלה במקרה זה:
- אם השכר מהעבודה החלקית נמוך מ-25% מדמי האבטלה המלאים – תקבל את דמי האבטלה המלאים בניכוי השכר שהרווחת.
- אם השכר מהעבודה החלקית גבוה מ-25% מדמי האבטלה המלאים אך נמוך מדמי האבטלה – תקבל 75% מדמי האבטלה המגיעים לך בניכוי מחצית מהשכר שהרווחת.
- אם השכר מהעבודה החלקית גבוה מדמי האבטלה המלאים – לא תהיה זכאי לדמי אבטלה באותו החודש.
חשוב להדגיש: יש לדווח לשירות התעסוקה ולביטוח הלאומי על כל עבודה, גם אם חלקית או זמנית. אי דיווח עלול להיחשב כהונאה ולהוביל לדרישה להחזר דמי אבטלה ואף לקנסות.
יתרון נוסף בעבודה חלקית הוא שימי העבודה החלקית לא נספרים כימי ניצול זכאות, כך שתקופת הזכאות שלך לדמי אבטלה מתארכת. זוהי דרך טובה למקסם את התמיכה הכלכלית תוך כדי שמירה על קשר עם שוק העבודה.
תהליך הגשת ערעור על החלטות בנושא דמי אבטלה
לעתים, המוסד לביטוח לאומי עשוי לדחות את תביעתך לדמי אבטלה או לקבוע סכום נמוך ממה שציפית. במקרים אלה, יש לך זכות לערער על ההחלטה.
שלבי הגשת ערעור:
- השגה בפני פקיד התביעות: השלב הראשון הוא פנייה לפקיד התביעות שטיפל בתביעתך, בבקשה לבחון מחדש את ההחלטה. ניתן לעשות זאת באמצעות פנייה בכתב לסניף הביטוח הלאומי.
- ערעור לוועדת תביעות: אם פנייתך נדחתה, באפשרותך להגיש ערעור לוועדת התביעות של הביטוח הלאומי. הערעור יוגש בכתב, תוך 30 יום מקבלת ההחלטה, לאותו סניף ביטוח לאומי שטיפל בתביעתך.
- תביעה לבית הדין לעבודה: אם גם ועדת התביעות דחתה את ערעורך, ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. את התביעה יש להגיש תוך 6 חודשים מיום קבלת ההחלטה של ועדת התביעות.
- ערעור לבית הדין הארצי לעבודה: במקרה של דחייה בבית הדין האזורי, ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
טיפים להגשת ערעור אפקטיבי:
- איסוף מסמכים תומכים: אסוף כל מסמך רלוונטי התומך בטענותיך (תלושי שכר, מכתבי פיטורין, אישורים רפואיים וכו’).
- פירוט מדויק: הסבר בבירור מדוע אתה סבור שההחלטה שגויה, תוך התייחסות לתקנות ולחוקים הרלוונטיים.
- פנייה לסיוע משפטי: שקול לפנות לעורך דין המתמחה בדיני עבודה וביטוח לאומי, או לסיוע המשפטי של משרד המשפטים אם אין ידך משגת.
- עמידה בלוחות זמנים: הקפד להגיש את הערעורים במועדים הקבועים בחוק.
חשוב לדעת כי הגשת ערעור אינה דוחה את ביצוע ההחלטה המקורית. אם הערעור יתקבל, תקבל תשלום רטרואקטיבי עבור התקופה שבה היית זכאי לדמי אבטלה.
שירותים נוספים למובטלים מעבר לדמי אבטלה
מלבד דמי האבטלה עצמם, המדינה מציעה שירותים נוספים לסייע למובטלים לחזור למעגל התעסוקה ולהתמודד עם תקופת האבטלה:
שירותים מקצועיים לדורשי עבודה:
- הכשרה מקצועית: שירות התעסוקה והאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה מציעים מגוון קורסים והכשרות מקצועיות, חלקם בסבסוד מלא. מובטלים הלומדים בהכשרות אלו עשויים לקבל דמי אבטלה גם בתקופת ההכשרה.
- סדנאות לחיפוש עבודה: סדנאות המקנות כלים לחיפוש עבודה אפקטיבי, כתיבת קורות חיים והכנה לראיונות עבודה.
- אבחון תעסוקתי: אבחון מקצועי לזיהוי כישורים, נטיות ותחומי עיסוק מתאימים.
- ייעוץ קריירה אישי: פגישות אישיות עם יועץ תעסוקה לבניית מסלול קריירה מותאם אישית.
- מרכזי הכוון תעסוקתי: מרכזים הפזורים ברחבי הארץ המעניקים שירותי ייעוץ, הכוון והשמה.
הטבות כלכליות נוספות:
- הנחה בארנונה: רשויות מקומיות רבות מעניקות הנחה בארנונה למקבלי דמי אבטלה.
- מענק עבודה (מס הכנסה שלילי): מענק המשולם לבעלי הכנסה נמוכה, כולל למי שעבד באופן חלקי בתקופת האבטלה.
- מענקי לימודים: סיוע במימון לימודים למקצועות נדרשים במשק.
- דמי קיום: בתקופת הכשרה מקצועית מאושרת, ניתן לקבל דמי קיום בנוסף לדמי האבטלה החלקיים.
- סיוע בשכר דירה: מובטלים עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון, בהתאם לקריטריונים.
שירותים אלו מוצעים על-ידי גופים שונים, כולל שירות התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד העבודה והרווחה, משרד השיכון ועמותות שונות. מומלץ לפנות ליועץ התעסוקה בלשכת התעסוקה כדי לקבל מידע מקיף על השירותים הרלוונטיים עבורך.
תמיכה וסיוע בתהליך הגשת תביעת אבטלה
תהליך הגשת תביעה לדמי אבטלה עלול להיות מורכב ולעתים מבלבל. למרבה המזל, ישנם מספר גורמים המציעים סיוע לאורך התהליך:
גורמי סיוע רשמיים:
- מוקד טלפוני של הביטוח הלאומי: *6050 – מוקד המספק מידע ומענה על שאלות בנושא זכאות, תהליך הגשת התביעה ומעקב אחר תביעות.
- מוקד טלפוני של שירות התעסוקה: *9687 – מוקד המסייע בנושאי רישום, התייצבות והפניות לעבודה.
- יועצי תעסוקה בלשכות התעסוקה: יועצים העומדים לרשותך בלשכות, ויכולים לסייע בהבנת התהליך ובמיצוי זכויותיך.
- נציגי שירות בסניפי הביטוח הלאומי: מספקים מידע וסיוע בהגשת התביעה ומעקב אחריה.
ארגוני סיוע נוספים:
- מרכזי זכויות: ארגונים כמו “כל זכות” ו”ידיד” מפעילים מרכזי סיוע במיצוי זכויות חברתיות, כולל בתחום האבטלה.
- הסיוע המשפטי: משרד המשפטים מפעיל שירות סיוע משפטי חינם למעוטי יכולת, שיכול לסייע בהתמודדות עם דחיית תביעות וערעורים.
- ארגוני זכויות עובדים: ארגונים כמו “קו לעובד”, “ההסתדרות” וארגוני עובדים אחרים מציעים ייעוץ וליווי.
- עמותות לסיוע לאוכלוסיות ייחודיות: ארגונים המתמחים בסיוע לאוכלוסיות ספציפיות, כגון עולים חדשים, אנשים עם מוגבלויות וכו’.
כלים דיגיטליים:
- אתר “כל זכות”: מאגר מידע מקיף על זכויות אזרחיות וחברתיות, כולל מידע מפורט על דמי אבטלה ותהליכי הגשת תביעות.
- אפליקציית “המוסד לביטוח לאומי”: מאפשרת הגשת תביעות, מעקב אחר סטטוס התביעה וקבלת עדכונים.
- קבוצות פייסבוק וקהילות: קבוצות תמיכה למובטלים, המציעות ידע וניסיון שהצטבר אצל אחרים שעברו את התהליך.
אל תהסס לפנות לגורמים אלה לקבלת סיוע. לעתים קרובות, הבנה טובה יותר של התהליך והזכויות יכולה לחסוך זמן רב ולהבטיח שתקבל את מלוא הזכויות המגיעות לך.
סיכום: הצעדים העיקריים לרישום וקבלת דמי אבטלה
תהליך הרישום וקבלת דמי אבטלה בישראל אמנם כולל מספר שלבים, אך עם הכוונה נכונה, ניתן לעבור אותו ביעילות. כפי שהמדריך המפורט הזה הראה, הצעד הראשון הוא להבין איפה חותמים אבטלה – כלומר, להירשם בשירות התעסוקה כדורש עבודה. במקביל, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.
חשוב להקפיד על התייצבות סדירה (פיזית או דיגיטלית) בשירות התעסוקה ולחפש עבודה באופן פעיל. זכור כי דמי האבטלה הם זכות חוקית למי שעומד בתנאי הזכאות, ומטרתם לספק רשת ביטחון כלכלית זמנית בדרך חזרה לשוק העבודה. נצל את התקופה הזו גם להכשרה, לימודים או שדרוג מיומנויות שיסייעו לך במציאת עבודה מתאימה וטובה יותר בהמשך הדרך.
שאלות נפוצות בנושא איפה חותמים אבטלה
איפה מתבצע הרישום לדמי אבטלה?
הרישום לדמי אבטלה מתבצע בשני מקומות: בשירות התעסוקה (רישום כדורש עבודה) ובמוסד לביטוח לאומי (הגשת תביעה לדמי אבטלה). ניתן להירשם בשירות התעסוקה באופן מקוון דרך האתר, בטלפון *9687 או פיזית באחת מלשכות התעסוקה. את התביעה לדמי אבטלה ניתן להגיש באתר הביטוח הלאומי, בדואר, או בסניף.
כמה זמן אחרי הפיטורין אפשר לחתום אבטלה?
יש להירשם בשירות התעסוקה כדורש עבודה תוך 7 ימים ממועד הפסקת העבודה. רישום מאוחר יותר עלול לגרום לאובדן ימי זכאות. באשר לתביעה לדמי אבטלה בביטוח הלאומי, מומלץ להגיש אותה בהקדם האפשרי, אך אפשר להגישה עד 12 חודשים מיום תחילת האבטלה.
מהם המסמכים הנדרשים לחתימה על אבטלה?
המסמכים העיקריים הנדרשים הם: תעודת זהות, טופס תביעה לדמי אבטלה (בל/1500), אישור המעסיק על תקופת העסקה ושכר (טופס בל/1514), תלושי שכר של 18 החודשים האחרונים, מכתב פיטורין או אישור על סיום העסקה, ואישור על פתיחת תיק כדורש עבודה בשירות התעסוקה.
האם צריך להתייצב פיזית בלשכת התעסוקה?
כיום, ברוב המקרים אין צורך בהתייצבות פיזית. ניתן להירשם ולהתייצב באופן מקוון דרך אתר שירות התעסוקה או באמצעות אפליקציית “התייצבות דיגיטלית”. במקרים מסוימים, עדיין נדרשת התייצבות פיזית, בהתאם להנחיות שתקבל מיועץ התעסוקה האישי שלך.
כמה פעמים בחודש צריך לחתום אבטלה?
תדירות ההתייצבות נקבעת על ידי שירות התעסוקה בהתאם למאפיינים אישיים. ברוב המקרים, ההתייצבות נדרשת אחת לשבוע או אחת לשבועיים. במקרים מסוימים, כמו למשל אצל מבוגרים מעל גיל 57, ייתכן שתידרש התייצבות רק אחת לחודש. יועץ התעסוקה יעדכן אותך לגבי תדירות ההתייצבות הספציפית במקרה שלך.
האם אפשר לעבוד ועדיין לקבל דמי אבטלה?
כן, אפשר לעבוד באופן חלקי ועדיין לקבל דמי אבטלה חלקיים, בהתאם לנוסחה שקבע הביטוח הלאומי. אם השכר מהעבודה החלקית נמוך מדמי האבטלה המלאים שהיית מקבל, תקבל השלמה לדמי האבטלה. חשוב לדווח לשירות התעסוקה ולביטוח הלאומי על כל עבודה, גם אם חלקית או זמנית.
האם מי שהתפטר זכאי לדמי אבטלה?
ככלל, מי שהתפטר מרצונו אינו זכאי לדמי אבטלה, אלא אם ההתפטרות הייתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורין. נסיבות אלו כוללות, בין היתר: הרעה מוחשית בתנאי העבודה, מצב בריאותי שאינו מאפשר את המשך העבודה, מעבר מגורים למרחק העולה על 60 ק”מ ממקום העבודה, טיפול בבן משפחה חולה, או אלימות במקום העבודה. במקרים אלו, יש להציג אסמכתאות מתאימות.
כמה זמן אפשר לקבל דמי אבטלה?
משך הזכאות לדמי אבטלה תלוי בגיל ובמצב המשפחתי:
– למובטל עד גיל 35 ללא ילדים: עד 50-100 ימי אבטלה.
– למובטל עד גיל 35 עם ילדים: עד 67-138 ימי אבטלה.
– למובטל מגיל 35 עד 45: עד 67-138 ימי אבטלה.
– למובטל מגיל 45 ומעלה: עד 100-175 ימי אבטלה.
מספר ימי הזכאות המדויק נקבע גם על פי מספר חודשי העבודה שצברת לפני האבטלה.
מקורות מידע נוספים:
