איפה תורמים בגדים – מדריך מקיף לתרומת בגדים בישראל

תרומת בגדים היא דרך נפלאה לעזור לאחרים, לשמור על הסביבה ולפנות מקום בארון הבגדים שלנו. עם זאת, פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו תוהים – איפה תורמים בגדים ומה קורה איתם לאחר התרומה? בישראל קיימות מגוון אפשרויות לתרומת בגדים, החל ממיכלי איסוף ברחבי הערים, דרך עמותות חברתיות ועד לארגוני צדקה. חלק מהבגדים מגיעים למשפחות נזקקות, חלקם נמכרים בחנויות יד שנייה במחירים מוזלים, ויש גם כאלה שמשמשים למטרות אחרות – כמו בגדים ישנים שנתרמים לכלביות. במאמר זה נסקור את כל האפשרויות העומדות בפניכם כשאתם רוצים לתרום בגדים, נלמד לאן הם מגיעים, ואיך אפשר להבטיח שהתרומה שלנו תגיע למי שבאמת זקוק לה.

למה חשוב לתרום בגדים ואיך זה משפיע על הסביבה

תרומת בגדים היא לא רק מעשה של נדיבות, אלא גם צעד משמעותי בשמירה על הסביבה. תעשיית האופנה היא אחת מהתעשיות המזהמות ביותר בעולם. ייצור בגדים דורש כמויות עצומות של מים, חומרי גלם וכימיקלים שונים.

כאשר אנו תורמים בגדים במקום לזרוק אותם, אנחנו:

• מפחיתים פסולת – בגדים שנזרקים לפח מגיעים למטמנות ומתפרקים באיטיות רבה
• מצמצמים את הצורך בייצור חדש – כל פריט שממשיך לשמש אדם אחר חוסך את המשאבים הנדרשים לייצור פריט חדש
• עוזרים למשפחות נזקקות – רבים אינם מסוגלים לרכוש בגדים חדשים
• מקדמים כלכלה מעגלית – שימוש חוזר בבגדים תורם למודל כלכלי בר-קיימא

ארגון “פתחון לב” מפעיל את יוזמת “פתחון לב הירוקה” המדגישה את ההיבט הסביבתי של תרומת בגדים. לפי נתוניהם, מיחזור טון אחד של בגדים חוסך:

• כ-20,000 ליטרים של מים
• מניעת פליטה של כ-3.6 טון פחמן דו-חמצני
• חיסכון באנרגיה השווה לצריכה של בית ממוצע במשך 6 חודשים

מקומות שונים המקבלים תרומות בגדים ברחבי ישראל

בישראל קיימים מספר רב של ארגונים ומיזמים המקבלים תרומות בגדים. להלן המרכזיים שבהם:

עמותות וארגוני סיוע

פתחון לב – מהארגונים הוותיקים בישראל לסיוע למשפחות במצוקה כלכלית. הארגון מקבל בגדים בסניפיו הפזורים ברחבי הארץ. הבגדים הנתרמים מועברים ישירות למשפחות נזקקות או נמכרים במחירים סמליים בחנויות הארגון.

ויצ”ו – ארגון הנשים מפעיל מרכזי “ביגודית” בערים רבות, בהם ניתן לרכוש בגדים יד שנייה במחירים נמוכים מאוד. תרומות מתקבלות בסניפי ויצ”ו השונים.

יד שרה – מלבד ציוד רפואי, הארגון מקבל גם פריטי לבוש ומעביר אותם למשפחות נזקקות דרך מרכזי החלוקה שלו.

לתת – ארגון הסיוע ההומניטרי מארגן מבצעי איסוף בגדים בתקופות שונות של השנה, בעיקר לקראת החגים.

מיכלי איסוף עירוניים

ברחבי הערים בישראל פזורים מיכלי איסוף בגדים המופעלים על ידי הרשויות המקומיות או על ידי גופים פרטיים בשיתוף פעולה עם העיריות. באשדוד, למשל, פועלת עמותת “אשדוד נט” המספקת מידע על מוקדי איסוף ותרומה בעיר.

חשוב לבדוק מי מפעיל את המיכל ולאן מגיעים הבגדים שנתרמים אליו. רצוי להעדיף מיכלים המופעלים על ידי עמותות מוכרות כדי להבטיח שהתרומה אכן מגיעה למשפחות נזקקות.

רשתות קמעונאיות ומיזמים מסחריים

רשתות אופנה כמו H&M ורנואר מפעילות מיזמי איסוף בגדים בחנויותיהן. לעתים מוצעות הטבות לתורמים, כמו הנחה על רכישה הבאה. יש לציין שחלק מהבגדים הנאספים במיזמים אלה עוברים מיחזור ולא בהכרח מועברים כתרומה.

חנויות יד שנייה כמו המציון ואחרות מקבלות תרומות בגדים, משפצות ומוכרות אותם במחירים נמוכים, כאשר ההכנסות מועברות למטרות חברתיות.

מקומות ייחודיים לתרומת בגדים

כלביות ומקלטים לבעלי חיים – כפי שצוין במקורות, כלביות עירוניות מקבלות שמיכות ישנות, מגבות ובגדים שאינם ראויים ללבישה אך יכולים לשמש את בעלי החיים.

בתי חולים – מחלקות מסוימות, במיוחד במחלקות השיקום והגריאטריה, מקבלות לעתים בגדים עבור מאושפזים שזקוקים להם.

מרכזי קליטה לעולים חדשים – בתקופות של עלייה מוגברת, מרכזי הקליטה מקבלים תרומות בגדים עבור העולים.

אילו סוגי בגדים כדאי לתרום ואיך להכין אותם לתרומה

לא כל פריט לבוש שאינכם צריכים עוד מתאים לתרומה. הנה מספר הנחיות שיסייעו לכם להבין אילו בגדים כדאי לתרום וכיצד להכין אותם:

בגדים המתאימים לתרומה

• בגדים במצב טוב – ללא קרעים, כתמים או בלאי משמעותי
• בגדים נקיים ומכובסים – יש לכבס את הפריטים לפני התרומה
• בגדים עונתיים – במיוחד לקראת החורף או הקיץ
• בגדי ילדים – תמיד בביקוש גבוה בשל הצמיחה המהירה של ילדים
• בגדים חדשים עם תגיות – מבוקשים במיוחד ויכולים לשמש כמתנות
• מעילים, מגפיים וביגוד חם – בעלי חשיבות מיוחדת בחודשי החורף
• נעליים במצב טוב – נקיות וללא בלאי משמעותי בסוליה

טיפים להכנת הבגדים לתרומה

1. מיון מדוקדק – הפרידו בין פריטים ראויים ללבישה לבין אלה שיכולים לשמש למטרות אחרות (כמו מטליות או תרומה לכלביות)
2. כיבוס וקיפול – כבסו את כל הפריטים וקפלו אותם בצורה מסודרת
3. אריזה נפרדת – ארזו בגדי גברים, נשים וילדים בשקיות נפרדות וסמנו אותן
4. רשימה מפורטת – אם התרומה גדולה, הכינו רשימה של הפריטים הנתרמים
5. בדיקת כיסים – ודאו שלא נשארו חפצים אישיים או כסף בכיסי הבגדים

בגדים שאינם מתאימים לתרומה

חשוב להבין שלא כל בגד שאינכם צריכים מתאים לתרומה למשפחות נזקקות:

• בגדים קרועים או פגומים משמעותית
• בגדים מוכתמים שאינם ניתנים לניקוי
• הלבשה תחתונה משומשת (למעט פריטים חדשים עם תגיות)
• בגדים עם ריח לא נעים או עובש
• נעליים בלויות מאוד או כאלה שאינן מהוות זוג

עם זאת, גם בגדים שאינם מתאימים לתרומה ישירה למשפחות יכולים להיות שימושיים:

• בגדים קרועים או בלויים – יכולים להיתרם לכלביות או למיחזור טקסטיל
• מצעים ומגבות ישנים – מתאימים לכלביות ומקלטים לבעלי חיים
• חולצות טריקו ישנות – יכולות לשמש כמטליות לניקוי

איך פועלות עמותות הבגדים בישראל ומה קורה לבגדים לאחר התרומה

תהליך הטיפול בבגדים לאחר תרומתם משתנה בהתאם לארגון המקבל, אך בדרך כלל כולל את השלבים הבאים:

תהליך המיון והחלוקה

1. קליטה ומיון ראשוני – הבגדים הנתרמים נקלטים במרכז הלוגיסטי של הארגון ועוברים מיון ראשוני לפי סוג, גודל ומצב.

2. בדיקת איכות – צוותי מתנדבים בודקים כל פריט כדי לוודא שהוא ראוי לשימוש. פריטים שאינם עומדים בסטנדרטים מועברים למיחזור או לשימושים אחרים.

3. סידור וקיטלוג – הבגדים הראויים מסודרים לפי קטגוריות (גברים, נשים, ילדים), גדלים ועונות, ולעתים אף מקוטלגים במערכת ממוחשבת.

4. חלוקה או מכירה – בהתאם למדיניות הארגון, הבגדים מחולקים ישירות למשפחות נזקקות או נמכרים במחירים סמליים בחנויות הארגון.

מה קורה לבגדים שאינם ראויים לחלוקה

ארגונים מתקדמים משתמשים בגישה של “אפס פסולת” ומנסים למצוא שימוש לכל פריט:

• מיחזור טקסטיל – בגדים שאינם ראויים ללבישה נשלחים למפעלי מיחזור שהופכים אותם לחומרי גלם לתעשיות שונות
• תרומה לבעלי חיים – כפי שצוין קודם, בגדים ומצעים ישנים מועברים לכלביות ולמקלטים לבעלי חיים
• עיצוב מחדש – חלק מהארגונים משתפים פעולה עם מעצבים ויוצרים שמעניקים חיים חדשים לבגדים ישנים
• ייצוא – חלק מהבגדים המשומשים מיוצאים למדינות מתפתחות, אך יש לציין שלפרקטיקה זו יש גם ביקורת

מודלים עסקיים של עמותות הבגדים

עמותות שונות פועלות במודלים עסקיים שונים:

מודל החלוקה הישירה – עמותות כמו “פתחון לב” מקבלות בגדים ומעבירות אותם ישירות למשפחות נזקקות על פי קריטריונים מוגדרים. לפי נתוני הארגון, הם מחלקים אלפי פריטי לבוש מדי שנה.

מודל החנות החברתית – ארגונים כמו “ויצ”ו” ו”המציון” מפעילים חנויות יד שנייה שמוכרות את הבגדים הנתרמים במחירים נמוכים מאוד. ההכנסות מהמכירות משמשות למימון פעילויות חברתיות נוספות של הארגון.

מודל העסק החברתי – יוזמות חדשות יותר משלבות מודל עסקי עם מטרות חברתיות, למשל הכשרת אנשים עם מוגבלויות או נשים ממעגלי הרווחה לעבודה במיון ומכירה של בגדים יד שנייה.

תרומת בגדים בעתות חירום ולמען אוכלוסיות מיוחדות

בעתות חירום ומשבר, הצורך בבגדים גדל משמעותית. מלחמות, אסונות טבע או משברים אחרים יוצרים מצבים בהם אנשים נאלצים לעזוב את בתיהם בחופזה, לעתים עם מעט מאוד חפצים אישיים.

מבצעי איסוף בחירום

במצבי חירום כמו מלחמות או שריפות, מתארגנים לעתים קרובות מבצעי איסוף בגדים ספציפיים:

• איסוף לחיילים – בתקופות לחימה, מתארגנים מבצעים לאיסוף ציוד חם, גרביים, לבנים ופריטים נוספים עבור חיילים
• איסוף למפונים – במקרים של פינוי יישובים עקב מצב בטחוני או אסון טבע, נדרשים בגדים למשפחות שנאלצו לעזוב את בתיהן
• תרומות לנפגעי אסונות – לאחר רעידות אדמה, שיטפונות או אסונות אחרים

במצבים אלה, חשוב במיוחד לתרום בהתאם להנחיות הספציפיות שמפרסמים הארגונים המתאמים את המבצע, כדי למנוע עומס של פריטים לא נדרשים.

תרומות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים

ישנן אוכלוסיות עם צרכים ספציפיים בתחום הביגוד:

ניצולי שואה ואזרחים ותיקים – ארגונים כמו “יד לקשיש” מקבלים תרומות של בגדים חמים במיוחד, נעליים נוחות וגדלים מתאימים לאוכלוסייה המבוגרת.

נשים במעגל האלימות – נשים הנמלטות ממעגל האלימות מגיעות למקלטים לעתים קרובות ללא חפצים אישיים. ארגונים כמו “רוח נשית” ו”ל.א. לאלימות” מקבלים תרומות ייעודיות עבורן.

אנשים עם מוגבלויות – ישנו ביקוש ספציפי לבגדים מותאמים לאנשים עם מוגבלויות שונות. ארגונים כמו “בית איזי שפירא” ו”אלו”ט” מקבלים תרומות ייעודיות לאוכלוסיות אלה.

תרומות בגדים לפי עונות השנה

צרכי התרומה משתנים בהתאם לעונות השנה:

• חורף – מעילים, סוודרים, מגפיים, צעיפים, כובעים וכפפות נמצאים בביקוש גבוה
• קיץ – חולצות קצרות, מכנסיים קצרים, שמלות קלות וסנדלים
• תקופת החגים – בגדי חג מכובדים עבור משפחות שאינן יכולות לרכוש בגדים חדשים לחגים
• תחילת שנת הלימודים – מדים ותיקים לילדים ממשפחות מעוטות יכולת

פרויקטים חדשניים ושימוש חוזר בטקסטיל בישראל

בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה של יוזמות חדשניות בתחום הטקסטיל המשומש והאופנה בת-קיימא. אלו פרויקטים שלוקחים את רעיון תרומת הבגדים צעד אחד קדימה:

פרויקטים חינוכיים ואקדמיים

מוסדות אקדמיים בישראל מקדמים פרויקטים של שימוש חוזר בטקסטיל. כפי שמוזכר באחד המקורות, בית הספר “שנקר” לעיצוב אופנה מפעיל פרויקטים בהם סטודנטים לוקחים בגדים קיימים ומעצבים אותם מחדש:

“התערוכה שהוצבה בדיזנגוף סנטר למשך 17 ימים, הציגה בגדים מגוונים, מעוצבים ע״י הסטודנטים, כשהמשותף לכולם הוא שהכל נוצר מהקיים. הסטודנטים לקחו חומרי גלם קיימים ויצרו מהם עיצובים חדשים ומרהיבים.”

פרויקטים דומים מתקיימים גם במוסדות אחרים כמו בצלאל ומכללת שנקר, המעודדים את הסטודנטים לחשוב על אופנה בת-קיימא ושימוש חוזר בבגדים.

מיזמים עסקיים-חברתיים

• “לובשים נקי” – מיזם המעסיק אנשים עם מוגבלויות במיון ומכירה של בגדים יד שנייה
• “שי לכל נפש” – רשת חנויות יד שנייה שמעסיקה אנשים מאוכלוסיות מוחלשות
• “סטורי מהארון” – פלטפורמה דיגיטלית למכירה והחלפה של בגדים יד שנייה
• “אופנה מקיימת ישראל” – קהילה הפועלת לקידום מודעות לאופנה בת-קיימא, כולל שימוש חוזר בבגדים

מיחזור טקסטיל מתקדם

בנוסף לשימוש חוזר בבגדים, מתפתחות בישראל גם טכנולוגיות מיחזור טקסטיל מתקדמות:

• פיתוחים טכנולוגיים – חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות להפיכת פסולת טקסטיל לחומרי גלם חדשים
• שיתופי פעולה עם מפעלי טקסטיל – מפעלים הקולטים פסולת טקסטיל והופכים אותה למוצרים חדשים
• ייצור מוצרים מבגדים ממוחזרים – תיקים, שטיחים, כריות ומוצרים אחרים המיוצרים מבגדים ישנים

תרומת בגדים כחלק מאורח חיים בר-קיימא

תרומת בגדים היא חלק ממגמה רחבה יותר של אימוץ אורח חיים בר-קיימא. כיצד ניתן לשלב את תרומת הבגדים בתוך תפיסת עולם רחבה יותר של קיימות?

צמצום צריכת בגדים חדשים

הצעד הראשון בדרך לאופנה בת-קיימא הוא הפחתת הצריכה:

• אופנה איטית (Slow Fashion) – רכישת פחות פריטים, אך באיכות גבוהה יותר שיחזיקו מעמד זמן רב
• קפסולת לבוש – יצירת מלתחה מצומצמת של פריטים שמשתלבים זה עם זה
• שאלת “האם אני באמת צריך/ה זאת?” – לפני כל רכישה חדשה

רכישת בגדים יד שנייה

הצד השני של תרומת בגדים הוא רכישת בגדים יד שנייה:

• חנויות יד שנייה – תמיכה בחנויות המוכרות בגדים משומשים, בעיקר אלו המופעלות על ידי עמותות
• שווקי פשפשים ומכירות חצר – מקומות נוספים לרכישת בגדים משומשים
• פלטפורמות מקוונות – אתרים ואפליקציות המאפשרים קנייה, מכירה והחלפה של בגדים יד שנייה

השפעה חברתית וסביבתית

אימוץ שגרה של תרומת בגדים ורכישת יד שנייה משפיע הן על הסביבה והן על החברה:

• הפחתת טביעת הרגל האקולוגית – צמצום פסולת, חיסכון במים ובאנרגיה, והפחתת פליטות פחמן
• תמיכה במעגל התעסוקה החברתי – יצירת מקומות עבודה בעמותות ובעסקים חברתיים
• העצמת אוכלוסיות מוחלשות – סיוע למשפחות נזקקות בהשגת בגדים איכותיים במחירים נגישים
• חינוך הדור הבא – הטמעת ערכים של שיתוף, תרומה וקיימות

סיכום: איך לייעל את תרומת הבגדים ולהשפיע באופן מיטבי

תרומת בגדים היא דרך פשוטה אך רבת עוצמה לעשות טוב – הן לסביבה והן לאנשים הזקוקים לסיוע. כפי שראינו, ישנן דרכים רבות ומגוונות לתרום בגדים בישראל, החל ממיכלי איסוף עירוניים ועד לעמותות המעבירות את התרומות ישירות למשפחות נזקקות.

המפתח לתרומה אפקטיבית הוא מודעות – הן למקום אליו הבגדים מגיעים והן לסטנדרטים של הבגדים אותם אנחנו תורמים. בגד שהייתם שמחים ללבוש בעצמכם הוא בגד שמתאים לתרומה. כאשר אנחנו תורמים בצורה מושכלת, אנחנו מסייעים לארגונים להפנות את המשאבים שלהם למטרה העיקרית – עזרה למי שזקוק לה, במקום להשקיע זמן וכסף במיון ופינוי של פריטים לא מתאימים.

שאלות נפוצות על איפה תורמים בגדים בישראל

לקריאה נוספת על תרומת בגדים ואופנה בת-קיימא:

• פתחון לב הירוקה למען איכות הסביבה
• מדריך מקיף לתרומת בגדים בישראל