איפה צולמה הסדרה תחריר – סודות מאחורי הקלעים של דרמת המתח הישראלית

דרמת המתח “תחריר” הפכה לאחת היצירות הטלוויזיוניות המדוברות בישראל. הסדרה, שנוצרה על ידי שלמה משיח, אריאל בנבג’י ואסתר נמדר תמאם, מביאה למסך את אירועי הפריצה לשגרירות ישראל בקהיר ב-2011. אלו היו רגעים דרמטיים שבהם הקונספציה הישראלית קרסה ומאבטחים שנותרו מאחור נאלצו להילחם על חייהם. העלילה המרתקת הובילה צופים רבים לתהות היכן בדיוק צולמה הסדרה המרתקת הזו. מאחר שהסיפור מתרחש במצרים, אך מסיבות ביטחוניות ולוגיסטיות ברור שלא ניתן היה לצלם במצרים עצמה, נשאלת השאלה – איפה באמת צולמה הסדרה? במאמר זה נחשוף את כל הפרטים על מיקומי הצילום של “תחריר”, נציג מידע על היוצרים, השחקנים והסיפור המרתק מאחורי הקלעים.

הסיפור מאחורי דרמת המתח “תחריר” – רקע כללי

“תחריר” היא דרמת מתח ישראלית המבוססת על אירועים היסטוריים אמיתיים שהתרחשו בספטמבר 2011. במהלך ה”אביב הערבי”, המונים פרצו לשגרירות ישראל בקהיר. בעקבות אירוע זה, שישה מאבטחים ישראלים מצאו עצמם לכודים בתוך חדר ביטחון.

הסדרה מתארת את האירועים מנקודת מבטם של המאבטחים שנותרו מאחור. הם נאבקים לשרוד במשך שעות ארוכות עד לחילוצם. במהלך הסדרה אנו עוקבים אחר ההתמודדות שלהם עם חוסר הוודאות, הפחד והמתח.

יוצרי הסדרה – שלמה משיח, אריאל בנבג’י ואסתר נמדר תמאם – העניקו פרשנות דרמטית לאירועים האמיתיים. הם יצרו עלילה מרתקת המשלבת מתח, דרמה אנושית ופעולה. מאור שוויצר, יעל אלקנה, שון סופטי ואסי ישראלוף הם חלק מההרכב המרשים של השחקנים.

בהתחשב בנושא הרגיש והמורכב, אחת השאלות המעניינות ביותר היא – היכן צולמה הסדרה? כיצד הצליחו היוצרים לשחזר את האווירה המצרית והאירועים הדרמטיים שהתרחשו בקהיר?

מיקומי הצילום העיקריים – איך שחזרו את קהיר בישראל

למרות שהסדרה “תחריר” מתרחשת בעיקר בקהיר, מצרים, הצילומים עצמם התקיימו בישראל. מסיבות ביטחוניות ומדיניות ברורות, לא היה אפשרי לצלם במצרים עצמה. צוות ההפקה נדרש למצוא פתרונות יצירתיים כדי לשחזר את האווירה המצרית בתוך גבולות ישראל.

אחד ממיקומי הצילום המרכזיים היה אולפני הרצליה. באולפנים אלה נבנו סטים מיוחדים שדימו את פנים השגרירות הישראלית בקהיר. צוות עיצוב התפאורה השקיע מאמצים רבים כדי ליצור שחזור מדויק של חדרי השגרירות.

חלק מהסצנות החיצוניות, שדימו את רחובות קהיר וכיכר תחריר המפורסמת, צולמו באזורים שונים בישראל. יפו העתיקה שימשה כאחד המיקומים בזכות הארכיטקטורה שלה שמזכירה במידה מסוימת את סגנון הבנייה המזרח-תיכוני. בנוסף, אזורים מסוימים בעכו העתיקה שולבו בצילומים בשל המראה האותנטי שלהם.

בנוסף, נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות עיבוד דיגיטלי ואפקטים מיוחדים. אלו אפשרו להוסיף פרטים ואלמנטים מצריים אותנטיים לצילומים, כמו מינרטים, שלטי רחוב בערבית מצרית וסמלים ממשלתיים מצריים.

כיכר תחריר – איך שוחזרה הכיכר המפורסמת בסדרה

שחזור כיכר תחריר, שעל שמה קרויה הסדרה, היווה אתגר מיוחד עבור צוות ההפקה. הכיכר הידועה במצרים היא סמל מרכזי של ה”אביב הערבי” והמהפכה המצרית. צוות ההפקה נאלץ למצוא פתרונות יצירתיים כדי לדמות את הכיכר ההיסטורית.

לצורך זה, נבחר אזור פתוח באזור המרכז בישראל. אל המקום הובאו אביזרים רבים שעזרו ליצור את האווירה המצרית. צוות ההפקה הוסיף פרטים רבים כגון מונית מצרית אופיינית (השחורה והבייג’), שלטים בערבית ודגלים מצריים.

עבור הסצנות ההמוניות, שבהן נראים המפגינים הנסערים, נעשה שימוש בשילוב של ניצבים רבים וטכנולוגיית CGI. הדבר אפשר ליצור רושם של המון רב, דומה למחזות שנראו במציאות בכיכר תחריר במהלך האירועים ב-2011.

• שימוש בכ-200 ניצבים לסצנות ההמוניות
• אביזרים אותנטיים שהובאו במיוחד לצילומים
• הוספת כלי רכב מצריים לקידום האותנטיות
• שילוב טכנולוגיית CGI להרחבת ההמון וסביבת הכיכר

בניין השגרירות – טכניקות לשחזור המבנה הישראלי בקהיר

אחד האתגרים הגדולים בהפקת “תחריר” היה שחזור בניין השגרירות הישראלית בקהיר. מבנה זה מהווה את מוקד האירועים בסדרה, ולכן היה חיוני לשחזר אותו באופן מדויק ואמין ככל האפשר.

צוות ההפקה בחר בבניין באזור תל אביב שמאפייניו החיצוניים דומים לשגרירות האמיתית. עם זאת, רוב הסצנות הפנימיות צולמו באולפני הרצליה, שם נבנה סט מיוחד המדמה את חדרי השגרירות.

במיוחד הושקעו משאבים רבים בבניית חדר הביטחון, שבו מתרחש חלק ניכר מהעלילה. צוות העיצוב דאג לשחזר את הפרטים הקטנים ביותר – כולל מערכות אבטחה, תקשורת ומסמכים דיפלומטיים אותנטיים. החדר תוכנן כך שישדר תחושת מחנק וקלסטרופוביה, תחושות שליוו את המאבטחים הלכודים.

לצורך הסצנות שבהן נראה בניין השגרירות מבחוץ, נעשה שימוש במספר טכניקות:

• תוספת של שלטים ודגלים ישראליים על המבנה
• שינויים דיגיטליים שהוסיפו למבנה מאפיינים של ארכיטקטורה מצרית
• יצירת סביבה שנראית כמו רחוב קהיראי טיפוסי
• הקפדה על פרטים קטנים כמו סגנון החלונות, המרפסות והמעקות

אתרי צילום נוספים ששימשו להפקת סדרת “תחריר”

מעבר למיקומים המרכזיים, הפקת “תחריר” עשתה שימוש במספר אתרי צילום נוספים ברחבי ישראל. אתרים אלה סייעו ליצור את המגוון הויזואלי של הסדרה ולהעשיר את חווית הצפייה.

חלק מהסצנות המתרחשות במטה משרד החוץ בירושלים צולמו במבנים ממשלתיים אמיתיים, לאחר קבלת אישורים מיוחדים. זאת, כדי לשמור על אותנטיות וריאליזם.

לצורך הסצנות המתרחשות בבתים פרטיים בקהיר, נבחרו בתים באזורים שונים בישראל, עם דגש על מקומות בעלי גוון מזרחי או ערבי. כך למשל, נעשה שימוש בבתים ביפו, עכו ונצרת.

עבור סצנות הפלאשבק, שמציגות את חיי השגרה של הדיפלומטים והמאבטחים לפני האירוע, נבחרו מיקומים שונים ברחבי ישראל – מחופי תל אביב ועד לפארקים ומסעדות שדימו מקומות פופולריים בקהיר.

שחקני הסדרה “תחריר” והדמויות שגילמו

צוות השחקנים של “תחריר” כולל כמה מהשמות הבולטים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית. בחירת השחקנים נעשתה בקפידה כדי להבטיח משחק אמין ומרגש שיעביר את המתח והדרמה של האירועים.

מאור שוויצר מגלם את אחד המאבטחים הראשיים בשגרירות. השחקן הישראלי המוכשר הצליח להעביר את המורכבות הרגשית של דמות הנלחמת על חייה תוך התמודדות עם דילמות מוסריות ואישיות.

יעל אלקנה מגלמת דמות מרכזית בסדרה. משחקה המדויק והרגיש מצליח להעביר את המתח הרב ואת הפחד שאפפו את הנוכחים בשגרירות במהלך האירועים הדרמטיים.

שון סופטי, שחקן מוכשר שהוכיח את עצמו במספר הפקות ישראליות ובינלאומיות, מביא למסך כריזמה ועומק בתפקידו. גם אסי ישראלוף, רן קפלן, הישאם סלימאן, וואל חמדון ודינה נמנים על הצוות המוכשר של הסדרה.

השחקנים הישראלים שגילמו דמויות מצריות נדרשו לעבור הכנה מיוחדת, כולל לימוד הדיאלקט המצרי והיבטים תרבותיים שונים. זאת, כדי להבטיח אותנטיות מרבית בהצגת הדמויות.

תהליך הבחירה של מקומות הצילום – אתגרים והתמודדויות

איתור מקומות הצילום המתאימים ל”תחריר” היה תהליך מורכב שדרש מחקר מעמיק ויצירתיות רבה. צוות הלוקיישנים של ההפקה נאלץ להתמודד עם אתגרים רבים בניסיון למצוא מקומות בישראל שיוכלו לדמות את קהיר.

המחקר כלל צפייה בתיעוד ותמונות של השגרירות האמיתית ושל אזורים שונים בקהיר. התמונות והסרטונים מהאירועים האמיתיים שימשו כמקור השראה מרכזי. מפיקי הלוקיישנים סרקו אזורים רבים בישראל בחיפוש אחר מקומות שמזכירים ויזואלית את קהיר.

אחד האתגרים המרכזיים היה מציאת אתרים שיאפשרו צילום של סצנות המוניות. לשם כך, ההפקה נדרשה לקבל אישורים מיוחדים מרשויות מקומיות ומשטרת ישראל. במקרים רבים, הצילומים התקיימו בשעות הלילה כדי למנוע הפרעה לשגרת החיים.

שיקולי בטיחות היו גם הם מרכזיים, במיוחד עבור סצנות האקשן והפיצוצים. בסצנות כאלה נדרש צוות מיוחד של אנשי בטיחות ומומחי פירוטכניקה. זאת, כדי להבטיח שהצילומים יתקיימו ללא פגיעה בשחקנים, בצוות ובסביבה.

אתגר	פתרון
מציאת מיקומים שנראים כמו קהיר	שימוש באזורים בעלי ארכיטקטורה מזרח-תיכונית ביפו, עכו ונצרת
יצירת אווירת המון מפגינים	שילוב של ניצבים רבים וטכנולוגיית CGI
שחזור פנים השגרירות	בניית סטים מדויקים באולפני הרצליה
צילום סצנות אקשן מורכבות	שימוש באנשי מקצוע מתחום הבטיחות והפירוטכניקה

טכנולוגיה ואפקטים מיוחדים בשירות האותנטיות

הניסיון לשחזר את קהיר של 2011 בתוך גבולות ישראל הצריך שימוש נרחב בטכנולוגיות מתקדמות ואפקטים מיוחדים. צוות הפוסט-פרודקשן של “תחריר” עבד קשה כדי להוסיף שכבות של אותנטיות לצילומים.

טכנולוגיית CGI (Computer-Generated Imagery) שימשה ליצירת נופים רחבים של העיר קהיר, כולל הנילוס, הפירמידות במרחק והאופק האורבני האופייני. גם ההמון הרב שנראה בסצנות ההפגנות והמהומות הורחב דיגיטלית.

כדי ליצור את האווירה האותנטית של קהיר, נעשה שימוש בסינון צבע (Color Grading) שהעניק לצילומים גוון חם וקצת אבקתי, המאפיין את קהיר והאקלים המזרח-תיכוני. אפקט זה עזר ליצור הבדל ויזואלי בין הסצנות המתרחשות במצרים לבין אלו המתרחשות בישראל.

עבור סצנות הפעולה והפרצה לשגרירות, נעשה שימוש במומחי פירוטכניקה ואפקטים מיוחדים. אלה כללו שימוש בפיצוצים מבוקרים, חומרי עשן וטכניקות מיוחדות ליצירת מראה של נזק ווהרס בתוך השגרירות.

צוות הקול והסאונד עבד גם הוא על יצירת אווירה אותנטית באמצעות הוספת קולות רקע – קריאות בערבית מצרית, רעשי רחוב קהיראי וצלילים אופייניים לעיר הגדולה במזרח התיכון.

מבט מאחורי הקלעים – סיפורים מרתקים מצילומי “תחריר”

צילומי “תחריר” לוו באנקדוטות ובסיפורים מרתקים שמספקים הצצה נדירה לתהליך היצירה של סדרת דרמה מורכבת כזו. חברי הצוות והשחקנים חלקו חוויות מיוחדות מתקופת הצילומים.

אחד הסיפורים המעניינים נוגע לסצנת הפריצה לשגרירות. כדי ליצור את האווירה הכאוטית והמאיימת, הבמאי אריאל בנבג’י הפתיע את השחקנים עם שינויים לא מתוכננים בתסריט ובהוראות הבימוי. הדבר יצר תחושת אי-ודאות אמיתית שניכרת היטב במשחקם.

בניית הסט של חדר הביטחון ארכה כשלושה שבועות, כשצוות עיצוב התפאורה הקפיד על כל פרט. השחקנים שגילמו את המאבטחים הלכודים דיווחו כי השהייה הממושכת בחדר הסגור יצרה אצלם תחושות דומות לאלו שחוו הדמויות בסדרה – תחושות של קלסטרופוביה ומתח.

עבור הסצנות בהן נראים המונים מצריים, ההפקה גייסה ניצבים רבים ממגזרים שונים בחברה הישראלית. חלקם אף היו דוברי ערבית, מה שהוסיף לאותנטיות של הסצנות. הצוות דאג להדריך את הניצבים בנוגע למחאות האמיתיות שהתרחשו בכיכר תחריר, כולל שלטים וקריאות אותנטיות.

מעניין לציין שחלק מאנשי הצוות של “תחריר” עבדו בעברם עבור משרד החוץ או גופים ביטחוניים. ניסיונם האישי שימש כמקור השראה וידע בהפקת הסדרה, והם תרמו פרטים אותנטיים שהעשירו את העלילה.

התקבלות הסדרה והביקורות על האותנטיות של הלוקיישנים

מאז שידור הפרק הראשון של “תחריר”, הסדרה זכתה לתגובות חיוביות רבות הן מצד הקהל והן מצד המבקרים. במיוחד זכתה לשבחים העבודה המרשימה על הלוקיישנים והיכולת לשחזר את קהיר בישראל.

מבקרי טלוויזיה ציינו את הריאליזם והאמינות של מיקומי הצילום. רבים התפעלו מכיצד ההפקה הצליחה ליצור אשליה משכנעת שהצילומים אכן התקיימו במצרים. הדיוק בפרטים הקטנים – החל משלטי רחוב בערבית ועד לסוגי כלי הרכב – זכה להערכה מיוחדת.

דיפלומטים ואנשי ביטחון שעבדו בעבר בשגרירות ישראל במצרים התפעלו מהדיוק בשחזור המקום והאווירה. חלקם אף ציינו כי הצפייה בסדרה עוררה אצלם תחושות חזקות של דז’ה וו.

עם זאת, היו גם ביקורות על היבטים מסוימים. חלק מהצופים דוברי הערבית ציינו אי-דיוקים בדיאלקט המצרי או בפרטים תרבותיים. אחרים טענו כי בכמה מהסצנות ניתן לזהות בבירור מקומות בישראל, מה שפגם במידת מה באשליה.

באופן כללי, העבודה המרשימה על הלוקיישנים והִקפדה על פרטים תרמו רבות להצלחת הסדרה ולאמינות שלה. רבים רואים ב”תחריר” דוגמה לכך שדרמה ישראלית יכולה להתמודד עם אתגרים לוגיסטיים ולהגיע לסטנדרטים בינלאומיים גבוהים.

השפעת אירועי אוקטובר 2023 על הקבלת הסדרה

אירועי 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיהם השפיעו באופן ניכר על האופן שבו התקבלה הסדרה “תחריר”. עבור צופים רבים בישראל, הסדרה קיבלה משמעות חדשה ומורכבת יותר לאור האירועים הטראומטיים.

הניסיון להפוך אירוע היסטורי לדרמת אקשן, שנראה לפני המלחמה כמהלך קולנועי מרתק, נתפס עתה באור שונה. רבים חשו שהסדרה מקבלת ממד חדש של רלוונטיות, אך גם של כאב וקושי.

במיוחד בלטה ההקבלה בין מצבם של המאבטחים הלכודים בשגרירות לבין סיפורי החטופים והנצורים מאירועי אוקטובר. סצנות שתיארו את המצור על השגרירות קיבלו משמעות אחרת ועוררו תגובות רגשיות עזות אצל צופים רבים.

המפיקים והשחקנים של הסדרה התייחסו בראיונות לשינוי בהתקבלות הסדרה. חלק מהם ציינו את התחושה המורכבת של יצירת תוכן שפתאום הופך לאקטואלי באופן טראגי ולא צפוי.

למרות הקושי, רבים ראו ב”תחריר” הזדמנות להתבונן באירועים היסטוריים מנקודת מבט אחרת ולהבין את המורכבות של יחסי ישראל-מצרים. הסדרה הפכה למעין תזכורת על האתגרים הביטחוניים והדיפלומטיים שישראל מתמודדת איתם במזרח התיכון.

סיכום: האתגר של יצירת עולם אותנטי בדרמת “תחריר”

ההפקה של “תחריר” מהווה דוגמה מרשימה לאופן שבו יוצרי קולנוע וטלוויזיה ישראלים מתמודדים עם אתגרים לוגיסטיים ויצירתיים. השאלה “איפה צולמה הסדרה תחריר” מקבלת תשובה מורכבת שמשקפת את היצירתיות והתושייה של הפקה ישראלית מצליחה.

בעזרת בחירה קפדנית של מיקומי צילום בישראל, בניית סטים מפורטים באולפנים, הקפדה על פרטים אותנטיים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הצליחה ההפקה לשחזר את קהיר ואת אירועי 2011 באופן משכנע. זהו הישג מרשים במיוחד בהתחשב במגבלות והאתגרים שעמדו בפניה.

הסדרה “תחריר” מוכיחה שדרמה ישראלית יכולה להתמודד עם סיפורים מורכבים המתרחשים מחוץ לגבולות המדינה, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של אמינות ואותנטיות. היא מהווה דוגמה לכך שעם חשיבה יצירתית ומקצועיות, אפשר לגבור על מגבלות פוליטיות, גיאוגרפיות ותקציביות.

ראוי לציין את עבודתם המרשימה של צוות האיתור, עיצוב התפאורה, הצלמים, החוקרים והמפיקים שפעלו יחד כדי ליצור את העולם המשכנע של “תחריר”. עבודתם מאחורי הקלעים היא שאפשרה לצופים לשקוע בעולם שנראה ומרגיש אמיתי, למרות שנוצר בתוך גבולות ישראל.

לסיכום, “תחריר” היא לא רק סדרת דרמה מרתקת, אלא גם הישג טכני ויצירתי שמציב רף גבוה להפקות ישראליות עתידיות. היא מוכיחה שאין צורך לטוס למצרים כדי ליצור עולם שמשכנע את הצופים שהם נמצאים ברחובות קהיר.

שאלות נפוצות על איפה צולמה הסדרה תחריר