איפה פאודה צולמה: חשיפת המיקומים האמיתיים של הסדרה המצליחה

סדרת הטלוויזיה “פאודה” הפכה לאחת היצירות הישראליות המצליחות והמדוברות ביותר בשנים האחרונות, עם הצלחה מסחררת גם בזירה הבינלאומית. המילה “פאודה” בערבית (فوضى) משמעותה “כאוס” או “בלאגן”, והיא משקפת היטב את האווירה המתוחה של הסדרה. רבים מהצופים נשבו לא רק בעלילה המרתקת ובדמויות העמוקות, אלא גם בנופים ובמיקומים שבהם הסדרה צולמה. שאלה נפוצה שמעסיקה רבים היא: איפה באמת צולמה פאודה? האם הסצנות שמתרחשות כביכול בשטחים הפלסטיניים אכן צולמו שם? במאמר זה נחשוף את המיקומים האמיתיים בהם צולמה הסדרה המצליחה, ונבחן כיצד הצליחו היוצרים ליצור אשליה כה משכנעת של המציאות המורכבת באזורנו.

הרקע ליצירת פאודה: כיצד נולדה הסדרה שכבשה את העולם

פאודה היא סדרת טלוויזיה ישראלית מסוג דרמת-פעולה, ששידורה החל בפברואר 2015 בערוץ yes EDGE. הסדרה נוצרה על ידי ליאור רז ואבי יששכרוף, שניהם בעלי רקע צבאי ביחידות מסתערבים. חשוב לציין שהניסיון האישי שלהם תרם רבות לאותנטיות של הסדרה.

העלילה מתמקדת בפעילות של יחידת מסתערבים ישראלית הפועלת בשטחים הפלסטיניים, כאשר הדמות המרכזית היא דורון קביליו, לוחם לשעבר החוזר לשירות מבצעי. הסדרה מציגה באופן חסר תקדים את המורכבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מכמה זוויות.

ההצלחה של פאודה הייתה מיידית בישראל, אך היא גם הפכה לתופעה בינלאומית כאשר נטפליקס רכשה את זכויות ההפצה ב-2016. כיום, הסדרה זכתה להכרה עולמית ואף הוגדרה על ידי ה-New York Times כאחת הסדרות הבינלאומיות הטובות ביותר.

המיקומים האמיתיים: איפה צילמו את הסצנות של פאודה ברמאללה?

אחת הטעויות הנפוצות בקרב צופים היא האמונה שחלקים מהסדרה אכן צולמו בשטחי הרשות הפלסטינית. המציאות שונה לחלוטין. למרות שהסדרה מתרחשת במקומות כמו רמאללה, שכם וחברון, אף סצנה לא צולמה בפועל בשטחים אלו מסיבות ברורות של ביטחון והיתכנות הפקתית.

כפר קאסם היווה את אחד המיקומים המרכזיים בצילומי הסדרה, במיוחד בעונה הראשונה. האדריכלות, הרחובות והאווירה הכללית של היישוב הערבי סיפקו רקע אותנטי לסצנות שכביכול מתרחשות בשטחים הפלסטיניים.

צוות ההפקה השקיע משאבים רבים בבחירת מיקומים שיוכלו לדמות באופן משכנע את השטחים. במקרים רבים, שכונות ואזורים בערים ישראליות שונות “גילמו” את רמאללה וסביבתה. יפו העתיקה, למשל, שימשה לצילום סצנות רבות בזכות המראה האותנטי של הרחובות הצרים והבניינים הישנים.

אחד האתגרים הגדולים היה למצוא מיקומים דומים מספיק מבחינה חזותית, אך גם כאלה שיאפשרו צילומים בטוחים ויעילים. צוות העיצוב והאמנות של הסדרה עבד קשה כדי להתאים ולשנות את המקומות הנבחרים כך שייראו אותנטיים.

מקומות הצילום בעונה השנייה: היכן מצולמות סצנות המרדף והפעולה?

בעונה השנייה של פאודה, שהתרחשה בשכם ובסביבתה, צוות ההפקה נדרש למצוא מיקומים חדשים שישקפו את הסביבה העירונית והכפרית של האזור. גם כאן לא נעשו צילומים בשטחי הרשות הפלסטינית.

הסצנות בתוך הקסבה (העיר העתיקה) של שכם צולמו בעיקר ביפו העתיקה ובחלקים מסוימים של עכו העתיקה. רחובות אלו, עם האבנים המרצפות והמבנים ההיסטוריים, העניקו לסדרה את המראה האותנטי הנדרש.

סצנות רבות מהעונה השנייה צולמו גם באזורים כפריים במרכז הארץ, כגון יישובים קטנים וכפרים ערביים בישראל. מיקומים אלו שימשו לסצנות של מחסומים, דרכים צדדיות ואזורים מרוחקים שבהם מתרחשות פעילויות מבצעיות בסדרה.

לסצנות במחנות הפליטים נבחרו שכונות בערים מעורבות בישראל, שם צוות העיצוב עבד על שינוי חזיתות הבתים והרחובות כדי ליצור את המראה המוזנח והצפוף האופייני למחנות הפליטים. שכונות בלוד ורמלה שימשו לעיתים קרובות למטרה זו.

• יפו העתיקה – שימשה לצילום סצנות של קסבאות ורחובות פלסטיניים
• כפר קאסם – מיקום מרכזי שדימה שכונות פלסטיניות
• עכו העתיקה – השתלבה היטב כתחליף לערים פלסטיניות היסטוריות
• שכונות בלוד ורמלה – שימשו לייצוג מחנות פליטים
• אזורים כפריים במרכז הארץ – הפכו לכפרים פלסטיניים לצורך הסדרה

עונה 3: מאחורי הקלעים של צילומי “עזה” המפתיעים

העונה השלישית של פאודה הציבה אתגר מיוחד בפני צוות ההפקה, שכן חלק ניכר מהעלילה מתרחש ברצועת עזה. אתגר זה היה מורכב במיוחד, מכיוון שעזה מאופיינת במראה ייחודי – צפיפות אוכלוסין גבוהה, בנייה אופיינית ונוף עירוני שונה מהגדה המערבית.

אזור התעשייה הישן של באר שבע שימש כאחד המיקומים המרכזיים לצילומי “עזה”. המבנים הנטושים והאזורים המוזנחים הותאמו על ידי מחלקת האמנות כדי לדמות את רחובות עזה. שינויים אלו כללו תוספת של שילוט בערבית, התקנת אנטנות לוויין וכבלי חשמל מאולתרים, ושינוי חזיתות הבניינים.

קיבוץ נטוש בדרום הארץ שימש גם כן לצילומי סצנות מסוימות שהתרחשו כביכול בשכונות של עזה. המרחב הפתוח אפשר צילום סצנות אקשן מורכבות ללא הפרעות.

לסצנות של חוף ים עזה, צוות ההפקה השתמש בחופים מבודדים יחסית בדרום הארץ, שעברו התאמות כדי שייראו כמו חופי הרצועה. בחלק מהמקרים נעשה שימוש באפקטים דיגיטליים כדי להוסיף לרקע אלמנטים אופייניים לעזה.

מערכות המנהרות המפורסמות של הסדרה, שהן חלק משמעותי מהעלילה של העונה השלישית, נבנו במיוחד באולפני צילום. צוות הבנייה והאמנות יצרו מערכות מנהרות מפורטות שדימו באופן משכנע את המנהרות האמיתיות.

הפקת האשליה: טריקים קולנועיים ועיצוב תפאורה בפאודה

אחד הגורמים המרכזיים להצלחת פאודה בייצוג אמין של השטחים היא עבודת העיצוב והאמנות המדוקדקת. צוות העיצוב של הסדרה ניחן ביכולת מרשימה להפוך מיקומים ישראליים למקומות שנראים כמו הגדה המערבית או עזה.

פרטים קטנים מוסיפים לאותנטיות: שילוט בערבית, מוצרים מקומיים בחנויות, כרזות של מנהיגים פלסטיניים וסמלים דתיים. הצוות הקפיד על כל פרט, החל מצבע הקירות ועד לסוג הבדים בשווקים המצולמים.

תאורה מהווה גורם משמעותי ביצירת האווירה הנכונה. צלמי הסדרה השתמשו בטכניקות תאורה מיוחדות כדי להעביר תחושה שונה בין מיקומים שונים – למשל, תאורה צהבהבה וחמימה לסצנות בכפרים, ותאורה קשה וקרה יותר לסצנות במחנות פליטים ואזורים מוזנחים.

בתחום הסאונד, צוות ההפקה הקליט צלילי רקע אותנטיים כגון קריאות מואזין, שיחות בערבית ורעשי שוק. צלילים אלו משתלבים ברקע הסצנות ותורמים לתחושת המציאותיות.

האפקטים הדיגיטליים משחקים גם הם תפקיד חשוב. בעונה השלישית במיוחד, נעשה שימוש בטכנולוגיית CGI כדי להוסיף אלמנטים של הנוף העירוני של עזה – כגון צפיפות בניינים, מסגדים מרוחקים או מבנים מאפיינים שקשה היה לשחזר פיזית.

מיקומי צילום מפתיעים: מקומות בלתי צפויים ששימשו את הסדרה

מעבר למיקומים הידועים כמו כפר קאסם ויפו העתיקה, הסדרה פאודה עשתה שימוש במגוון מיקומים מפתיעים ברחבי ישראל. חלק מהמיקומים הללו כלל בכלל לא היו נראים כמתאימים לפני העבודה של צוות העיצוב.

אוניברסיטת תל אביב שימשה לצילום חלק מהסצנות של האוניברסיטה ברמאללה. אחד מבנייני הפקולטות עבר התאמות קלות כדי שייראה כמו בניין באוניברסיטה פלסטינית.

קיבוצים בדרום הארץ היוו רקע לכפרים פלסטיניים מרוחקים. המבנה הפיזי של בתי הקיבוץ, לאחר התאמות מסוימות, אפשר לדמות את המראה של יישובים ערביים קטנים.

סצנות בבתי חולים צולמו בבתי חולים אמיתיים בישראל, כגון וולפסון ואיכילוב, כאשר שלטים והוראות בעברית הוחלפו זמנית בכאלו בערבית. חדרי ניתוח וחדרי מיון הפכו לזירות דרמטיות בסדרה.

בניין משרדים נטוש בתל אביב הפך למפקדה של ארגון טרור בעונה השנייה. הבניין עבר שינויים משמעותיים כדי שייראה כמו מבנה ברמאללה או שכם, כולל שינוי חזית ותוספת אלמנטים אותנטיים.

אפילו חלק מסצנות המעברים והמחסומים צולמו באזורי תעשייה נטושים או בשטחים פתוחים ליד בסיסי צה”ל, עם תפאורה מתאימה שנבנתה במיוחד לצורך הצילומים.

אתגרים לוגיסטיים: התמודדות עם מגבלות צילום במקומות רגישים

צילום סדרה כמו פאודה, העוסקת בנושאים רגישים ומורכבים, מציב אתגרים לוגיסטיים ייחודיים. צוות ההפקה נדרש להתמודד עם מגבלות ביטחוניות, רגישויות תרבותיות ואתגרים טכניים.

אבטחת צוות הצילום הייתה שיקול מרכזי בבחירת מיקומים. בעת צילום ביישובים ערביים בישראל, נדרשו תיאומים מראש עם רשויות מקומיות ולעיתים גם הצבת אבטחה. גורם זה הגביל חלק מהמיקומים האפשריים.

רגישויות תרבותיות ודתיות היוו אתגר נוסף. בעת צילום בסביבה ערבית-מוסלמית, צוות ההפקה נדרש לכבד מנהגים מקומיים ולהימנע מפגיעה ברגשות דתיים. למשל, בעת צילום בסמוך למסגדים או במהלך חודש הרמדאן.

התיאום עם תושבים מקומיים היה חיוני להצלחת הצילומים. בכפר קאסם וביישובים אחרים, היה צורך בשיתוף פעולה של התושבים ובהסברת מהות הפרויקט. לא פעם, ההפקה נתקלה בהתנגדות מסוימת בשל הנושא הרגיש של הסדרה.

שינויי מזג האוויר, במיוחד בעת צילום סצנות חוץ, דרשו גמישות רבה בתכנון. צילומים שאמורים היו להיראות כמתרחשים באותו יום בסדרה, לפעמים צולמו בהפרש של שבועות בשל תנאי מזג אוויר.

אתגר מעניין במיוחד היה מציאת שחקנים ערבים שיסכימו להשתתף בסדרה. חלק מהשחקנים הערבים חששו מתגובות שליליות בקהילותיהם בשל השתתפות בסדרה העוסקת בסכסוך מנקודת מבט ישראלית.

השפעה תרבותית: כיצד מיקומי הצילום תורמים לאמינות הסדרה

בחירת מיקומי הצילום של פאודה הייתה גורם משמעותי בהצלחתה הבינלאומית של הסדרה. האותנטיות החזותית שהושגה באמצעות המיקומים הללו העניקה לסדרה עומק ואמינות שהיו קשים להשגה באופן אחר.

הצופים הישראלים יכולים לזהות את האשליה – כלומר, לזהות שהמקומות אינם באמת בשטחים הפלסטיניים. אך עבור צופים מחו”ל, האשליה היא מושלמת כמעט, והם מקבלים תמונה שנדמית אותנטית של החיים בשטחים.

מיקומי הצילום תרמו ליצירת “מציאות מקבילה” – מעין גרסה קולנועית של המציאות שמשקפת היבטים מסוימים שלה, אך גם מעצבת אותה. זו אינה המציאות האמיתית של החיים בשטחים, אלא פרשנות דרמטית שלה.

יוצרי הסדרה, ליאור רז ואבי יששכרוף, הדגישו שלמרות שהסדרה אינה תיעודית, השאיפה הייתה ליצור אמינות ולהראות היבטים של המציאות שאינם מוכרים בדרך כלל לקהל הישראלי והעולמי. בראיון לאתר ynet, הם דיברו על החשיבות של יצירת אווירה אותנטית.

החיבור בין מיקומי הצילום האותנטיים לבין העלילה והדמויות יצר תמהיל ייחודי שהצליח לרתק קהלים מגוונים. הסדרה הצליחה להעביר תחושה של “להיות שם” – בלב הסכסוך, בליבת המתח – גם ללא צילום במקומות האמיתיים.

מאחורי המצלמה: סיפורי צוות הצילום והאתגרים שפגשו

העבודה על סדרה מורכבת כמו פאודה הייתה רצופה אתגרים ורגעים בלתי נשכחים עבור צוות הצילום וההפקה. הצוות נדרש לגמישות, יצירתיות ויכולת אלתור כדי להתגבר על קשיים בלתי צפויים.

במהלך צילומי העונה הראשונה בכפר קאסם, התעוררה לעיתים אי-הבנה עם תושבים מקומיים שחשבו שמדובר בצילומים אמיתיים של כוחות ביטחון ישראליים. צוות ההפקה נדרש להסביר שוב ושוב את טיבו הבדיוני של הפרויקט.

הצילומים של סצנות האקשן והמרדפים היוו אתגר מיוחד. במקרים רבים, נדרש תיאום מורכב עם הרשויות והמשטרה, במיוחד כאשר נעשה שימוש בכלי נשק ואפקטים של ירי (אפילו אם הם בוטטים ולא אמיתיים).

אנקדוטה מעניינת התרחשה במהלך צילום אחד הקרבות בעונה השנייה, כאשר עוברי אורח בקרבת מקום חשבו שמדובר באירוע אמיתי והזעיקו משטרה. הסיטואציה הובהרה במהירות, אך מחישה את הריאליזם שהושג בצילומים.

ליאור רז, שמלבד היותו יוצר משותף של הסדרה גם מגלם את דמותו של דורון, העיד שלעיתים הגבול בין המציאות לבין הדמות שהוא משחק היה מטושטש. הצילום במקומות אמיתיים, בשילוב עם העובדה שרבים מהשחקנים הם ערבים דוברי ערבית ילידית, תרם לאמינות ולעומק של הדמויות.

סקורסקי, במאי הסדרה בעונתה השנייה, סיפר בראיון שהאתגר היה ליצור מתח ואקשן ללא תקציבי ענק. הפתרון נמצא בשילוב בין מיקומי צילום אמיתיים ומאתגרים, צילום “מלוכלך” ולא מושלם שיוצר תחושת תיעוד, ומשחק משכנע של השחקנים.

סיכום: כיצד אשליית המקום בפאודה משקפת מציאות מורכבת

במבט לאחור על מיקומי הצילום של פאודה, מתגלה תמונה מרתקת של יצירתיות קולנועית ואמנותית. הסדרה הצליחה לגשר על פער מהותי: הצגת מציאות של אזור שלא ניתן לצלם בו, באופן שנתפס כאותנטי ואמין. בחירת המיקומים, עיצוב התפאורה והדקדוק בפרטים יצרו אשליה משכנעת שהצליחה לרתק צופים מסביב לעולם.

פאודה אינה רק סדרה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא גם הישג טכני ואמנותי המדגים את כוחה של אמנות הקולנוע בבניית מציאות אלטרנטיבית. היכולת למצוא את ישראל בתוך ישראל – כלומר, למצוא מקומות בתוך ישראל שיכולים לדמות אזורים אחרים – מעידה על המגוון והעושר הויזואלי של המדינה הקטנה שלנו.

שאלות נפוצות על מיקומי הצילום של פאודה

*המאמר מבוסס על מידע שפורסם במקורות פומביים. יתכנו שינויים במיקומי הצילום בעונות עתידיות של הסדרה.

מידע נוסף על פאודה בויקיפדיה