איפה נמצא הלבלב בגוף האדם – מיקום, תפקידים ומשמעות רפואית

הלבלב הוא איבר חיוני במערכת העיכול, בעל תפקידים מכריעים בתהליכי עיכול ובוויסות רמות הסוכר בדם. למרות חשיבותו הרבה, רבים אינם מודעים למיקומו המדויק בגוף ולתפקודו המורכב. הלבלב ממוקם באזור הבטן העליונה, מאחורי הקיבה ובסמיכות לכבד ולתריסריון. אורכו של הלבלב הוא כ-15-20 ס”מ, והוא מחולק לשלושה חלקים עיקריים: ראש, גוף וזנב. הבנת המיקום האנטומי של הלבלב חיונית לזיהוי בעיות רפואיות הקשורות בו, כמו דלקת לבלב, סוכרת או סרטן הלבלב. במאמר זה נעמיק בהבנת מיקומו של הלבלב, נלמד על מבנהו הייחודי, תפקידיו החשובים ונסקור מחלות נפוצות הקשורות באיבר זה, מה חשוב לדעת על אבחון בעיות בלבלב ואיך לשמור על בריאותו לאורך זמן.

מיקום אנטומי של הלבלב – היכן בדיוק נמצא הלבלב בגוף?

הלבלב ממוקם בחלק האחורי של הבטן העליונה, בעומק חלל הבטן. מדובר באיבר מוארך שאורכו כ-15-20 ס”מ. מיקומו המדויק הוא מאחורי הקיבה, בין התריסריון לטחול, ברמה של החוליות הראשונה והשנייה של עמוד השדרה המותני.

הלבלב דבוק בחוזקה לקיר האחורי של הבטן. מבחינה אנטומית, אפשר לחלק את הלבלב לשלושה חלקים מרכזיים:

• ראש הלבלב – החלק הרחב ביותר של האיבר, נמצא בצד ימין של הגוף, מוקף חלקית בתריסריון ומתחתיו נמצאים הווריד החלול התחתון וכלי הדם של המעי העליונים
• גוף הלבלב – החלק המרכזי של האיבר, מתפרש לרוחב הבטן, מאחורי הקיבה
• זנב הלבלב – החלק הצר של האיבר, נמצא בצד שמאל של הגוף וקרוב לטחול

מיקומו של הלבלב הופך אותו למוגן יחסית מפגיעות חיצוניות, אך גם מקשה על בדיקה פיזית ישירה שלו. זו אחת הסיבות שלעיתים בעיות בלבלב מאובחנות בשלב מתקדם יחסית.

מערכת הניקוז והצינורות של הלבלב – פרטי האנטומיה המורכבת

ללבלב מערכת ניקוז מורכבת המאפשרת את זרימת האנזימים והחומרים שהוא מייצר. צינור הלבלב הראשי (Pancreatic duct) או צינור וירסונג (Wirsung), הוא הצינור המרכזי שאורכו כמעט כאורך האיבר כולו.

צינור זה מתנקז אל התריסריון, בדרך כלל באמצעות פתח משותף עם צינור המרה המשותף. הפתח המשותף נקרא “פפילה של ואטר” (Ampulla of Vater) או פטמת התריסריון הגדולה.

אצל כ-70% מהאנשים קיים גם צינור לבלב נוסף, הנקרא צינור הלוואי של הלבלב או צינור סנטוריני (Santorini). צינור זה:

• ברוב המקרים נמצא מאחורי הצינור הראשי
• מתנקז לתריסריון דרך פטמת התריסריון הקטנה
• בכ-30% מהמקרים נשפך אל צינור הלבלב הראשי במקום ישירות לתריסריון

מערכת הניקוז של הלבלב קריטית לתפקודו. חסימה בצינורות אלו עלולה לגרום להצטברות אנזימים בלבלב, מצב שעלול להוביל לדלקת לבלב (פנקריאטיטיס) ולנזק לרקמת הלבלב.

תפקידי הלבלב – המשמעות הכפולה של מיקום הלבלב במערכת העיכול

הלבלב הוא איבר ייחודי בכך שהוא מבצע שני תפקידים שונים בגוף. הוא משמש הן כבלוטת עיכול חיצונית (exocrine) והן כבלוטה אנדוקרינית (endocrine). מיקומו האסטרטגי בסמיכות לקיבה ולתריסריון מאפשר לו למלא את תפקידיו ביעילות.

התפקיד האקסוקריני (חיצוני) של הלבלב

כבלוטה אקסוקרינית, הלבלב מייצר אנזימי עיכול חיוניים שמופרשים לתריסריון. תאי העיכול מהווים כ-80% מרקמת הלבלב. האנזימים העיקריים שמיוצרים כוללים:

• אמילאז – מפרק פחמימות
• ליפאז – מעכל שומנים
• פרוטאז – מפרק חלבונים
• נוקלאז – מפרק חומצות גרעין

הלבלב מייצר גם תמיסה מימית עשירה בביקרבונט שעוזרת לנטרל את החומצה מהקיבה בתריסריון. כמות הנוזל המופרש מהלבלב ליום נעה בין 1-1.5 ליטר, והוא חיוני לתהליך העיכול התקין.

התפקיד האנדוקריני (פנימי) של הלבלב

החלק האנדוקריני של הלבלב מורכב מקבוצות תאים הנקראות “איי לנגרהנס”. איים אלו מייצרים הורמונים חיוניים המופרשים ישירות למחזור הדם:

• אינסולין – מיוצר בתאי בטא, מוריד את רמת הסוכר בדם
• גלוקגון – מיוצר בתאי אלפא, מעלה את רמת הסוכר בדם
• סומטוסטטין – מיוצר בתאי דלתא, מווסת את הפרשת האינסולין והגלוקגון
• פפטיד פנקריאטי – מיוצר בתאי PP, מווסת הפרשת לבלב ותנועתיות המעי

האיזון בין הורמונים אלו חיוני לשמירה על רמות תקינות של סוכר בדם. פגיעה בתפקוד התאים המייצרים אינסולין היא הגורם המרכזי להתפתחות סוכרת.

מומי לבלב – וריאציות אנטומיות במיקום הלבלב

קיימים מספר מומים ווריאציות אנטומיות במבנה ובמיקום הלבלב שעלולים להשפיע על תפקודו. חלק מהמומים הללו נוכחים מלידה, בעוד אחרים מתפתחים במהלך החיים.

לבלב טבעתי (Annular Pancreas)

במום זה, חלק מרקמת הלבלב מקיף את התריסריון כטבעת. מצב זה נגרם כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של הלבלב בשלב העוברי. הלבלב הטבעתי עלול לגרום לחסימה חלקית או מלאה של התריסריון, במיוחד אצל תינוקות.

תסמינים אופייניים כוללים:

• הקאות לאחר האכלה (בתינוקות)
• כאבי בטן
• צהבת (במקרים של לחץ על צינור המרה)
• בעיות בעיכול

הטיפול במקרים סימפטומטיים הוא בדרך כלל ניתוחי, שמטרתו לשחרר את הלחץ מהתריסריון מבלי לפגוע ברקמת הלבלב עצמה.

לבלב מפוצל (Pancreas Divisum)

לבלב מפוצל הוא המום המולד השכיח ביותר של הלבלב, ומופיע בכ-5-10% מהאוכלוסייה. במצב זה, צינורות הלבלב אינם מתאחדים כראוי במהלך ההתפתחות העוברית.

כתוצאה מכך:

• צינור סנטוריני (הקטן) מנקז את רוב הלבלב
• צינור וירסונג (הראשי) מנקז רק חלק קטן מהלבלב

רוב האנשים עם לבלב מפוצל אינם חווים תסמינים, אך חלקם עלולים לפתח דלקות לבלב חוזרות עקב זרימה לא יעילה של נוזלי הלבלב. במקרים סימפטומטיים, ניתן לבצע הרחבה אנדוסקופית של פטמת התריסריון הקטנה או להכניס תומכן (סטנט).

לבלב אקטופי (Ectopic Pancreas)

במקרים נדירים, רקמת לבלב מתפתחת מחוץ למיקום האנטומי הרגיל של האיבר. לבלב אקטופי יכול להימצא במקומות שונים במערכת העיכול, כגון:

• קיבה
• תריסריון
• מעי דק
• כיס מרה
• טבור

רוב המקרים של לבלב אקטופי אינם גורמים לתסמינים ומאובחנים במקרה במהלך ניתוח או בדיקות הדמיה. במקרים נדירים, רקמת הלבלב האקטופית עלולה לגרום לדימום, כאב או חסימה, בהתאם למיקום.

מחלות נפוצות של הלבלב ומיקומן האנטומי

המיקום והמבנה הייחודיים של הלבלב משפיעים על התפתחות מחלות שונות וביטוין הקליני. הבנת המיקום האנטומי של הלבלב חיונית לאבחון וטיפול נכון במחלות אלו.

דלקת לבלב חריפה (Acute Pancreatitis)

דלקת לבלב חריפה היא דלקת פתאומית של רקמת הלבלב. היא מתרחשת כאשר אנזימי העיכול מופעלים בתוך הלבלב במקום במעי הדק, וגורמים לנזק לרקמת הלבלב עצמה.

הגורמים השכיחים לדלקת לבלב חריפה כוללים:

• אבני מרה החוסמות את צינור הלבלב (כ-40% מהמקרים)
• צריכת אלכוהול מופרזת (כ-30% מהמקרים)
• היפרליפידמיה (רמות שומנים גבוהות בדם)
• תרופות מסוימות
• טראומה לבטן
• זיהומים ויראליים

התסמינים האופייניים כוללים כאב חזק בבטן העליונה המקרין לגב, בחילות, הקאות וחום. הכאב קשור ישירות למיקום האנטומי של הלבלב ולקרבתו לעצבים תחושתיים באזור.

הטיפול כולל לרוב אשפוז, הימנעות מאכילה, מתן נוזלים תוך-ורידיים ושיכוך כאבים. במקרים חמורים, עלולים להתפתח סיבוכים כמו נמק של רקמת הלבלב או ציסטות.

דלקת לבלב כרונית (Chronic Pancreatitis)

דלקת לבלב כרונית היא דלקת מתמשכת, עם הרס הדרגתי של רקמת הלבלב והחלפתה ברקמת צלקת. מצב זה מוביל לפגיעה הדרגתית בתפקודי הלבלב החיצוני והפנימי.

הגורמים העיקריים לדלקת לבלב כרונית:

• צריכת אלכוהול ממושכת (הסיבה השכיחה ביותר)
• דלקות לבלב חריפות חוזרות
• גורמים תורשתיים
• היפרפרתירואידיזם (יתר פעילות בלוטת יותרת התריס)
• חסימה ממושכת של צינור הלבלב

התסמינים כוללים כאב כרוני בבטן העליונה, ירידה במשקל, שלשול שומני (בשל פגיעה בעיכול שומנים) וסוכרת (בשל פגיעה בתאי בטא המייצרים אינסולין).

הטיפול מתמקד בשליטה בכאב, תוספת אנזימי לבלב לשיפור העיכול, וטיפול בסוכרת במידה והתפתחה. במקרים של כאב עז שאינו מגיב לטיפול תרופתי, ייתכן ויידרש טיפול ניתוחי.

סרטן הלבלב (Pancreatic Cancer)

סרטן הלבלב הוא אחד הסרטנים הקטלניים ביותר, בעל שיעורי הישרדות נמוכים יחסית. מיקומו העמוק של הלבלב בחלל הבטן תורם לאבחון מאוחר, כאשר במקרים רבים הסרטן כבר התפשט למקומות אחרים בגוף.

גורמי סיכון לסרטן הלבלב כוללים:

• עישון (מגדיל את הסיכון פי 2-3)
• גיל מבוגר (מעל 65)
• סוכרת
• דלקת לבלב כרונית
• השמנת יתר
• היסטוריה משפחתית של סרטן הלבלב

התסמינים נוטים להופיע בשלבים מתקדמים וכוללים צהבת (בגלל לחץ על צינורות המרה), כאב בבטן העליונה שמקרין לגב, ירידה לא מוסברת במשקל, אובדן תיאבון ובחילות.

הטיפול תלוי בשלב המחלה, ויכול לכלול ניתוח (במקרים מוקדמים), כימותרפיה והקרנות. לצערנו, רק כ-20% מהמקרים מתגלים בשלב שבו ניתוח הוא אפשרי.

סוכרת והקשר למיקום ותפקוד הלבלב

הבנת מיקומו האנטומי של הלבלב ותפקידו האנדוקריני מסייעת להבין את התפתחות מחלת הסוכרת. סוכרת היא מחלה מטבולית שמתאפיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם כתוצאה מבעיות בייצור או בפעילות של אינסולין.

סוכרת מסוג 1

סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת ומשמידה את תאי הבטא באיי לנגרהנס שבלבלב. תאים אלו מייצרים אינסולין, וכאשר הם נפגעים, הגוף אינו מסוגל לייצר אינסולין באופן תקין.

מאפיינים של סוכרת מסוג 1:

• מופיעה לרוב בגיל צעיר (ילדות או התבגרות)
• הופעה פתאומית יחסית של תסמינים
• תסמינים כוללים צמא מוגבר, שתן מרובה, ירידה במשקל ועייפות
• מחייבת טיפול באינסולין לכל החיים

המיקום האנטומי של תאי הבטא בתוך איי לנגרהנס בלבלב הופך אותם לפגיעים להתקפות אוטואימוניות ספציפיות, שאינן פוגעות בשאר תאי הלבלב.

סוכרת מסוג 2

סוכרת מסוג 2 היא הצורה הנפוצה יותר של סוכרת. במצב זה, הגוף מפתח עמידות לאינסולין, ובמקביל ישנה ירידה הדרגתית בייצור אינסולין על ידי תאי הבטא בלבלב.

מאפיינים של סוכרת מסוג 2:

• מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר יותר
• קשורה במידה רבה להשמנת יתר וחוסר פעילות גופנית
• התפתחות הדרגתית של התסמינים
• לעיתים ניתנת לשליטה באמצעות דיאטה, פעילות גופנית ותרופות פומיות

השמנת יתר גורמת לעומס על תאי הבטא בלבלב, שצריכים לייצר כמויות גדולות יותר של אינסולין. עם הזמן, תאים אלו “מתעייפים” ומאבדים את יכולתם לייצר כמויות מספקות של אינסולין.

סוכרת משנית לבעיות בלבלב

ישנם מקרים שבהם סוכרת מתפתחת כתוצאה מפגיעה ישירה בלבלב, ולא בגלל מנגנונים אוטואימוניים או עמידות לאינסולין. מצבים אלו כוללים:

• דלקת לבלב כרונית – הרס הדרגתי של רקמת הלבלב, כולל תאי הבטא
• ניתוח להסרת חלק מהלבלב – הפחתה בכמות תאי הבטא
• סיסטיק פיברוזיס – מחלה תורשתית הפוגעת גם בתפקוד הלבלב
• המוכרומטוזיס – הצטברות עודפת של ברזל שפוגעת בלבלב

במקרים אלו, הטיפול בסוכרת צריך להתחשב גם בבעיית הלבלב הבסיסית, ולעיתים נדרשת גם החלפה של אנזימי לבלב בנוסף לטיפול בסוכרת.

בדיקות אבחנתיות למיפוי מיקום בעיות בלבלב

מיקומו העמוק של הלבלב בחלל הבטן מקשה על בדיקתו הישירה. לכן, אבחון בעיות בלבלב מסתמך בעיקר על בדיקות דם, בדיקות הדמיה ולעיתים פרוצדורות פולשניות יותר.

בדיקות דם

בדיקות דם שונות עוזרות לזהות בעיות בלבלב, גם אם אינן מספקות מידע ישיר על מיקומו האנטומי:

• אמילאז וליפאז – אנזימים שרמתם עולה משמעותית בדלקת לבלב חריפה
• בדיקות תפקודי כבד ומרה – עלולות להיות חריגות במקרים של חסימה בצינורות
• רמות סוכר בדם – עלולות לעלות בבעיות לבלב הפוגעות בתפקוד האנדוקריני
• סמנים סרטניים כמו CA 19-9 – עלולים להיות מוגברים בסרטן הלבלב

בדיקות אלו אינן ספציפיות ללבלב בלבד, ולכן נדרשות בדיקות נוספות לאבחנה מדויקת.

בדיקות הדמיה לאיתור ומיפוי הלבלב

בדיקות ההדמיה מאפשרות לראות את מיקומו של הלבלב ולזהות שינויים במבנה או בגודל שלו:

• אולטרסאונד של הבטן – בדיקה ראשונית, אך מוגבלת בשל מיקומו העמוק של הלבלב והפרעות מגזים במעי
• CT (טומוגרפיה ממוחשבת) – מספקת תמונה מפורטת של הלבלב ואפשרות לזהות גידולים, ציסטות, דלקת או הסתיידות
• MRI עם MRCP (Magnetic Resonance Cholangiopancreatography) – מדגימה היטב את צינורות הלבלב והמרה
• אנדוסקופיית אולטרסאונד (EUS) – מאפשרת לבחון את הלבלב מקרוב באמצעות מכשיר אולטרסאונד קטן שמוחדר לקיבה
• PET-CT – שימושי בעיקר לזיהוי גרורות בסרטן הלבלב

בדיקות אלו חיוניות לא רק לאבחון, אלא גם לקביעת שלב המחלה ותכנון טיפול מתאים.

פרוצדורות אבחנתיות פולשניות

במקרים מסוימים, נדרשות פרוצדורות פולשניות יותר לאבחון בעיות בלבלב:

• ERCP (Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatography) – פרוצדורה שמשלבת אנדוסקופיה עם צילום רנטגן של צינורות הלבלב והמרה
• ביופסיה מונחית EUS – לקיחת דגימה מרקמת הלבלב דרך הקיבה באמצעות אנדוסקופיית אולטרסאונד
• ביופסיה מונחית CT – לקיחת דגימה דרך דופן הבטן בהנחיית סריקת CT

פרוצדורות אלו נושאות סיכון גבוה יותר לסיבוכים (כמו דלקת לבלב או דימום), ולכן נשמרות למקרים שבהם האבחנה אינה ברורה מבדיקות אחרות.

טיפולים כירורגיים ללבלב – הבנת המיקום לצורך ניתוחים

הבנה מעמיקה של המיקום האנטומי המדויק של הלבלב חיונית לתכנון וביצוע של ניתוחים באיבר זה. ניתוחי לבלב נחשבים מורכבים ומאתגרים בשל מיקומו העמוק של האיבר וקרבתו לכלי דם גדולים ולאיברים חיוניים אחרים.

ניתוח ויפל (Whipple Procedure)

ניתוח ויפל, או פנקריאטודואודנקטומיה, הוא ניתוח מורכב שנעשה בעיקר לטיפול בגידולים בראש הלבלב. בניתוח זה מסירים:

• ראש הלבלב
• התריסריון
• חלק מצינור המרה המשותף
• כיס המרה
• חלק מהקיבה (בגרסאות מסוימות של הניתוח)

לאחר הסרת האיברים, המנתח מחבר מחדש את חלקי מערכת העיכול שנותרו. ניתוח זה דורש ידע מדויק של המיקום האנטומי והיחסים בין הלבלב לאיברים סמוכים.

הניתוח נושא סיכון משמעותי לסיבוכים, כולל דליפה מהחיבורים הכירורגיים, דימום וזיהומים. שיעורי התמותה מהניתוח במרכזים מנוסים הוא מתחת ל-5%.

ניתוח דיסטלי של הלבלב

ניתוח דיסטלי של הלבלב כולל כריתה של הזנב והגוף של הלבלב, ולעיתים גם של הטחול. הניתוח נעשה לטיפול בגידולים בחלק השמאלי של הלבלב, או במקרים מסוימים של דלקת לבלב כרונית.

היתרון של ניתוח זה הוא שהוא פחות מורכב מניתוח ויפל, כיוון שאין צורך בחיבורים מחדש של צינור העיכול. עם זאת, הסרת חלק גדול מהלבלב עלולה להוביל לסוכרת או לאי-ספיקה של הלבלב החיצוני.

נקז של ציסטות ופסאודוציסטות

ציסטות ופסאודוציסטות (ציסטות מדומות) של הלבלב הן אוספים נוזליים שמתפתחים לרוב בעקבות דלקת לבלב. במקרים שבהם הן גדולות או גורמות לתסמינים, יש צורך בניקוז.

אפשרויות הניקוז כוללות:

• ניקוז אנדוסקופי – דרך הקיבה או התריסריון
• ניקוז בהנחיית CT – דרך דופן הבטן
• ניקוז כירורגי – פתוח או לפרוסקופי

בחירת השיטה תלויה במיקום המדויק של הציסטה ביחס לאיברים סמוכים, ובמיוחד קרבתה לקיבה או לתריסריון.

שמירה על בריאות הלבלב – הקשר בין תזונה לתפקוד ומיקום הלבלב

הבנת מיקומו ותפקידיו של הלבלב במערכת העיכול מסייעת להבין כיצד תזונה ואורח חיים משפיעים על בריאותו. שמירה על בריאות הלבלב חשובה למניעת מחלות כמו דלקת לבלב, סוכרת או סרטן הלבלב.

תזונה ידידותית ללבלב

תזונה מאוזנת יכולה לתמוך בתפקוד תקין של הלבלב ולהפחית את העומס עליו:

• דיאטה דלת שומן – שומן מעודד הפרשת אנזימי לבלב רבים, ודיאטה עתירת שומן עלולה להעמיס על הלבלב
• צריכה מתונה של פחמימות – פחמימות פשוטות גורמות לעליה חדה ברמות הסוכר בדם, מה שמצריך הפרשת אינסולין מוגברת
• ארוחות קטנות ותכופות – עדיפות על פני ארוחות גדולות, שכן הן מפחיתות את העומס על מערכת העיכול והלבלב
• מזונות עשירים בנוגדי חמצון – פירות וירקות טריים, אגוזים וזרעים, המסייעים להפחית דלקת

עבור אנשים עם בעיות לבלב קיימות, כמו דלקת לבלב כרונית, דיאטה דלת שומן במיוחד עשויה להיות נחוצה כדי למנוע התקפים.

הימנעות מגורמי סיכון

מספר גורמי סיכון התנהגותיים קשורים ישירות לפגיעה בלבלב:

• צריכת אלכוהול – אלכוהול הוא רעיל באופן ישיר לתאי הלבלב, ומהווה גורם סיכון עיקרי לדלקת לבלב
• עישון – מגביר את הסיכון לסרטן הלבלב ודלקת לבלב כרונית
• השמנת יתר – קשורה לסיכון מוגבר לסוכרת, מחלות לבלב ואפילו סרטן הלבלב

הימנעות מגורמים אלו היא אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע מחלות לבלב.

שמירה על בריאות הלבלב לאחר אבחון בעיות

לאחר אבחון של בעיות בלבלב, חשוב במיוחד להקפיד על ההמלצות הרפואיות:

• לאחר דלקת לבלב חריפה – הימנעות מאלכוהול, דיאטה דלת שומן, וטיפול בגורם הבסיסי (למשל הסרת אבני מרה)
• בדלקת לבלב כרונית – תוספת אנזימי לבלב, דיאטה מותאמת, ניהול כאב, והימנעות מוחלטת מאלכוהול
• בסוכרת – איזון רמות הסוכר, פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין, והקפדה על נטילת תרופות
• לאחר ניתוח לבלב – מעקב תזונתי צמוד, לעיתים תוספת אנזימים וטיפול בסוכרת במידת הצורך

חשוב לזכור שהלבלב הוא איבר בעל יכולת מוגבלת להתחדש, ולכן מניעת נזק נוסף היא מרכיב חיוני בטיפול.

סיכום – חשיבות המיקום האנטומי של הלבלב בבריאות האדם

הלבלב, על אף היותו איבר קטן יחסית, ממלא תפקידים מכריעים בגוף האדם. מיקומו האנטומי הייחודי, מאחורי הקיבה ובסמיכות לתריסריון, מאפשר לו למלא את תפקידיו הכפולים – הן כבלוטת עיכול והן כבלוטה אנדוקרינית. הבנת מיקומו המדויק של הלבלב בגוף חיונית לאבחון מוקדם של בעיות בו, כמו דלקת לבלב, סוכרת או סרטן. שמירה על בריאות הלבלב דורשת תשומת לב לתזונה, הימנעות מגורמי סיכון כמו אלכוהול ועישון, ומודעות לתסמינים אפשריים של בעיות בלבלב. הקשבה לגופנו ופנייה מוקדמת לייעוץ רפואי יכולות למנוע סיבוכים ולהבטיח טיפול מיטבי בבעיות הקשורות ללבלב.

לקריאה נוספת בנושא אנטומיה של הלבלב, מומלץ לבקר בויקירפואה – אנטומיה של הלבלב או לקרוא על הלבלב בויקיפדיה.

שאלות נפוצות בנושא איפה נמצא הלבלב