איפה ירד שלג?

Winter snowy scene in Aspen, איפה ירד שלג






איפה ירד שלג בישראל? מדריך מקיף למיקומי השלג בארץ

איפה ירד שלג בישראל? מדריך מקיף למיקומי השלג בארץ

שלג בישראל הוא תופעה נדירה ומרגשת שמושכת אליה אלפי מבקרים בכל פעם שהיא מתרחשת. למרות שישראל ידועה באקלים החם והים-תיכוני שלה, ישנם אזורים ספציפיים במדינה שבהם ניתן לחזות בפלא הלבן מדי חורף. החרמון, צפון רמת הגולן, ירושלים וסביבותיה הם רק חלק מהמקומות שבהם יורד שלג מדי פעם. גלי קור משמעותיים, כמו “קורל”, מביאים איתם טמפרטורות נמוכות במיוחד שמאפשרות להתגשם תנאי מזג אוויר שמביאים לירידת שלג. במאמר זה נסקור את המקומות העיקריים בישראל שבהם יורד שלג, נבחן את הגורמים המשפיעים על ירידת שלג, ונספק מידע שימושי למי שמעוניין לצפות בתופעה המרהיבה הזו. כמו כן, נתייחס לתחזיות העדכניות ולאירועי שלג משמעותיים שהתרחשו בשנים האחרונות.

אזורים מועדים לירידת שלג בישראל

ישראל, למרות היותה מדינה קטנה, מתאפיינת במגוון אקלימי מרשים. אזורי הגובה בצפון ובמרכז הארץ הם המקומות העיקריים שבהם ניתן לצפות בשלג בחודשי החורף. כל חורף, אלפי ישראלים נוהרים לאתרי השלג כדי לחוות את החוויה המיוחדת.

החרמון, הנקודה הגבוהה ביותר בישראל (כ-2,200 מטר מעל פני הים), הוא האזור הבטוח ביותר לירידת שלג. אתר החרמון פתוח למבקרים בעונת החורף ומציע אפשרויות לסקי, גלישת שלג ופעילויות חורף נוספות. בשנים ממוצעות, השלג בחרמון יכול להגיע לעומק של מטר ויותר.

רמת הגולן, במיוחד בחלקיה הצפוניים והגבוהים, מקבלת גם היא שלג כמעט בכל חורף. יישובים כמו נווה אטי”ב, מג’דל שמס ומסעדה נמצאים בגובה שמאפשר ירידת שלג כאשר הטמפרטורות נמוכות מספיק. אירועי שלג ברמת הגולן הפכו לאטרקציה עבור תיירים ומקומיים.

אזור ירושלים והרי יהודה מקבלים שלג במקרים של מזג אוויר קיצוני יותר. העיר ירושלים, הממוקמת בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, חווה אירועי שלג אחת לכמה שנים. כאשר יורד שלג בירושלים, זוהי חגיגה אמיתית עבור תושבי העיר, במיוחד עבור הילדים שרבים מהם רואים שלג לראשונה בחייהם.

תנאי מזג האוויר הדרושים לירידת שלג באזורינו

ירידת שלג בישראל דורשת תנאי מזג אוויר ייחודיים וספציפיים. כמה גורמים חייבים להתקיים במקביל כדי שנראה את הפתיתים הלבנים יורדים משמי הארץ החמה שלנו.

ראשית, הטמפרטורה חייבת לרדת מתחת ל-0 מעלות צלזיוס, או קרוב מאוד לנקודה זו. באזורנו, זה קורה בעיקר בחודשים דצמבר עד פברואר, כאשר גלי קור מסיביריה ומאירופה מגיעים למזרח התיכון.

שנית, נדרשת לחות גבוהה באוויר. שילוב של מערכת לחץ נמוך (שקע) עם אוויר לח מהים התיכון מייצר את התנאים האידיאליים לירידת משקעים, שבטמפרטורות נמוכות יהפכו לשלג.

גובה מעל פני הים הוא גורם משמעותי נוסף. ככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת בקצב של כמעלה אחת לכל 100 מטר. לכן, גם כאשר בעמקים ובמישור החוף הטמפרטורות גבוהות מדי לשלג, באזורי ההרים תנאי מזג האוויר עשויים לאפשר ירידת שלג.

מערכות מזג אוויר קיצוניות, כמו גל הקור “קורל” שהוזכר בתקשורת, מביאות את התנאים הנדרשים לירידת שלג באזורים נרחבים יותר בישראל. אלה מאופיינות בחדירת אוויר קר במיוחד מהצפון, שנפגש עם אוויר לח מהים התיכון.

החרמון: אתר השלג המוביל בישראל

החרמון נחשב למעוז השלג הישראלי ולמוקד עלייה לרגל בחודשי החורף. באתר החרמון נרשמים אירועי השלג התכופים והמשמעותיים ביותר בישראל, והוא המקום היחיד בארץ שמציע תנאים קבועים פחות או יותר לספורט חורף.

החרמון ממוקם בגובה של כ-2,200 מטר מעל פני הים בנקודה הגבוהה ביותר, וכ-1,600 מטר באזור אתר הסקי. גובה זה מבטיח טמפרטורות נמוכות משמעותית מאלה שבשאר חלקי הארץ, מה שמאפשר ירידת שלג בתדירות גבוהה יחסית.

בחרמון העליון השלג יכול להתחיל לרדת כבר בנובמבר ולהישאר עד אפריל בשנים מסוימות. עומק השלג יכול להגיע למטר ויותר בימים של סערה חזקה. ברוב החורפים, השלג מצטבר לעובי שמאפשר פעילות סקי למשך תקופה של מספר שבועות לפחות.

אתר החרמון כולל מסלולי סקי ברמות קושי שונות, מסלולי גלישת שלג (סנובורד), ואזורים מיוחדים למתחילים ולילדים. האתר מציע השכרת ציוד, שיעורי סקי, וכן שירותי הסעדה ומנוחה לבאי האתר.

חשוב להדגיש כי פעילות אתר החרמון תלויה במזג האוויר, וכדאי לבדוק את מצב האתר ואת התחזית לפני הגעה. לעתים, האתר נסגר בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים, כמו סערות שלג חזקות או ערפל כבד. בימים של שלג טרי, האתר עשוי להיפתח רק לאחר שפעולות הבטיחות הנדרשות, כמו פינוי שלג והערכת סיכוני מפולות, הושלמו.

רמת הגולן: מוקד משיכה לחובבי שלג

צפון רמת הגולן הוא אזור נוסף בישראל שבו יורד שלג כמעט בכל חורף. היישובים הדרוזים מג’דל שמס, מסעדה ובוקעתא, וכן היישוב היהודי נווה אטי”ב, ממוקמים על מורדות החרמון בגובה של 1,000 עד 1,200 מטר מעל פני הים.

בשנים האחרונות, צפון רמת הגולן הפך לאטרקציה חורפית פופולרית. אלפי ישראלים נוהרים ליישובים אלה כאשר יורד שלג, ליהנות מהנוף המושלג ומהאווירה המיוחדת. היישובים המקומיים נערכים לקראת אירועי שלג עם אירוח ביתי, מסעדות ואטרקציות לכל המשפחה.

בחלקיה הצפוניים של רמת הגולן, השלג יכול לרדת מספר פעמים בחורף, כאשר הטמפרטורות צונחות מתחת ל-0 מעלות. לעיתים, השלג מגיע גם ליישובים נמוכים יותר ברמת הגולן, כמו קצרין ואורטל, אך בתדירות נמוכה יותר.

חשוב לציין כי בימי שלג כבדים, הכבישים המובילים ליישובי צפון רמת הגולן עלולים להיסגר זמנית, והגישה מוגבלת לרכבים המצוידים בהתאם, כמו רכבי שטח או רכבים עם שרשראות שלג.

במקרים של ירידת שלג משמעותית ברמת הגולן, התיירות המקומית פורחת. תושבי האזור פותחים את בתיהם למבקרים, מציעים אירוח כפרי, ארוחות חמות והזדמנות לחוות את האורח חיים המקומי בתנאי מזג אוויר ייחודיים לישראל.

ירושלים והרי יהודה: כאשר הבירה מתלבנת

אירוע שלג בירושלים הוא חגיגה של ממש. העיר הממוקמת בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, מקבלת שלג בממוצע אחת לכמה שנים. כאשר יורד שלג בירושלים, העיר מקבלת מראה קסום במיוחד, כשהאתרים ההיסטוריים מתכסים בשמיכה לבנה.

הכותל המערבי, מגדל דוד, שער יפו והעיר העתיקה מתלבשים בלבן, ויוצרים תמונות שנראות כאילו נלקחו מגלויה. גם שכונות העיר החדשה, הפארקים והגנים הופכים לאתרי משיכה לילדים ולמבוגרים כאחד, הבונים בובות שלג ונהנים מחוויה נדירה.

ביישובי הרי יהודה הגבוהים, כמו צור הדסה, אבו גוש, מבשרת ציון וקריית יערים, אירועי השלג תכופים מעט יותר. באזורים אלה, ירידת שלג יכולה להתרחש גם כאשר בירושלים עצמה יורד רק גשם.

יש לציין כי ירידת שלג בירושלים והרי יהודה מלווה פעמים רבות בשיבושים תחבורתיים. הכניסות לעיר עלולות להיסגר, ותנועת הרכבות הקלות והאוטובוסים משתבשת. במקרים מסוימים, בתי הספר ומקומות עבודה נסגרים, והעיר כמעט משותקת.

למרות הקשיים, רבים רואים באירוע השלג הזדמנות מיוחדת לחוויה משפחתית. תושבי ירושלים והסביבה יוצאים לרחובות, לפארקים ולאתרי התיירות ליהנות מהתופעה הנדירה. גם תיירים רבים מגיעים במיוחד לעיר בימים אלה, כדי לצפות בירושלים במראה הייחודי שלה.

אירועי שלג היסטוריים בישראל

לאורך ההיסטוריה המודרנית של ישראל, היו מספר אירועי שלג בולטים שנחקקו בזיכרון הקולקטיבי. אירועים אלה מהווים נקודות ציון בתולדות מזג האוויר המקומי והשפיעו על חיי היומיום של התושבים.

מבין האירועים הידועים היה השלג הגדול של ינואר 1950, כאשר בירושלים נמדדו כ-70 ס”מ של שלג. העיר הצעירה הייתה משותקת למשך ימים ארוכים, ותושבים רבים נותקו מאספקת מים וחשמל.

בדצמבר 2013 פקד את ישראל אירוע שלג משמעותי נוסף, המכונה “אלכסה”. במהלך סערה זו ירדו בירושלים כ-40-60 ס”מ שלג, והעיר הייתה משותקת למשך כמעט שבוע. רכבים רבים נתקעו בכבישים, ואלפי בתים נותרו ללא חשמל. גם בצפת, בגוש עציון ובמקומות גבוהים נוספים נרשמו כמויות שלג מרשימות.

בשנת 2015 הגיע “גל קור שלמה”, שהביא שלג רב לאזורי הגובה בישראל. החרמון קיבל למעלה ממטר שלג, ובירושלים ירדו 25-30 ס”מ. הפעם, הרשויות היו מוכנות יותר לאירוע, לאחר הלקחים שהופקו מ”אלכסה”.

חשוב לציין כי עם שינויי האקלים הגלובליים, דפוסי ירידת השלג בישראל עלולים להשתנות. חלק מהמודלים האקלימיים מצביעים על סבירות לאירועי קיצון תכופים יותר, כולל סערות שלג חזקות, לצד התחממות כללית.

צפון הנגב והר הנגב: שלג באזורים הגבוהים

אירועי שלג בנגב הם אירועים נדירים אך מרהיבים. בשנים של מזג אוויר קיצוני במיוחד, גם האזורים הגבוהים בצפון הנגב ובהר הנגב עשויים לקבל שלג. מדובר באירועים שקורים בתדירות של אחת לכמה שנים או אף עשורים.

מצפה רמון, הממוקם בגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, הוא אחד המקומות בנגב שבהם ניתן לצפות בשלג באירועי קור קיצוניים. מחזה השלג יורד על המכתש הגדול הוא חוויה ייחודית שמושכת אליה צלמים ותיירים רבים.

גם הרי אילת, בדרום המדינה, חוו בעבר אירועי שלג נדירים. הר שלמה והר יהואש, הנמצאים בגובה של כ-800-900 מטר מעל פני הים, התכסו מספר פעמים בשלג דק במהלך העשורים האחרונים.

ירידת שלג באזורים אלה מייצרת תמונת נוף סוריאליסטית, כאשר הצמחייה המדברית והנופים הצחיחים מתכסים בשכבה דקה של לובן. התיירות לאזורים אלה גוברת בימים שלאחר ירידת השלג, כאשר אנשים רבים מגיעים לצפות בתופעה הנדירה.

חשוב להדגיש כי בשל נדירות התופעה, אירועי שלג בנגב אינם מלווים בהכנות מיוחדות מצד הרשויות, ועלולים להוביל לסגירת כבישים ולקשיים תחבורתיים. מבקרים המתכננים להגיע לאזורים אלה בזמן תחזית לשלג צריכים להתעדכן ולהיערך בהתאם.

תחזיות שלג בישראל: כיצד לעקוב ולהתכונן

תחזית מזג אוויר לשלג בישראל היא עניין מורכב, הדורש מיומנות מקצועית ומודלים מטאורולוגיים מתקדמים. השירות המטאורולוגי הישראלי והערוצים המקצועיים מספקים תחזיות מפורטות לגבי אירועי שלג אפשריים.

מומלץ לעקוב אחר התחזיות הרשמיות של השירות המטאורולוגי, שמתעדכנות באופן תדיר ככל שאירוע השלג מתקרב. בימים שלפני אירוע שלג צפוי, התחזיות הופכות מדויקות יותר לגבי המיקומים, העיתוי וכמויות השלג הצפויות.

אתרים ואפליקציות מזג אוויר פופולריים, כמו אלה של ערוץ 12, ynet ואחרים, מספקים גם הם תחזיות ועדכונים לגבי אירועי שלג. בנוסף, הרשתות החברתיות מהוות מקור למידע בזמן אמת מאזורים שבהם כבר יורד שלג.

בהכנה לאירוע שלג, מומלץ להצטייד במזון ושתייה לכמה ימים, סוללות ומקורות אור חלופיים למקרה של הפסקות חשמל, ואמצעי חימום בטוחים. אם מתכוונים לנסוע לאזורים מושלגים, יש להתעדכן במצב הכבישים ולהצטייד בהתאם (שרשראות שלג, ביגוד חם, שתייה חמה).

הרשויות המקומיות באזורים המועדים לשלג, כמו ירושלים וצפת, נערכות לקראת אירועי שלג עם מלאי של מלח לפיזור בכבישים, כלי רכב מיוחדים לפינוי שלג וצוותי חירום מתוגברים. חשוב להישמע להוראות הרשויות ולהימנע מנסיעות לא הכרחיות בזמן סערות שלג.

השפעת תנאי מזג אוויר קיצוניים על ירידת שלג בישראל

הקשר בין תופעות מזג אוויר קיצוניות וירידת שלג בישראל הולך ומתחדד. גלי קור משמעותיים, כמו “קורל” שהוזכר במקורות שונים, מהווים את התנאים המושלמים לירידת שלג באזורים נרחבים יותר מהרגיל.

מערכות לחץ נמוך (שקעים) שמגיעות מהים התיכון, במפגש עם אוויר קר מאירופה או מסיביריה, יוצרות את התנאים האידיאליים לירידת שלג. מערכות אלו מביאות לחות רבה, שבשילוב עם טמפרטורות נמוכות, הופכת לשלג בגבהים המתאימים.

השינויים בדפוסי מזג האוויר הגלובליים משפיעים גם על תדירות ועוצמת אירועי השלג בישראל. חלק מהמודלים האקלימיים מצביעים על אפשרות של אירועי שלג קיצוניים יותר, למרות מגמת ההתחממות הכללית.

גלי קור עמוקים במיוחד, כמו אלה שמגיעים מסיביריה, מביאים איתם טמפרטורות שיכולות לרדת עד ל-10 או -15 מעלות צלזיוס באזורים הגבוהים של ישראל. בתנאים כאלה, השלג עשוי לרדת גם באזורים שבדרך כלל אינם חווים אירועי שלג.

חשוב לציין גם את התופעה של “סופות שלג” – אירועים המשלבים רוחות חזקות עם ירידת שלג משמעותית. בתנאים אלה נוצרות מניפות שלג, והראות יורדת באופן דרסטי, מה שיוצר סיכונים בטיחותיים משמעותיים לנהגים ולמטיילים.

תופעות טבע נלוות לירידת שלג בישראל

שיטפונות במדבר הם תופעה נלווית שמתרחשת לעתים קרובות בזמן אירועי מזג אוויר שמביאים לירידת שלג באזורי הגובה. כאשר גלי קור מגיעים לישראל, הם מלווים בדרך כלל במשקעים רבים, שבאזורים הנמוכים יותר יורדים כגשם.

בנחלי המדבר, במיוחד באזור ים המלח ומדבר יהודה, הגשמים העזים גורמים לשיטפונות פתאומיים ומסוכנים. המים זורמים במהירות במורד הערוצים היבשים, סוחפים איתם סלעים, בוץ וצמחייה.

נחל דוד, נחל ערוגות, נחל פרת ונחלים אחרים באזור ים המלח הם מוקדים מועדים לשיטפונות בזמן סערות חורף. רשות הטבע והגנים מפרסמת אזהרות ולעתים סוגרת מסלולי טיול באזורים אלה כאשר יש חשש לשיטפונות.

תופעה נוספת שמלווה אירועי שלג היא “סופות רעמים”, המהוות סכנה למטיילים בשטחים פתוחים. סופות אלה מערבות ברקים, רעמים וגשם עז, ועלולות להתפתח במהירות ולהפתיע מטיילים לא זהירים.

אירועי שלג משמעותיים מלווים גם בהפסקות חשמל נרחבות, בעיקר באזורים כפריים ומרוחקים. בחורף 2013, למשל, עשרות אלפי בתים בירושלים וסביבתה נותרו ללא חשמל למשך ימים בעקבות קריסת קווי מתח תחת עומס השלג.

תיירות חורף בישראל: חוויית השלג הישראלית

אטרקציות תיירות בשלג הפכו לענף כלכלי משמעותי באזורים מסוימים בישראל. החרמון, כמובן, הוא המוקד העיקרי לתיירות חורף עם אתר הסקי היחיד בישראל, המושך עשרות אלפי מבקרים בכל עונת חורף.

אתר החרמון מציע מגוון פעילויות חורף, כולל סקי, סנובורד, גלישה על אבובי שלג ועוד. האתר מצויד במעליות סקי, במדריכים מקצועיים, ובכל התשתיות הנדרשות לחוויית ספורט חורף מלאה.

גם יישובי הגולן העליון, כמו מג’דל שמס ונווה אטי”ב, פיתחו בשנים האחרונות תשתית תיירותית לקליטת מבקרים בימי שלג. הם מציעים אירוח ביתי, מסעדות מקומיות, וחוויה אותנטית של חיים בכפר מושלג.

בירושלים, ירידת שלג הופכת את העיר העתיקה והחדשה לאטרקציה תיירותית ייחודית. תיירים מקומיים וזרים מגיעים לעיר כדי לצפות במראה המיוחד של הכותל המערבי, כיפת הסלע ושאר האתרים ההיסטוריים מכוסים בשלג.

חשוב להדגיש כי תיירות חורף בישראל דורשת תכנון והיערכות מיוחדים. בימי שלג, הגישה לאתרים רבים עלולה להיות מוגבלת, והסעות מיוחדות, רכבי שטח או הליכה ברגל עשויים להיות הדרך היחידה להגיע ליעדים המבוקשים.

סיכום: המקומות בהם יורד שלג בישראל

ירידת שלג בישראל היא תופעה מיוחדת שמרגשת את כולנו, למרות אקלימה החם של המדינה. החרמון, רמת הגולן, ירושלים והרי יהודה הם האזורים העיקריים המקבלים שלג בחורפים רבים. במקרים נדירים יותר, גם אזורי הנגב הגבוהים עשויים להתכסות בשכבה דקה של לובן.

תנאי מזג אוויר ספציפיים, כמו גלי קור משמעותיים וסערות חזקות, הם אלה שיוצרים את התנאים לירידת שלג. שילוב של טמפרטורות נמוכות, לחות גבוהה וגובה מתאים מעל פני הים מאפשר את התופעה המיוחדת הזו במדינה הים-תיכונית שלנו.

אירועי שלג מעניקים הזדמנות ייחודית לחוות את הארץ באור שונה, וליהנות מפעילויות חורף שבדרך כלל אינן חלק מהשגרה הישראלית. בין אם מדובר בסקי בחרמון, בטיול בנוף המושלג של רמת הגולן, או בבניית בובת שלג בירושלים – אלו חוויות שנחרטות בזיכרון.

שאלות נפוצות בנושא איפה ירד שלג בישראל

באילו מקומות בישראל יורד שלג באופן קבוע כמעט כל חורף?

החרמון הוא המקום היחיד בישראל שבו יורד שלג באופן קבוע כמעט בכל חורף. בפסגת החרמון, בגובה של כ-2,200 מטר מעל פני הים, יכול להצטבר שלג לעומק של מטר ויותר. גם צפון רמת הגולן, במיוחד ביישובים כמו מג’דל שמס, מסעדה ונווה אטי”ב, מקבל שלג באופן סדיר יחסית בחודשי החורף.

מתי לאחרונה ירד שלג בירושלים?

השלג המשמעותי האחרון בירושלים ירד בדצמבר 2013, במהלך סופת “אלכסה”, כאשר העיר התכסתה בכ-40-60 ס”מ של שלג. מאז היו מספר אירועים קטנים יותר של ירידת שלג קל, אך לא באותה עוצמה. העיר חווה שלג קל גם בשנים 2015 ו-2016, אך בכמויות קטנות יחסית.

האם יורד שלג בצפת בכל חורף?

צפת, הממוקמת בגובה של כ-900 מטר מעל פני הים, אינה מקבלת שלג בכל חורף, אך חווה אירועי שלג בתדירות גבוהה יחסית – בממוצע אחת לשנתיים-שלוש. בחורפים קרים במיוחד, העיר העתיקה של צפת מתכסה בשלג ומציגה נוף קסום במיוחד שמושך אליה תיירים רבים.

מה הטמפרטורה הדרושה כדי שירד שלג בישראל?

כדי שירד שלג בישראל, הטמפרטורה צריכה לרדת לסביבות 0 מעלות צלזיוס או מתחת לכך. עם זאת, שלג יכול לרדת גם בטמפרטורות מעט גבוהות יותר (עד 2-3 מעלות) בתנאי לחות מסוימים. ככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת בכ-1 מעלה לכל 100 מטר, ולכן באזורים הגבוהים הסיכויים לשלג גבוהים יותר.

האם יכול לרדת שלג במישור החוף הישראלי?

ירידת שלג במישור החוף הישראלי היא תופעה נדירה ביותר. האירוע האחרון של שלג משמעותי במישור החוף היה בפברואר 1950, כאשר נרשמה ירידת שלג בתל אביב. מאז היו דיווחים על פתיתי שלג קלים באזורים מסוימים של מישור החוף, אך לא על הצטברות של שלג ממש. הטמפרטורות באזור זה נדירות יורדות מתחת ל-0 מעלות צלזיוס.

מהו שקע חורפי ואיך הוא קשור לירידת שלג?

שקע חורפי הוא מערכת לחץ אוויר נמוך המביאה איתה אוויר קר ולח. כאשר שקע חורפי מגיע מהים התיכון ונפגש עם אוויר קר במיוחד (למשל, כזה שמגיע מסיביריה או מאירופה), נוצרים התנאים האידיאליים לירידת שלג. שקעים חורפיים עמוקים במיוחד, כמו אלה שהביאו ל”אלכסה” או ל”קורל”, יכולים להוריד את הטמפרטורות לרמה שתאפשר ירידת שלג בחלקים נרחבים של ישראל.

האם אפשר לסקי בישראל? היכן?

כן, אפשר לסקי בישראל באתר החרמון, שהוא אתר הסקי היחיד במדינה. האתר כולל 14 מסלולי סקי ברמות קושי שונות, מעליות סקי, ואפשרויות לגלישת שלג (סנובורד) ולגלישה על אבובי שלג. עונת הסקי בחרמון תלויה במזג האוויר ובכמויות השלג, אך בדרך כלל נמשכת מדצמבר/ינואר ועד מרץ/אפריל. האתר מציע גם השכרת ציוד ושיעורי סקי למתחילים.

איך להיערך לנסיעה לאזורים מושלגים בישראל?

בהיערכות לנסיעה לאזורים מושלגים בישראל, יש להצטייד בלבוש חם (רצוי בשכבות), נעליים מתאימות לשלג, כפפות, כובע, ואמצעי חימום. כדאי לבדוק את מצב הכבישים ואת התחזית לפני היציאה. רכב עם הנעה כפולה מומלץ, וכן שרשראות שלג במקרה הצורך. יש להביא מזון, שתייה חמה, ואמצעי תקשורת טעונים. חשוב להישמע להוראות כוחות הביטחון והחירום, ולא להיכנס לאזורים שנסגרו לתנועה.

מה ההשפעה של שינויי האקלים על ירידת שלג בישראל?

שינויי האקלים עלולים להשפיע על דפוסי ירידת השלג בישראל. המגמה הכללית של התחממות גלובלית מצביעה על ירידה בתדירות ובעוצמה של אירועי שלג. עם זאת, חלק מהמודלים האקלימיים מציגים אפשרות לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר, כולל גלי קור עמוקים שעשויים להביא לאירועי שלג משמעותיים. חוקרי אקלים צופים שבטווח הארוך, אירועי שלג בישראל יהפכו נדירים יותר, במיוחד באזורים הנמוכים יותר.

מהו “גל קור קורל” המוזכר בתחזיות?

“גל קור קורל” הוא שם שניתן למערכת מזג אוויר ספציפית שהביאה אוויר קר במיוחד לאזורנו. השירות המטאורולוגי וחזאים בישראל החלו לתת שמות למערכות מזג אוויר משמעותיות, בדומה לנהוג במדינות אחרות. גל קור זה התאפיין בטמפרטורות נמוכות במיוחד, שאפשרו ירידת שלג לא רק בחרמון ובצפון רמת הגולן, אלא גם באזורים אחרים כמו הרי המרכז, ירושלים, ואף אזורים גבוהים בנגב.