איך נראה סרטן העור – מדריך מקיף לזיהוי, מניעה וטיפול

סרטן העור הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם, במיוחד במדינות עם חשיפה גבוהה לשמש כמו ישראל. למרות שכיחותו הגבוהה, זהו אחד מסוגי הסרטן שניתן לאבחן בקלות יחסית באמצעות בדיקה ויזואלית וטיפול מוקדם מוביל לסיכויי החלמה גבוהים. הכרת המראה של סרטן העור והסימנים המחשידים יכולה להציל חיים. במאמר זה נסקור את הסוגים השונים של סרטן העור, כיצד הם נראים, מהם גורמי הסיכון, וכיצד ניתן לזהות שינויים מחשידים בעור. נדון גם בחשיבות הבדיקות התקופתיות, דרכי המניעה והטיפול. היכולת לזהות “איך נראה סרטן העור” היא כלי חשוב שכל אחד יכול לרכוש ולהשתמש בו למען בריאותו.

סוגי סרטן העור העיקריים והמראה האופייני שלהם

ישנם שלושה סוגים עיקריים של סרטן העור, כאשר לכל אחד מאפיינים ויזואליים ייחודיים. זיהוי נכון של סימנים מחשידים יכול להוביל לאבחון מוקדם ולטיפול יעיל. חשוב להכיר את המראה האופייני של כל סוג.

סרטן תאי בסיס (BCC) – מראה וסימנים מזהים

סרטן תאי הבסיס (BCC) הוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן עור. גידול זה מתפתח באיטיות וכמעט אינו מתפשט לאיברים אחרים. הנה כיצד נראה סרטן מסוג זה:

• בליטה שקופה או פנינית – לעיתים קרובות מופיע כבליטה עם גוון ורדרד, שקוף או דמוי פנינה.
• אזור שטוח צלקתי – יכול להיראות גם כאזור שטוח בעל מראה דומה לצלקת בצבע לבן, צהוב או בצבע העור.
• פצעים פתוחים או כיבים – שאינם מגלידים או מגלידים וחוזרים שוב ושוב.
• נגע אדמדם קשקשי – לעיתים דומה לפסוריאזיס או אקזמה.
• גבשושית עם שקע במרכז – בליטה עם שקע או מכתש במרכזה, לעתים עם כלי דם נראים לעין.

סרטן תאי הבסיס מופיע בדרך כלל באזורים החשופים לשמש כמו הפנים, האוזניים, הצוואר, הקרקפת, הכתפיים והגב. הגידולים לרוב אינם גורמים לכאב, אך עשויים לדמם בקלות אם נשרטים.

סרטן תאי קשקש (SCC) – זיהוי סימנים חזותיים

סרטן תאי הקשקש (SCC) הוא הסוג השני בשכיחותו. הוא מתפתח בשכבות העליונות של העור ויכול להתפשט לאיברים אחרים אם אינו מטופל. הסימנים החזותיים של SCC כוללים:

• בליטה קשה אדמדמת – לעיתים קרובות עם משטח קשקשי או קרומי.
• כתם אדום עם קשקש – יכול להיראות כמו כתם אדום שטוח עם שכבת קשקשים.
• כיב פתוח – פצע פתוח שאינו מגליד או מדמם במשך שבועות.
• אזור מוגבה על שפת שומה קיימת – שינוי בשומה קיימת.

נגעים אלו מופיעים בדרך כלל באזורים החשופים לשמש כמו הפנים, השפתיים, האוזניים, הצוואר, הידיים, הזרועות והרגליים. עם זאת, הם יכולים להופיע גם באזורים שאינם חשופים לשמש כמו הפה, איברי המין או הישבן.

מלנומה ממאירה – כיצד מזהים את הסרטן המסוכן ביותר

המלנומה היא הסוג המסוכן ביותר של סרטן העור, למרות שהיא פחות נפוצה מה-BCC וה-SCC. היא מתפתחת בתאי הפיגמנט (מלנוציטים) ויכולה להתפשט במהירות לאיברים אחרים. לזיהוי מלנומה משתמשים בכלל ה-ABCDE:

• A (Asymmetry) – חוסר סימטריה: חצי אחד של הנגע שונה מהחצי השני.
• B (Border) – גבולות: שולי הנגע אינם סדירים, מעורפלים או משוננים.
• C (Color) – צבע: צבע לא אחיד, כולל גוונים של חום, שחור, אדום, לבן או כחול.
• D (Diameter) – קוטר: גדול מ-6 מ”מ (כגודל מחק של עיפרון), אם כי מלנומות יכולות להיות קטנות יותר.
• E (Evolving) – התפתחות: שינוי בגודל, צורה, צבע או תסמינים אחרים כמו דימום, גרד או קשקשת.

מלנומות יכולות להופיע על עור בריא או להתפתח מתוך שומה קיימת. הן נפוצות יותר באזורים החשופים לשמש, אך יכולות להופיע בכל מקום בגוף, כולל אזורים שאינם חשופים לשמש כמו כפות הרגליים, מתחת לציפורניים ובאזורי המפשעה.

גורמי סיכון לפתח סרטן העור – מי נמצא בסיכון מוגבר

חשיפה ממושכת לקרינת UV (אולטרה-סגולה) מהשמש או ממקורות מלאכותיים כמו מיטות שיזוף היא הגורם העיקרי להתפתחות סרטן העור. עם זאת, קיימים גורמי סיכון נוספים:

• עור בהיר – אנשים עם עור בהיר, שיער בהיר או אדמוני ועיניים כחולות או ירוקות נמצאים בסיכון גבוה יותר.
• היסטוריה של כוויות שמש – במיוחד בגיל צעיר.
• ריבוי שומות – אנשים עם מספר רב של שומות או שומות חריגות.
• היסטוריה משפחתית – סיכון גבוה יותר אם יש קרובי משפחה שחלו בסרטן העור.
• גיל מבוגר – הסיכון עולה עם הגיל בשל החשיפה המצטברת לשמש.
• מערכת חיסון מוחלשת – עקב מחלות או טיפולים רפואיים.
• חשיפה לחומרים כימיים מסוימים – כמו ארסן, פחם, זפת ומוצרי נפט.
• טיפולי קרינה קודמים – למטרות רפואיות.

מחקרים מראים כי 90% ממקרי סרטן העור קשורים לחשיפה לקרינת UV. הסיכון גבוה במיוחד עבור אנשים שחיים באזורים קרובים לקו המשווה או בגבהים, שם קרינת השמש חזקה יותר, או במדינות שטופות שמש כמו ישראל.

מאפייני צורה ומראה של נגעי עור סרטניים

זיהוי מוקדם של נגעים סרטניים בעור תלוי בהבנה מעמיקה של המאפיינים הויזואליים שמבדילים אותם מנגעים שפירים. נגעים סרטניים מציגים לרוב תכונות ייחודיות שחשוב להכיר:

תבניות צמיחה ושינויים בצורה של נגעי עור חשודים

נגעים סרטניים מציגים דפוסי צמיחה שונים מנגעים שפירים:

• צמיחה א-סימטרית – נגע שאינו סימטרי ואחד מצדדיו שונה מהאחר מעורר חשד.
• שינויי צורה מהירים – נגעים שמשנים צורה במהירות במהלך שבועות או חודשים.
• גבולות בלתי סדירים – שוליים מעורפלים, משוננים או לא מוגדרים היטב.
• מרקם לא אחיד – חלקים מוגבהים לצד חלקים שקועים או שטוחים.
• התרוממות הדרגתית – נגע שהיה שטוח והחל להתרומם מעל פני העור.

שינויים בצורה ובמבנה נגעים קיימים הם סימן אזהרה חשוב ומחייבים בדיקה על ידי רופא עור. מומחים ממליצים לצלם נגעים חשודים ולעקוב אחר שינויים לאורך זמן.

שינויי צבע וגווני עור המעידים על סרטן עור

צבע הוא מאפיין קריטי בזיהוי נגעים סרטניים. תשומת לב מיוחדת נדרשת לשינויים הבאים:

• צבע בלתי אחיד – מספר גוונים בתוך אותו נגע (חום, שחור, אדום, ורוד, לבן או כחול).
• נקודות כהות – הופעת כתמים כהים בתוך שומה קיימת.
• אובדן פיגמנטציה – אזורים שהופכים בהירים יותר בתוך נגע כהה.
• אדמומיות מתמשכת – אזור אדום שאינו נעלם לאחר שבועות.
• שינויי צבע מהירים – החרפת גוון או שינוי צבע במהלך שבועות ספורים.
• זוהר כחלחל או פנינתי – במיוחד בסרטן מסוג BCC.

חשוב לציין כי חלק מהמלנומות הן “אמלנוטיות” – כלומר, חסרות פיגמנט ונראות ורודות, אדומות או בצבע העור. אלו קשות יותר לזיהוי וחשוב לשים לב לשינויים מבניים בהן.

תסמינים פיזיים ותחושות הקשורות לסרטן עור

מעבר למראה הויזואלי, נגעים סרטניים עשויים לגרום לתסמינים פיזיים מסוימים:

• גרד או רגישות – תחושת גרד, רגישות או כאב באזור הנגע.
• דימום ספונטני – נגע שמדמם ללא פגיעה חיצונית.
• פצעים שאינם מגלידים – פצעים פתוחים שאינם נרפאים תוך 3-4 שבועות.
• קשיות או שינוי במרקם – אזור שהופך קשה או שעוותי למגע.
• תחושת צריבה או עקצוץ – במיוחד באזורים שלא נפגעו.

חשוב לדעת כי רוב נגעי סרטן העור אינם כואבים בשלבים המוקדמים. תסמינים פיזיים מופיעים לרוב בשלבים מתקדמים, ולכן אין להמתין להופעתם ויש להיבדק בהקדם אם מבחינים בשינויים ויזואליים חשודים.

האבחון הרפואי – מתי וכיצד לפנות לבדיקה

אבחון מוקדם של סרטן העור הוא מפתח להחלמה מלאה. יש חשיבות עליונה לפנות לרופא עור מומחה כאשר מבחינים בשינויים מחשידים. הנה מידע חיוני על תהליך האבחון:

בדיקת עור יסודית – התהליך והשלבים

בדיקת עור מקצועית כוללת מספר שלבים חשובים:

1. אנמנזה רפואית – הרופא ישאל על היסטוריה רפואית, כולל היסטוריית חשיפה לשמש, כוויות שמש, שינויים בנגעי עור, והיסטוריה משפחתית של סרטן עור.
2. בדיקה ויזואלית – בדיקה מדוקדקת של העור מכף רגל ועד ראש, כולל קרקפת, כפות רגליים, בין האצבעות, ואזורים מוסתרים.
3. שימוש בדרמטוסקופ – מכשיר המגדיל את הנגע פי 10 ומאפשר לרופא לראות מבנים שאינם נראים בעין רגילה.
4. צילום ומיפוי ממוחשב – במקרים מסוימים, משתמשים במכשור מתקדם כמו מיפוי ממוחשב של העור ותיעוד של כל השומות והנגעים.

רופא העור עשוי להמליץ על מעקב שנתי, חצי שנתי או תכוף יותר, בהתאם לגורמי הסיכון האישיים. אנשים עם היסטוריה של סרטן עור או עם ריבוי שומות יזדקקו לבדיקות תכופות יותר.

טכנולוגיות אבחון מתקדמות לזיהוי סרטן עור

בשנים האחרונות התפתחו טכנולוגיות מתקדמות המסייעות באבחון מדויק יותר:

• דרמוסקופיה דיגיטלית – צילום מוגדל ממוחשב המאפשר השוואה לאורך זמן ומזהה שינויים זעירים.
• מיפוי גוף מלא – צילום של כל גוף המטופל ויצירת מפה דיגיטלית הניתנת להשוואה בין ביקורים.
• מיקרוסקופיית קונפוקאלית – טכנולוגיה לא פולשנית המאפשרת לבחון את העור ברזולוציה תאית.
• אלגוריתמי AI לזיהוי מלנומה – תוכנות מבוססות בינה מלאכותית המסייעות בזיהוי נגעים חשודים.
• אפליקציות לניטור עצמי – מאפשרות למשתמשים לתעד ולעקוב אחר שינויים בנגעי עור.

חשוב לציין כי למרות התקדמות הטכנולוגיה, אין תחליף לבדיקה על ידי רופא עור מנוסה. אפליקציות לניטור עצמי יכולות לשמש ככלי עזר, אך לא כתחליף לאבחון רפואי מקצועי.

ביופסיה ובדיקות מעבדה לאישור אבחנה

כאשר מזוהה נגע חשוד, הרופא עשוי להמליץ על ביופסיה – הסרת חלק או כל הנגע לבדיקת מעבדה:

• ביופסיית גרידה – הרופא מגרד את פני השטח של הנגע לאיסוף תאים.
• ביופסיית חיתוך – נלקחת דגימה קטנה מהנגע באמצעות סקלפל.
• ביופסיה אליפטית – מסירים את כל הנגע ומעט מהרקמה הסובבת אותו.
• ביופסיית שמל (Shave biopsy) – הסרת שכבות עליונות של הנגע בחיתוך אופקי.

הדגימה נשלחת למעבדה פתולוגית, שם היא נבדקת תחת מיקרוסקופ. הפתולוג קובע האם הנגע שפיר או ממאיר, מהו סוג הסרטן אם קיים, ומה דרגת החומרה שלו. תוצאות הביופסיה מתקבלות בדרך כלל תוך 1-2 שבועות.

במקרים של מלנומה, בדיקות נוספות כמו בדיקת בלוטות לימפה סמוכות או סריקות הדמיה (CT, MRI, PET) עשויות להידרש כדי לבדוק אם המחלה התפשטה מעבר לעור.

מניעת סרטן העור – הרגלים והתנהגויות מצילות חיים

מניעת סרטן העור מתחילה בהגנה מפני קרינת השמש. אימוץ הרגלים מגינים יכול להפחית משמעותית את הסיכון לפתח את המחלה. הנה המלצות מפורטות:

שימוש נכון במסנני קרינה והגנה אפקטיבית מהשמש

ההגנה מפני קרינת UV היא הבסיס למניעת סרטן העור:

• שימוש במסנן קרינה רחב טווח – יש להשתמש במסנן קרינה בעל SPF 30 לפחות, המגן מפני קרינת UVA ו-UVB.
• יישום נכון ותכוף – יש למרוח כמות נדיבה של מסנן קרינה 15-30 דקות לפני החשיפה לשמש, ולחדש את המריחה כל שעתיים ואחרי שחייה או הזעה.
• הגנה בכל עונות השנה – קרני UV חודרות גם דרך עננים ומשתקפות ממשטחים כמו מים, חול, שלג ובטון.
• הגנה פיזית – לבישת בגדים ארוכים, כובע רחב שוליים ומשקפי שמש המסננים 99-100% מקרינת UV.
• הימנעות מחשיפה בשעות השיא – מומלץ להימנע מחשיפה לשמש בין השעות 10:00-16:00, כאשר קרינת השמש חזקה במיוחד.

חשוב לדעת כי אין שיזוף “בריא”. כל שיזוף מעיד על נזק לעור. מומלץ להימנע לחלוטין ממיטות שיזוף וממנורות UV, שמגבירות משמעותית את הסיכון לסרטן העור.

בדיקות עצמיות וזיהוי מוקדם – הנחיות ושגרת בדיקה

בדיקה עצמית סדירה של העור היא כלי חשוב בזיהוי מוקדם של סרטן העור:

• תדירות הבדיקה – מומלץ לבצע בדיקה עצמית של העור אחת לחודש.
• תהליך שיטתי – יש לבדוק את כל שטח הגוף, כולל קרקפת, בין אצבעות הידיים והרגליים, כפות הרגליים, גב, ישבן ואיברי מין.
• שימוש במראות – להשתמש במראה גדולה ומראה יד לבדיקת אזורים שקשה להגיע אליהם.
• תיעוד שינויים – לצלם שומות גדולות או חריגות ולעקוב אחר שינויים.
• כלל ABCDE – לבדוק שומות לפי כלל ה-ABCDE: חוסר סימטריה, גבולות בלתי סדירים, שינויי צבע, קוטר מעל 6 מ”מ, והתפתחות או שינוי.

מומלץ לתעד שומות חדשות או שינויים בשומות קיימות ולהראות אותם לרופא העור בביקור הבא. במקרה של שינויים מדאיגים, יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי.

אוכלוסיות בסיכון והמלצות מיוחדות למניעה

ישנן קבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן עור, עבורן ישנן המלצות מיוחדות:

• בעלי עור בהיר – אנשים בעלי עור, שיער ועיניים בהירים צריכים להקפיד במיוחד על הגנה מהשמש.
• אנשים עם ריבוי שומות – מומלץ לבצע בדיקות עור אצל רופא עור לפחות פעם בשנה.
• אנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית – אלו שחלו בעבר בסרטן העור או שיש להם קרובי משפחה שחלו בו נמצאים בסיכון מוגבר וזקוקים לבדיקות תכופות יותר.
• מדוכאי חיסון – אנשים לאחר השתלות איברים, המקבלים טיפולים מדכאי חיסון או הסובלים ממחלות המחלישות את מערכת החיסון נמצאים בסיכון מוגבר.
• אנשים העובדים בסביבה חיצונית – עובדים בחוץ זקוקים להגנה מוגברת, כולל מנוחה בצל, בגדי עבודה מגינים ושימוש עקבי במסנני קרינה.
• ילדים – כוויות שמש בילדות מגבירות משמעותית את הסיכון לסרטן עור בהמשך החיים. יש להקפיד על הגנה קפדנית של ילדים מפני חשיפת יתר לשמש.

לאוכלוסיות בסיכון מומלץ לשקול גם תוספי תזונה מסוימים כמו ניאצינאמיד, שנמצא במחקרים כמפחית את הסיכון לסרטן עור מסוג שאינו מלנומה, בהתייעצות עם רופא.

טיפול בסרטן העור – אפשרויות וגישות רפואיות

הטיפול בסרטן העור תלוי בסוג הסרטן, גודל הנגע, מיקומו, עומק החדירה ובריאות המטופל. ישנן מספר גישות טיפוליות:

שיטות כירורגיות להסרת גידולי עור סרטניים

הכירורגיה היא הטיפול הנפוץ ביותר בסרטן העור וכוללת מספר גישות:

• כריתה כירורגית רגילה – הסרת הגידול ושוליים של רקמה בריאה סביבו, ובדיקת השוליים להימצאות תאים סרטניים.
• ניתוח מוז (Mohs surgery) – טכניקה מיקרוגרפית מדויקת שבה מסירים את הגידול בשכבות דקות ובודקים כל שכבה תחת מיקרוסקופ. שיטה זו חוסכת רקמה בריאה ויעילה במיוחד באזורים רגישים כמו הפנים.
• גרידה והצרבה – הגידול נגרד באמצעות כלי חד ולאחר מכן מבוצעת הצרבה חשמלית לנטרול תאים סרטניים שנותרו. שיטה זו מתאימה לגידולים שטחיים.
• קריוכירורגיה – הקפאת הגידול באמצעות חנקן נוזלי, שגורמת להרס התאים הסרטניים. שיטה זו מתאימה לנגעים קדם-סרטניים ולגידולים קטנים.
• כריתת בלוטות לימפה – במקרים של מלנומה שהתפשטה לבלוטות הלימפה, ייתכן צורך בכריתתן.

לאחר הסרה כירורגית, הפצע יכול להיסגר באמצעות תפרים פשוטים, מתלים מרקמות סמוכות או שתלי עור, בהתאם לגודל ומיקום הכריתה.

טיפולים לא-כירורגיים – קרינה, כימותרפיה ואימונותרפיה

כאשר הכירורגיה אינה אפשרית או אינה מספיקה, ישנן גישות טיפוליות נוספות:

• רדיותרפיה (טיפול בקרינה) – שימוש בקרני X או בסוגי קרינה אחרים להרג התאים הסרטניים. שיטה זו מתאימה למטופלים מבוגרים שאינם יכולים לעבור ניתוח או לטיפול באזורים רגישים.
• פוטודינמי (PDT) – מריחת תרופה המופעלת על ידי אור על העור, והקרנתה באור בעל אורך גל מתאים הגורם להרס תאים סרטניים.
• טיפול מקומי – מריחת תכשירים כמו אימיקימוד או 5-פלואורואוראציל על הנגע, הגורמים להרס תאים סרטניים. טיפולים אלו מתאימים לנגעים קדם-סרטניים ולסרטן שטחי.
• כימותרפיה סיסטמית – במקרים של מלנומה מתקדמת, יכול להינתן טיפול כימותרפי הפוגע בתאים המתחלקים במהירות.
• אימונותרפיה – טיפולים המסייעים למערכת החיסון לזהות ולתקוף תאים סרטניים. אימונותרפיה הפכה לטיפול מרכזי במלנומה מתקדמת.
• טיפול ממוקד מטרה – תרופות הפוגעות במוטציות גנטיות ספציפיות בתאי הסרטן. למשל, מעכבי BRAF ו-MEK למלנומה עם מוטציות BRAF.

לרוב, במקרים של מלנומה מתקדמת, משתמשים בשילוב של מספר טיפולים להשגת התוצאות הטובות ביותר.

אחוזי ריפוי וטיפולים חדשניים בסרטן העור

סיכויי ההחלמה מסרטן העור תלויים בסוג הסרטן ובשלב האבחון:

• סרטן תאי בסיס (BCC) וסרטן תאי קשקש (SCC) – כאשר מטופלים בשלבים המוקדמים, אחוזי הריפוי מגיעים ל-95% ומעלה.
• מלנומה – אחוזי הריפוי תלויים בעומק החדירה ובהימצאות גרורות:
  • מלנומה מקומית בשלב מוקדם – אחוזי הריפוי מגיעים ל-98%.
  • מלנומה שהתפשטה לבלוטות לימפה – אחוזי הריפוי נעים בין 63% ל-89%.
  • מלנומה גרורתית – אחוזי ההישרדות לחמש שנים נמוכים יותר, אך השתפרו משמעותית בשנים האחרונות הודות לטיפולים חדשים.

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בטיפול במלנומה גרורתית בזכות אימונותרפיה וטיפולים ממוקדי מטרה. טיפולים חדשניים כוללים:

• נוגדני PD-1 ו-CTLA-4 – תרופות אימונותרפיות כמו פמברוליזומאב, ניבולומאב ואיפילימומאב, המשפרות את יכולת מערכת החיסון להתמודד עם הסרטן.
• טיפול גנטי וחיסוני CAR-T – שיטות מתקדמות הנמצאות בשלבי מחקר מתקדמים.
• טיפול באמצעות וירוסים אונקוליטיים – וירוסים המתוכנתים לתקוף ספציפית תאי סרטן.

המפתח להצלחת הטיפול בסרטן העור הוא אבחון מוקדם. אחוזי ההחלמה גבוהים במיוחד כאשר המחלה מזוהה ומטופלת בשלביה המוקדמים.

סיכום – חשיבות המודעות והערנות לשינויים בעור

סרטן העור הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר, אך גם אחד מהניתנים ביותר לריפוי כאשר מאובחן בשלבים מוקדמים. היכולת לזהות “איך נראה סרטן העור” ולהכיר את הסימנים המחשידים היא כלי חיוני בידי כל אחד מאיתנו. הגנה קפדנית מפני קרינת השמש, בדיקות עצמיות סדירות ובדיקות מקצועיות אצל רופא עור הן אמצעים פשוטים יחסית שיכולים למנוע תחלואה קשה ואף להציל חיים. לא פחות חשובה היא הערנות לשינויים בעור ופנייה מהירה לרופא כאשר מבחינים בנגע חשוד. במציאות הישראלית, עם אקלים שטוף שמש, חשיבות המודעות והמניעה גבוהה במיוחד.

שאלות נפוצות על איך נראה סרטן העור

מקורות וקישורים נוספים:

• האגודה האמריקאית לסרטן – מידע על סרטן העור
• האגודה למלחמה בסרטן בישראל – מידע על סרטן העור